בשיתןף נובו נורדיסק
דיאטות מרובות, שקילה יומיומית, פתרונות "קסם", עליות וירידות מרובות במשקל והרבה תסכול: אחד ממאפייניה הטורדניים של מחלת ההשמנה היא המאבק הבלתי פוסק בה, זה אשר יכול לייאש גם את האדם הנחוש ביותר.
בשנים האחרונות, מאז הוכרה השמנה על ידי ארגון הבריאות העולמי כמחלה נעשים ניסיונות רבים למגר את אחת מהמגפות הגדולות של המאה ה-21, ואיתה גם את השפעותיה ההרסניות על עליית התחלואה בעולם.
מתוך התפיסה החדשה וההבנה כי להשמנה מגוון גורמים וכי המאבק הסיזיפי בה אינו מסתכם במעקב אחר תוכנית תזונה או ביצוע פעילות גופנית, חזרו לקדמת הבמה מגוון שיטות למלחמה בתופעה. אחת מהפופולריות שבהן היא הניתוחים הבריאטריים.
"ישראל היא המובילה בניתוחים בריאטריים בעולם. יחסית לגודל האוכלוסייה יש לנו שיעור מאוד גבוה של ניתוחים. רק בשנת 2014 התבצעו בה כ-14,000 ניתוחים כאלה", אומרת ד"ר מיכל כשר, מומחית אנדוקרינולוגיה וסוכרת מבוגרים, המרכז הישראלי לטיפול בעודף משקל, תל השומר.
"היום דווקא יש ירידה מסוימת בגלל הקשחת המדיניות והבקרה של משרד הבריאות, אך עדיין לא נדיר לפגוש בנאדם שעבר ניתוח בריאטרי, ואז גם שומעים שהתמונה לא תמיד כל כך ורודה", היא מוסיפה, "עם זאת, חשוב להדגיש כי בשנים האחרונות ניתוחים אלו היו הדבר היחיד שהעניק ירידה כ"כ משמעותית במשקל. זה תלוי כמובן בסוג הניתוח: יש ניתוחים שרק גורמים להקטנה של גודל הקיבה, יש כאלה שגם גורמים לשינוי בהפחתה של אזור הספיגה במעי, כך שהטווח הוא מאוד גדול, אך באופן כללי ממוצע הירידה במשקל לאחר ניתוח ראשון עומד על מעל 30 אחוזים, דבר המביא להורדה משמעותית בסיכון לתחלואה נלווית של סוכרת, מחלות לב, הפרעות בשומני הדם ועוד. בנוסף, בקרב מנותחים רבים קיים שיפור ניכר בהרגשה ובתפקוד, והפחתה בכמות התרופות אשר הם צורכים".
למה קיים קושי כל כך גדול בשמירה על המשקל לאחר ירידה?
"זו שאלה מאוד מורכבת. כל התחום של שימור משקל הוא נושא מאוד דינמי, יש התכתבות מורכבת בין הרבה מערכות. המוח שלנו בעצם שולט על קצב ההוצאה האנרגטית שלנו על ידי אותות רעב שמתקבלים ממערכות שונות בגוף כמו השריר, השומן ואפילו המעי. זו מערכת מאוד סבוכה של בקרה ואיזון חוזר בין כל המערכות האלה.
כלומר, משהו משתבש במנגנונים האלו?
"כן. בהרבה מקרים לאחר ירידה גדולה במשקל המוח מרגיש את זה שירדנו במשקל והוא "סוגר" חזק מאוד את ההוצאה האנרגטית. כאשר יורדים במשקל מאבדים גם כשליש ממסת השריר שלנו, מה שמוריד מאוד מההוצאה האנרגטית שלנו. כל אדם הוא שונה - יש כאלה שהסגירה שלהם מאוד חזקה ויש כאלה שהמוח שלהם עדיין מאפשר להוציא אנרגיה למרות שהם ירדו במשקל במידה רבה. יכול להיות מצב שבו אדם לאחר תהליך ירידה במשקל יאכל מעט, אך ביחס להוצאה האנרגטית שפחתה זה עדיין יהיה הרבה מדי והוא יהיה בעודף קלורי שיגרום לעלייה במשקל. המנגנונים האלה עובדים נגדנו.
"דווקא בקרב אנשים שיורדים במשקל באמצעות ניתוח בריאטרי יש השפעה מאוד גדולה על התקשורת הזו בין המערכות, כנראה בעיקר בין המוח למעיים. יש כל מיני תיאוריות. בשנה האחרונה מדברים על הקשר בין מהירות התרוקנות תוכן הקיבה למעי לתחושת השובע. גם הרכב חיידקי המעי משתנה לאחר הניתוח מה שהיום ידוע כגורם משפיע עד מאוד".
