במשך שבועות ארוכים נאבקו בבית חולים בילינסון בפתח תקווה על חייהן של שלוש יולדות שחלו בקורונה וילדו בניתוח קיסרי, כאשר רק בשבוע האחרון מצבן התייצב והן נותקו ממכשירי האקמו וההנשמה.
אחת מהשלוש היא רחל ברג, אם לשישה בת 33 מירושלים, שהגיעה לבית החולים בשבוע 31 להריונה במצב קשה. ביום חמישי האחרון שוחררה רחל לביתה להמשך החלמה וממתינה כעת לשיקום. בבילינסון אושפזו גם בת 35 שהועברה מבית חולים לניאדו בנתניה כשהיא בשבוע 31, ובת 40 בשבוע 28 להריונה. בשבוע האחרון הן נותקו ממכשירי האקמו וההנשמה ועברו לאשפוז במחלקות הפנימיות. ובימים הקרובים צפויות היולדות לעבור לשיקום ולשוב לביתן. תינוק אחד שוחרר ושניים נוספים עדיין מאושפזים במרכז שניידר לרפואת ילדים.
קראו עוד:
"אני בחרתי את השם ורחל מצמצה לאישור"
רחל ברג אושפזה במצב קשה לפני כחודשיים במחלקת קורונה בבית החולים בילינסון. כשהיא בשבוע ה-35 להריונה, מחוברת למכונת האקמו וללא הכרה, ילדה ברג את בנה השישי בניתוח קיסרי. בעלה אלי ברג (35) מספר על המהירות שבה הידרדר מצבה ואיך בחר את השם לרך הנולד.
אלי ברג, יומיים לאחר הלידה: "שעות לא קלות"
(צילום: נדב אבס)
"מהרגע שאשתי אושפזה במחלקת קורונה מצבה הידרדר במהירות, תוך שמונה שעות היא כבר הונשמה והורדמה. אשפזו אותה בבילינסון כי בירושלים היו עומסים כבדים וידעתי שעומס זה הדבר הכי מסוכן לחולים במצב הזה. הגענו לבית החולים ביום חמישי בלילה, ב-2 לפנות בוקר. בבוקר שישי כבר הרדימו והנשימו את אשתי ורופאי בית החולים יצאו אליי ואמרו שהם לא יודעים איפה זה ייגמר ושאקח בחשבון שהכול יכול לקרות".
אחרי ליל שבת קשה, אלי ביקש מהציבור לעשות מעשה טוב לזכות אשתו. "חשבתי שבזכות כל המעשים הטובים נסיים עם זה מהר. היה לנו תהליך ארוך וקשה מאוד, היינו קרוב לחודשיים בבית החולים. אחרי 11 יום במחלקת טיפול נמרץ קורונה העבירו אותה למחלקת טיפול נמרץ רגיל, וכשהידרדר מצבה נאלצו לחבר אותה למכונת האקמו. אלו היו שעות קשות מאוד, הרופאים לא ידעו אם היא תשרוד. הריאות שלה ניזוקו בצורה קשה".
אז מתי בעצם מתרחשת הלידה?
"הילד נולד בשבוע 31, יילדו אותו כי ראו שזה עדיף גם בשבילה וגם בשבילה, רצו להפוך אותה על הבטן כדי שתנשום טוב יותר. היינו חודש בפגייה, ותודה לאל יצאנו משם עם ילד בריא ושלם. אשתי לא זכתה לראות אותו אז, כי היא הייתה מונשמת מורדמת ועשינו את הברית בלעדיה".
איך בחרתם לו את השם?
"המון אנשים היו מאוד בלחץ מבחירת השם. הסביבה הקרובה שלי ובני המשפחה פחדו לשאול איך אני אתן שם בלי לדבר איתה. אבל סיכמתי עם רחל מראש לגבי השם. היא לא הייתה בהכרה אבל כן הייתה מסוגלת לפתוח ולסגור את העיניים. הגעתי אליה לפני הברית ואמרתי לה שאנחנו הולכים לעשות ברית ואנחנו נקרא לילד יהודה ואם היא שומעת אותי ומסכימה - שתסגור את העיניים ותמצמץ. היא מצמצה ואני ראיתי בזה אישור. זה דבר נורא לעשות ברית בלי האמא".
