(צילום: ירון ברנר)
מספר המאומתים ממשיך להיות גבוה, ומספר המאובחנים החדשים ליום נכון לאתמול (ג') עמד על 1,182 בני אדם. המגמה הזאת, טוענת פרופ' גילי רגב, מנהלת היחידה למניעת זיהומים בבית החולים שיבא, עשויה בהחלט להוביל להכרזה על גל קורונה שלישי בישראל. עם זאת, היא טוענת, יש אפשרות להימנע מסגר באמצעות פעולות מיידיות.
"התחלואה עדיין גבוהה יותר בצפון ובמרכז אנחנו עוד 'בין הגלים', אבל מאוד ברור לנו שאנחנו בפתחו של הגל השלישי ומתכוננים לזה גם במרכז", היא אומרת באולפן ynet. "השאלה העיקרית כרגע היא מה יהיה גובהו של הגל. אפשר וצריך להשפיע על זה היום, הפתרון לא חייב להיות סגר. הדרך הנכונה להשפיע על הגל השלישי היא לבצע הקלות ופתיחות בצורה אחראית".
לדבריה של פרופ' רגב, עיקר המיקוד צריך להיות במערכת החינוך. "ברור לנו שחלק גדול מהבעיה היא במערכת החינוך. משם תגיע יותר ויותר תחלואה, בעיקר משום שנערים וילדים הם א-סימפטומטיים ומדביקים את החברים שלהם. כדי למנוע את זה חשוב מאוד לעשות בדיקות נרחבות במערכת החינוך, להרחיב את פיילוט הבדיקות ליותר בתי ספר.
"הדילמה בנוגע לפתיחת מערכת החינוך בשלמותה היא גדולה. אמנם אין ספק שפתיחה תוביל לעלייה בתחלואה, אבל אין ברירה אלא לפתוח אותה. אי-אפשר להמשיך עם הנזק הכבד שנגרם לילדים. ההשפעה של הסגר על הילדים היא מאוד משמעותית, גם בהיבט הבריאות הנפשית, גם בהקשר של החינוך וגם בבריאות הגופנית שלהם. לא בריא לילדים לשבת כל כך הרבה מול מסכים, ובנוסף להמון בתים אין את היכולת לספק לילדים שלהם מספיק מחשבים. הבעיה מאוד קשה, וההיבט הוא גם בריאותי. אין ברירה אלא לפתוח את בתי הספר, אבל צריך לעשות את זה בדרך אחראית".
"חורף קשה עוד לפנינו, ונצטרך להתמודד עם זה"
כמו מומחים רבים אחרים, אומרת פרופ' רגב שההתקדמות העולמית עם חיסוני הקורונה אמנם מעודדת, אך רחוקה מלנבא את סיום המגפה. "אני מאוד אופטימית בנוגע לכך שבבריטניה יחסנו את הצוותים הרפואיים עם החיסון של פייזר. כל יום בו אנחנו שומעים על התקדמות עם החיסונים עולה עוד אור בקצה המנהרה. עם זאת, צריך להבין את הפרופורציות.
פרופ' רגב, האם תתחסני לקורונה? "יש אלמנט של היסוס, צריך לשים את זה על השולחן. ברגע שמדברים על חיסון חדש שלא נוסה כמו שצריך, כל דבר כזה מעורר סימני שאלה. אני ארצה לקרוא עוד ועוד על תופעות הלוואי, אבל אני מבינה שהסיכוי של החיסון לתופעות לוואי ארוכות טווח הוא קלוש"
"גם אם יגיעו 100 או 150 אלף חיסונים בסוף ינואר לישראל, ואני לא מאמינה שלפני סוף ינואר הצוותים הרפואיים יתחסנו, הכמות הזאת לא תשפיע על המגפה. אנחנו צריכים ש-50 אחוז לפחות מהאוכלוסייה יתחסנו, אולי אפילו יותר, כדי שתהיה השפעה על השטחת העקומה ועל חזרה לשגרה. אנחנו במרחק רב מאוד מזה. החורף הקשה עוד לפנינו וצריך להבין את זה. אנחנו נצטרך להתמודד עם זה.
כשיגיע חיסון לישראל, תתחסני?
"יש אלמנט של היסוס, צריך לשים את זה על השולחן. ברגע שמדברים על חיסון חדש שלא נוסה כמו שצריך, כל דבר כזה מעורר סימני שאלה. אני ארצה לקרוא עוד ועוד על תופעות הלוואי, אבל אני מבינה שהסיכוי של החיסון לתופעות לוואי ארוכות טווח הוא קלוש. מה שכן קורה זה תופעות של כאב ביד למשך יממה, אבל כשעושים את השיקול בין כאב ביד לבין הנזקים של מחלת הקורונה, והסיכון של המחלה לתמותה, זה מכניס לפרופורציה.
"עדיין הסיכון של תופעות הלוואי קטן מהשפעת המחלה. בהסתמך על כל הנתונים שיש כרגע, אני אלך להתחסן. פחות בגלל החשש לעצמי אלא מתוך אחריות חברתית. אני מבינה שרק כשכולנו נתחסן, נוכל לגמור עם המגפה הזאת. וזה משהו שצריך להסביר".
האם יש חשש לקיים יום בחירות במצב הנוכחי?
"קיום בחירות יהיה בעייתי בעיקר אם זה יקרה בשיא הגל, אבל לפי איך שזה נראה כיום אפשר להתמודד עם זה, אפשר לעשות בדיקות מהירות לפני הכניסה לקלפי. אני פחות מוטרדת ממה יקרה פיזית במערכת הבריאות. כל הסיטואציה הזאת שיש חוסר יציבות היא בוודאי לא לטובת הבריאות, לא זה ולא זה שאין תקציב. הייתי מעדיפה שהבחירות יהיו ביוני ולא במרץ".
