תסמינים מתמשכים וסיבוכים ארוכי טווח: מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה של כנסת ישראל, מפרסם הערב (ד') מסקנות מסקירת מחקרים שנערכו בעולם על מצבם של חולי קורונה שהחלימו. על פי ממצאי הדו״ח בן 35 העמודים, נמצאו בעולם דיווחים על שורת סיבוכים ונכויות מתמשכים המופיעים במחלימים מהמחלה, ללא קשר לאופי שבה חוו אותה בפועל. כך, גם אלו שסבלו ממחלה קלה עשויים לסבול מסיבוכים שונים בעתיד. זאת, בדומה למחלימים מנגיפי קורונה אחרים כדוגמת ה-SARS וה-MERS, שסבלו בחלקם מנזקים גופניים ארוכי טווח ואף תמידיים.
מרבית הסיבוכים הידועים שדווחו בדו"ח סובבים סביב מערכת העצבים, וביניהם תתרנות (אובדן חוש הריח) ממושכת, ירידה בשמיעה, עייפות וחולשה כרוניות, קושי בריכוז, פגיעה לבבית, נזק ריאתי וקשיי נשימה מתמשכים, סיבוכים הנובעים מקרישיות יתר (כגון שבץ מוחי), סיבוכים הורמונליים (כגון סוכרת) ואף סיבוכים פסיכיאטריים. בילדים נמצאו הפרעות אימונולוגיות.
לדברי מחברי הדו"ח, בהינתן שמחלת COVID-19 הינה מחלה חדשה והמידע עליה מועט, יש לפעול לצמצום ההידבקות בקרב כלל שכבות הגילאים, לרבות בקרב צעירים בריאים, עד שההשלכות יובנו כהלכה.
מלבד מחקרים עכשוויים, הובא בדו"ח גם מידע קיים ממגפות ה-SARS ב-2003 וה-MERS ב-2012, נגיפים דומים ממשפחת הקורונה. המידע על החולים שהחלימו משני הנגיפים הללו מצביע כי החלמה מלאה עשויה לארוך מספר שנים, וכי נזקי המחלה עשויים להישאר לצמיתות.
כך למשל, מחברי הדו״ח מצטטים מחקר שנערך על 55 חולי SARS בהונג-קונג שגילם הממוצע היה 44. שנתיים לאחר ההחלמה מהמחלה, מחצית מהם סבלו מכושר גופני נמוך יותר ביחס לאלו שלא חלו, ורק 78% מהחולים הצליחו לשוב לעבודה לאחר שנה מההחלמה. במחקר נוסף מהונג-קונג, התגלה כי 40% מהמחלימים מ-SARS סבלו מתסמונת העייפות הכרונית שלוש שנים וחצי לאחר ההחלמה.
הסיבוכים ארוכי הטווח, נכתב בדו"ח, עשויים לנבוע ישירות מנזק הקשור לפגיעת הנגיף במערכות כגון הכליות, הלב והדם, או מערכת העצבים. על פי רוב המחקרים קשה עדיין לאבחן את האוכלוסיות הנמצאות בסיכון לסיבוכים אלו, אך נכתב כי גם קבוצות שנחשבות כבעלות סיכון נמוך למחלה קשה (ילדים, צעירים), עלולות לסבול מהשלכות ארוכות טווח של המחלה. כך לדוגמה, ציינו עורכי הדו"ח פגיעות גפיים ושבץ מוחי (בשל הפרעות קרישה המאפיינות את מחלת הקורונה), וכן הפרעות חיסוניות שונות דוגמת סוכרת, שעשויות לנבוע מערעור יתר של המערכת החיסונית.
פגיעה נוספת ומתמשכת בחולים המתבטאת בעיקר בקרב חולים שנזקקו להנשמה פולשנית, היא אבדן חמור של מסת שריר שמותיר חולשה זמן רב לאחר ההחלמה. בנוסף, חולים שנכנסו למחלה במצב בריאותי מעורער גם כך (בעיקר קשישים ומטופלים במחלות רקע) עשויים לסבול מירידה חדה בתפקוד גם לאחר ההחלמה מהמחלה, חלקם אף יזדקקו לשיקום של ממש.
כך במחקר שבוצע בסין והובא כדוגמה בדו"ח, התגלה כי 11% ממחלימי הקורונה סבלו מפגיעה בשרירים, זאת כאשר מחלה קשה יותר ואשפוז ממושך יותר הביאו להידלדלות חמורה יותר ברקמת השריר.
תופעות הלוואי של מחלת הקורונה: פגיעה נפשית ומנטלית
הידע שנאסף על פגיעות ארוכות טווח של מחלת הקורונה הינו מועט, הן בשל מיעוט המחקרים הקיימים בנושא ובעיקר בגלל העובדה שלא עבר מספיק זמן בכדי ללמוד את המחלה ותופעותיה. יחד עם זאת, על פי הדו״ח ניתן לקבוע כבר היום כי פגיעה בחולים לאורך זמן מתאפיינת בשני עולמות מקבילים: פגיעות בגוף לצד פגיעות נפשיות. כך לדוגמה, במחקר סיני נסקרו התסמינים המתמשכים בקרב חולי הקורונה, ובו נמצא כי בקרב 20% מתוך 143 מחלימי קורונה דווחו כאבי מפרקים גם חודשיים אחרי החלמה מהמחלה.
מערכת נוספת שכמובן סופגת פגיעה קשה במהלך המחלה הינה מערכת הנשימה. הדו״ח מגלה כי קיימים מספר דיווחים אודות הצטלקויות (פיברוזיס) של רקמת הריאה בקרב חולי קורונה שהחלימו, המתבטאות בתחושת צריבה ושיעול יבש אצל החולים – יותר מ-7 שבועות לאחר ההחלמה.
