ההגדרה המילונית של הביטוי "חברות" היא - אדם קרוב שהוא לא בן משפחה, רע ידיד. אלפרד אדלר ראה את האדם ובחן את האדם על פי תפקודיו בשדה החברתי, מתוך התפיסה כי בני אדם נדרשים לשיתוף פעולה ביניהם על מנת שיוכלו להתקיים בעולם. כלומר, חברות היא ממש צורך קיומי של האדם. האדם זקוק לזולת על מנת להתקיים הן בהיבט הפיזי והן בהיבט המנטלי.
הבית מהווה שדה אימונים עבור הילדים בתחום החברתי. הם מתנסים עם אחיהם בשלל מיומנויות של ניהול משא ומתן, ויתור, יכולת השפעה ויוזמה. מיומנויות חברתיות אליהן הם נדרשים גם במסגרת החינוך שבה הם שוהים - מגלים את הילדים אליהם מתחברים ואת הילדים עימם יש להם עניין משותף.
יכולות אלה הולכות ומשתכללות ובאות לידי ביטוי בבית הספר. בגיל ההתבגרות עולה עוד יותר חשיבות קבוצת השווים אליה משתייך המתבגר. החברות מקבלת משמעות גדולה יותר עבורו. המתבגרים נשענים על חבריהם בהתמודדות שלהם עם הלימודים, עם השינויים שחווים בגיל זה ועם כל מה שעובר עליהם. שם הם מרגישים מובנים, מקבלים תמיכה וחשוב להם להתקבל ולהיות חלק.
להורים תפקיד משמעותי ויכולת השפעה על פיתוח קשרי חברות של ילדיהם. כאן טמון גם מסר אופטימי - הבנה זו של מידת ההשפעה של ההורים מאפשרת להרחיב את המודעות ההורית ולהכניס להתנהלות של המשפחה ולהתנהלות בבית את אותן ההתייחסויות שיגבירו את הסיכוי שילדיכם ישכללו את המיומנויות החברתיות שלהם.
1. ערנות למודלינג ההורי
הילדים שלנו לומדים מאיתנו כל העת ובכל עת. הם רואים וחווים את יחסיכם לעניין החברות, המידה שבה אתם נפגשים עם חברים, מזמינים חברים, משוחחים על המונח חברות. מכאן הם מסיקים מסקנות ולומדים אודות חברות.
"הבית מהווה שדה אימונים עבור הילדים בתחום החברתי. הם מתנסים עם אחיהם בשלל מיומנויות של ניהול משא ומתן, ויתור, יכולת השפעה ויוזמה"
2. שיח המגלם תפיסה של שיוויון ערך האדם
התנהלות במשפחה המבטאת התייחסות שווה לרצונות ולצרכים של הזולת. חתירה להגעה להסכמים ולשיתוף פעולה, תחת הפעלת כוח וכפייה. ילדים סופגים דרך התנהלות זו ומביאים את היחס המכבד אשר חווים בבית אל יחס מכבד אשר הם מצפים עבור עצמם ושבו נוהגים כלפי חבריהם בגן ובבית הספר.
קראו עוד:
3. הקשבה לילדים
הילדים שבים מהגן ומבית הספר ומשתפים בחוויות שלהם. הקשיבו להם, אל תמהרו לתת פתרונות ואל תמהרו לשפוט. היו ערים למקום שבו העניין פוגש אתכם ומה מעורר בכם וקחו בחשבון שזה שלכם ולא שלהם. אם הילד משתף שנעלב, הביעו אמפתיה, למשל - "זה באמת לא נעים". אם הילד משתף שלקחו לו, הכילו והבינו לליבו.
4. סיעור מוחות והתייעצות במקום פתרונות
במקום לתת לילד פתרונות כיצד לנהוג עם חבריו, שאלו אותו, חישבו ביחד איתו: "מה אפשר לעשות?", "מה אפשר לעשות אחרת?", "בוא נחשוב על עוד דרכים לפרש את מה שקרה שם".
5. מפגשים עם חברים
הציעו לילדכם להיפגש עם חברים בשעות אחר הצהריים. בגילים צעירים מפגשים בגינה הציבורית עשויים להיות נוחים יותר עבור הילד וימנעו את המתח אשר עלול לנבוע מהעובדה שמישהו נכנס למרחב הפרטי שלו. במפגשים בבית, הערכו מראש עם ילדכם - חבר בא, במה ישחקו, אילו חפצים יעדיף לשמור לשימושו האישי ולא לחלוק. חישבו על פעילות משותפת שאתם עושים עימם.
6. התערבות ביחסים עם חברים
ההתמודדות של ילדכם עם מחלוקות המתעוררות בינו לבין חבריו היא שלו, היא לא שלכם. היו שם במקום המקשיב, התומך, המכיל והשותף לחשיבה ולחיפוש אחר פתרון. אל תעשו את זאת במקומם וללא הסכמתם. ההבנה שיש לכם, ההורים, יכולת השפעה מייטיבה על ילדיכם בכל תחומי החיים וגם בתחום ה"חברות" היא מעודדת. זה אומר שיש באפשרותכם ללמוד ולרכוש את דרכי התבוננות, פרשנות והתייחסות כאלה שיקדמו את כישורייהם החברתיים של ילדיכם ויטפחו את ערך החברות במשפחתכם.
אלפרד אדלר אמר: "רגשות חברתיים אינם מולדים, הפוטנציאל שלהם הוא מולד וחייבים לפתח אותו בצורה מודעת".
הכותבת היא מדריכת הורים מטעם מכון אדלר
