זו כבר ממש מגפה: מחקרים אחרונים בנושא כבד שומני מדווחים על עלייה ניכרת בשכיחותה של המחלה. הכבד השומני נעשה נפוץ בקרב 25% עד 30% מאוכלוסיית העולם ובקרב כ-35% מהאוכלוסייה באזורנו. לדברי פרופ' אולגה רז - דיאטנית קלינית, חוקרת ומרצה בכירה מהמחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל - למרות שכיחותה וחומרתה של המחלה, רבים מהחולים בה אינם מאובחנים, ולכן היא מכונה "המחלה השקטה" או "המחלה הערמומית".
קראו עוד:
"המספרים האמיתיים של החולים גבוהים יותר ממה שידוע לנו, משום שרבים מהסובלים מכבד שומני אינם מודעים לבעיה", היא אומרת. "לכן, כמו שקורה בסוכרת וביתר לחץ דם, המחלה הזו גורמת לסבל רב ולנזקים קשים עוד לפני שהיא מתפרצת".
לדבריה, מדובר במחלה קשה, הגורמת לסרטן כבד בקרב כ-7% מהחולים. בשלבים ההתחלתיים ניתן להחזיר כבד שומני לתפקוד תקין, אבל אם המצב מידרדר לכדי שחמת, זה כבר בלתי אפשרי, ונדרשת השתלה. "במהלך המחלה תאי הכבד מתמלאים בשומן, מה שגורם לירידה הדרגתית בתפקוד", מסבירה פרופ' רז. "הכבד אחראי לייצור חומרים הדרושים לתפקודו התקין של גוף האדם כולו, וכן לפירוק חומרים רעילים, פוגעניים ומיותרים, כך שהחשיבות שלו קריטית".
הטיפול היעיל היחיד
הכבד השומני עשוי להיווצר בגלל גורמי סיכון רבים, בהם אלכוהול, השמנה בטנית, סוכרת, תזונה לקויה, היריון, ירידה מהירה במשקל בדיאטה דלת קלוריות, תרופות מסוימות וגנטיקה. המחלה מאובחנת באמצעות בדיקת דם שגרתית לאנזימי הכבד: אם רמתם מוגברת, מדובר בכבד שומני; אם יש ספק, מפנים את המטופל לבדיקות נוספות.
נכון להיום, אין טיפול תרופתי יעיל לכבד שומני, והטיפול היעיל היחיד הוא תזונתי. "בנוסף לדיאטה ספציפית, קיימים תוספי תזונה המסייעים לשיפור התפקוד של הכבד", אומרת פרופ' רז. "כמו בכל מחלה כרונית, ככל שהאבחון מתבצע מוקדם יותר, כך קל יותר, בעזרת הטיפול התזונתי, להחזיר את הגוף לתפקוד תקין".
"ניקויי הרעלים מהגוף הם רמייה", פוסקת פרופ' רז. "הרי זה תפקידו של הכבד לנקות את הגוף מהרעלים. אז אחרי שהאבסנו אותו והפכנו אותו לכבד אווז, במקום לתת לו לעשות את העבודה תוך שינוי תזונתי, אנחנו לוקחים לו את התפקיד?"
מספר המאכלים ההרסניים לכבד הוא גדול. רשימה חלקית: מאכלים המכילים סוכרים; מאכלים עתירי שומנים, במיוחד רוויים ושומני טרנס; מזון אולטרה מעובד, כמו דגני בוקר וחטיפים, במיוחד מתוקים ("למרות השיווק האגרסיבי שמציג אותם כאוכל בריא, הרבה בריאות אין שם", אומרת פרופ' רז); וכן נקניקים ונקניקיות.
ההמלצה שלה היא להגביל עד כמה שאפשר אכילת עוגות, עוגיות וממתקים אחרים ולהימנע ממשקאות ממותקים, ממיצי פירות טבעיים (מכיוון שיש בהם כמות גבוהה של סוכר מסוג פרוקטוז) ומצריכת אלכוהול. מומלץ גם להגביל אכילת פירות (גם כאן הסיבה היא פרוקטוז) ומזון עתיר שומן. כדאי להעדיף מאכלים עם פחמימות מורכבות, העשירות בסיבים תזונתיים (לחם מקמח מלא, אורז מלא, שיבולת שועל, כוסמת, קינואה, קטניות) וכן ירקות, ביצים, דגים, עוף, הודו ומוצרי חלב עם 5% שומן לכל היותר.
מבין תוספי התזונה, היא ממליצה על אלה שנמצאו במחקרים רבים כבעלי השפעה חיובית על הכבד השומני, כמו הצמח גדילן מצוי, שכיום אפשר לקנות אותו בתכשירים. "יש מחקרים הטוענים שהוא בעל תכונות אנטי דלקתיות, נוגד חמצון ומוריד את כמות האנזימים בכבד, מה שתורם לשיפור תפקודיו", אומרת פרופ' רז. "מומלץ גם ליטול ויטמין E ו-C".
מה עם שאר התרופות שמוצפות ברשתות?
"רק הגדילן המצוי מומלץ. הדברים האחרים עוד לא נבדקו עד הסוף".
3 צפייה בגלריה
"ככל שהאבחון מתבצע מוקדם יותר, כך קל יותר, בעזרת הטיפול התזונתי, להחזיר את הגוף לתפקוד תקין": פרופ' אולגה רז
(צילום: ליאור צור)
הכול מתחיל ונגמר באוכל
לדבר אחד מתנגדת פרופ' רז בנחרצות – הטרנד של ניקוי רעלים מהגוף. "מניסיון של 38 שנה בתחום אני יכולה לומר בוודאות שזו רמייה", היא פוסקת. "אני אישית מאוד נגד הניקויים האלה. הרי זה תפקידו של הכבד לנקות את הגוף מהרעלים ולפרק את החומרים הרעילים בו. אז אחרי שהאבסנו אותו במו ידינו והפכנו אותו לכבד אווז, במקום לתת לו לעשות את העבודה תוך שינוי תזונתי, אנחנו לוקחים לו את התפקיד?
"יום אחד עלה מאזין לשידור שלי ברדיו ושאל איך נראה כבד שומני. שאלתי אותו, 'אכלת פעם כבד אווז?' הוא ענה שכן. שאלתי אם היה לו טעים, והוא ענה שכן. עניתי לו שכך בדיוק נראה כבד שומני. כתזונאית, אני חושבת שזה מזעזע. את האווז מאביסים במיוחד, ואילו אנחנו מאביסים את עצמנו בעצמנו בגלל הטמטום שלנו. אנשים לא מבינים מה הם עושים, ובסוף משלמים את המחיר בסוכרת ובכבד שומני. הכול מתחיל ונגמר באוכל".