במחקרי עבר על חולים שחלו ב-SARS ו-MERS, התגלה כי כשליש מהחולים סבלו מירידה קבועה בנפחי הריאה. מחברי הדו״ח טוענים שייתכן כי במקרה של 19-COVID, הנזק יהיה אף חמור יותר כיוון שהנגיף גורם לנזק ריאתי דו צדדי, בעוד שב-SARS וב-MERS הדלקת, לרוב, היא חד צדדית.
הערכה זו נשענת בעיקרה על שני מחקרים שנערכו בצרפת, בהם נמצא כי 23-30% מן החולים הקשים במחלת הקורונה (בממוצע גיל של 65, אך חלקם אף בעשור החמישי לחיים), סבלו מתסחיפים ריאתיים אשר עשויים לגרום לתסמינים מתמשכים של עייפות, דפיקות לב מואצות (פלפיטציות), קוצר נשימה, הגבלה בפעילות הגופנית וחוסר יכולת לבצע פעילות גופנית בשל אי-נוחות.
מחקר נוסף שנערך בווהאן וכלל חולי קורונה במצב בינוני ומטה בגילאי 36-56 שנים, הראה כי 40% ממשיכים לסבול מנזקים לריאותיהם למעלה מ-3 שבועות לאחר השחרור מבית החולים.
לצד נזקים פיזיולוגיים נוספים רבים כתוצאה מהמחלה המצויים בדו״ח, פרק שלם מוקדש להשפעות הפסיכיאטריות וההתנהגותיות שנגזרות הן כתוצאה מתחלואה בנגיף הקורונה והן מתחלואה בנגיפי ה-SARS וה-MERS. מחקר שבוצע 4 שנים אחרי מגפת ה-SARS בהונג קונג, הראה כי 40% מ-233 מהמחלימים סבלו מהפרעות פסיכיאטריות פעילות. 27% מהם סבלו מתסמונת העייפות הכרונית - תופעות אלה, נכתב בדו"ח, נצפות גם אצל מחלימים ממחלת הקורונה הנוכחית.
בדו"ח גם נכתב כי ייתכן שהמחלימים מקורונה, ובפרט אלה שסבלו ממחלה קשה, עלולים לסבול מתופעות נפשיות ומנטליות נוספות העשויות להיגרם הן ישירות מפגיעת הנגיף והן כתוצאה מההנשמה הממושכת, הכוללות פגיעה ביכולת הריכוז, הקשב והזיכרון. כך, הובאו כדוגמה מצבים השכיחים בקרב חולי COVID-19, כמו הרדמה ממושכת, אינטראקציה חברתית מוגבלת וחוסר יכולת תנועה, שמשפיעים על מצבים קוגניטיביים שונים.
חולי קורונה במצב קשה סובלים לעתים קרובות ממצב של כשל ריאתי. מחקר שנסקר בדו"ח העלה כי חמישית מהמטופלים אשר לקו בתסמונת זו על רקע מחלות שונות, סבלו מנזקים נוירולוגיים ומנטליים שונים, אפילו כחמש שנים לאחר שחרורם. אלו כללו בין היתר פגיעה בזיכרון לטווח הקצר, קשיי למידה ופגיעה בתפקוד הביצועי - גם בביצוע משימות יומיומיות. חלק מהסובלים מכשל ריאתי מפתחים הפרעת דחק פוסט טראומטית ועלייה בשיעורי החרדה והדיכאון.
בנוסף לפגיעה הישירה מהנגיף, ההתפשטות המהירה של מחלת הקורונה גוררת אתגרים נפשיים לעובדי מערכת הבריאות. בדו״ח מצוין כי מאז התפרצות המחלה עובדי מערכת הבריאות היו צריכים להתמודד עם גורמי לחץ קליניים ולא קליניים, הכוללים מחסור בציוד מיגון אישי, תמותה ותחלואה הקשורים למחלה, חשש מהבאת הנגיף הביתה והדבקת בני משפחה, ומציאות של אבדן קולגות בשל המחלה.
נתונים מהתפרצויות קודמות המובאים כדוגמה בדו"ח, מעלים את האפשרות שלאירועים אלו השפעות ארוכות וקצרות טווח משמעותיות על הבריאות הנפשית של עובדי מערכת הבריאות. לאור זאת, עולה ההמלצה לפיתוח תוכניות ארוכות וקצרות טווח לתמיכה נפשית בעובדי מערכת הבריאות כתוצאה מהמגפה הנוכחית.
"הדו"ח מהווה נורה אדומה עבור מקבלי ההחלטות", אומר ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, מנהל היחידה לנוירוכירורגיית ילדים בשיבא, וסגן יו"ר ההסתדרות הרפואית. "מבחן מספר החולים הקשים והמונשמים מטעה, ואינו מדד ההתייחסות היחיד. העומס על מערכת הבריאות נופל לא רק על בתי החולים, אלא גם על קופות החולים. המעקב היומי הנדרש אחר כל 23 אלף החולים המאומתים הינו משימה כבירה הדורשת משאבי זמן מהצוותים הרפואיים ומשאבים לוגיסטיים מהנהלות הקופות. זאת בנוסף לטיפול השגרתי במרפאות הקהילה בחולים ה'רגילים' ובחולים הכרוניים החדשים כתוצאה מנגיף הקורונה. על מדינת ישראל להיערך מיידית למערכה הקשה מכל הצפוייה לנו בכל החזיתות בחודשים הקרובים עם תחילת החורף, ולהתעורר. יש להזרים את המשאבים הדרושים והתקנים הדרושים לכך".