"הגעתי אליה למיטה ואמרתי לה שאנחנו הולכים לעשות ברית ואנחנו נקרא לילד יהודה ואם היא שומעת אותי ומסכימה - שתסגור את העיניים ותמצמץ. היא מצמצה"
כמה זמן אחרי הברית רחל מתעוררת?
"שבוע אחרי הברית ומאז התחלנו לראות שיפור מיום ליום. כעבור שבוע ניתקו אותה מהאקמו והפסיקו את כל חומרי ההרדמה. כשהיא התאוששה מההרדמה אמרתי לה - 'רחל, נולד לנו בן ובחרנו את השם כמו שסיכמנו'. בשבת פורים בירושלים היא חזרה להכרה מלאה. היא לא יכלה לדבר בגלל ההנשמה, רק ללחוש. התאמנתי בקריאת שפתיים והסתדרנו".
ביום חמישי האחרון שוחררה רחל לביתה שבירושלים במקום לעבור לבית חולים שיקומי, בשל העומס הרבה במחלקות השיקום בכל הארץ. "רחל צריכה לחזור ללכת, לקום ולהיעמד. כל פעולה הכי בסיסית גובה ממנה מאמצים מטורפים", מסביר אליי. "היא עדיין נמצאת במצוקה נשימתית ונזקקת לעזרה של חמצן".
אלי מודה לצוות הרפואי ומבקש להעביר מסר: "הקורונה הזאת היא מחלה ארורה, שמי שמכחיש אותה לא חווה את החוויה הנוראה של להיכנס למחלקת קורונה לשמוע שם את דממת המוות. תתחסנו, חוסו על נפשותיכם, אל תקשיבו לפייק ניוז. כשרחל הייתה בהיריון נשים הרות עדיין לא חוסנו. היום, כשזה מתאפשר, אישה בהיריון שלא מתחסנת מסכנת את עצמה ואת הילדים שלה. גם להיכנס לבית חולים לשבוע-שבועיים זה להפקיר את הילדים, את המשפחה. אני שמח שאנשים קלטו את גודל הסכנה והלכו להתחסן".
ד"ר איליה קגן, מנהל טיפול נמרץ קורונה בבילינסון: "עשינו לילות כימים בטיפול בנשים האלו. נלחמנו על חייהן ולא עצרנו לרגע. לא נתנו לרגעי הייאוש לנצח"
"אלו רגעים מרגשים בהם יש שכר לעמלנו", מספר ד"ר איליה קגן, מנהל טיפול נמרץ קורונה בבילינסון: "עשינו לילות כימים בטיפול בנשים הללו. נלחמנו על חייהן ולא עצרנו לרגע. לא נתנו לרגעי הייאוש לנצח. אני מאושר לראות אותן נושמות בכוחות עצמן, מחייכות ומתקשרות עם בני זוגן ועם בני המשפחה. הן מקבלות טיפולי פיזיותרפיה ובקרוב ייצאו לשיקום. אחת היולדות כבר ראתה את תינוקה בפגייה של שניידר. לאחר תהליך כל כך ממושך - הנשים, המשפחות והצוותים שלנו פשוט מאושרים!״
פרופ' ארנון ויז'ניצר, מנהל ביה"ח לנשים ויולדות בבילינסון, מוסיף: ״היה פה מאבק איתנים להצלת החיים של כל אחת מהנשים. היו רגעים לא קלים סביב הטיפול אבל לא איבדנו תקווה. אני שמח שבזכות נחישות ויכולות מקצועיות הצלחנו להגיע לרגע הזה. אני קורא מכאן שוב לכל הנשים בהיריון לגשת ולהתחסן , זה חשוב, זה מציל חיים.״