עד כאן הכל נשמע מבטיח, אך הפתרון יעיל רק באופן חלקי. מורכבות תהליך ההשמנה עדיין אינה מובנת במלואה על ידי הרפואה המודרנית וכפועל יוצא הקשיים במניעת חזרה למשקל המקורי חלים גם על אלו שעברו ניתוח בריאטרי. למעשה, אין איש אשר "חסין" באמת מהשמנה חוזרת.
"זה סוג של תיקון קל, "איזי פיקס", מתריעה כשר. "קיים עדיין קושי להבין שגם כשעושים ניתוח עדיין נדרשים טיפול, התעסקות והשקעה כדי שהתוצאה תחזיק מעמד, ובגלל זה אנחנו עדיין רואים עלייה, גם בקרב אנשים שעברו ניתוח בריאטרי. כיום אנחנו יודעים שמטבע הדברים יש ירידה משמחת בשנה שנתיים הראשונות, בעיקר אצל אנשים צעירים עם פחות תחלואה נלווית, אך אחרי שנתיים המטופל מתרגל לדימוי הגוף החדש ולמצבו הרזה ושוכח את ההנחיות ואת כל מה שלמד בהכנות האינטנסיביות לפני הניתוח.
"אנשים עוברים לעשות ארוחות לילה או מדלגים על ארוחות ואז אוכלים ארוחות גדולות. או שיש כאלה שלמדו לאכול כלכלה רכה שעוזרת להם להתמודד עם ההגבלה שהקיבה מייצרת. מכיוון שיש לא מעט מקרים של עלייה חוזרת וקיים קושי רב לרדת בחזרה, בנוסף לכך שמדובר בניתוח משמעותי, חשוב נורא לזהות את זה מוקדם ולהציע פתרונות".
איזה סוג של פתרונות?
"בגלל שהתופעה מוכרת יש להיות כל הזמן במעקב במרפאות השמנה, על מנת לזהות את העלייה החוזרת הזו. לאנשים נורא כיף להראות כמה הם הצליחו לרדת במשקל, אך מצד שני זה פועל בדיוק הפוך, כשאנשים מתביישים להגיע למרפאה לאחר שעלו עשרה קילו יותר. התקשורת בין הצוות למטופל צריכה להיות כזו שאנחנו רוצים שתספרו לנו. אנחנו רוצים לדעת, כדי שנוכל לזהות את הבעיה".
והבעיות יכולות להיות רבות ומגוונות. "יש מקרים שקשורים לתרופות שונות שמשנות את המאזן האנרגטי בגוף כמו סטרואידים, תרופות ללחץ דם או דיכאון. במקרים כאלו צריך לעשות הערכה חוזרת ולנסות למפות או למצוא תחליפים", מסבירה כשר. "בנוסף, אם בנאדם איבד מסת שריר רבה אז גם ההוצאה האנרגטית יורדת אז צריך לעבוד איתו על חיזוק מסת השריר; או אם למשל אנחנו רואים עלייה מאוד חדה יש חשד שמשהו השתבש בניתוח וצריך לעשות הערכה מבנית על מנת לראות אם דרוש תיקון".
עלייה חדה מהווה תמרור אזהרה נוסף, שכן היא מגבירה את הסיכון לעלייה של יותר מ-5 אחוזים בחצי שנה, עלייה שבדרך כלל מלווה בחזרה של כל התחלואה הנלווית להשמנה, הכוללת סוכרת, בעיות לחץ דם, הפרעות בשומני הדם ועוד.
"כאשר מתרחשת עלייה כזו יש צורך למפות ולהתערב ולהציע טיפול מוקדם, קודם כל בייעוץ תזונתי ופעילות גופנית, אבל במיוחד במתן טיפול תרופתי. ישנן תרופות שעוזרות בסגירת התיאבון ומשפיעות כנראה על ההוצאה האנרגטית עצמה. תרופות שכבר מאושרות בארץ. וכמובן, אם העלייה היא חדה יכול להיות שצריך להציע ניתוח חוזר.
"זה נורא מתסכל עבור מטופל לחזור לרופא לאחר שהעלה כבר 20 ק"ג. מצד שני, אנחנו יכולים לראות שבטיפול תרופתי ניתן להחזיר את הגלגל לאחור ולהשיג ירידה יפה במשקל אפילו באותם מטופלים שהעלו חזרה. אני מקווה שבעתיד האופציות התרופתיות יתנו מענה כטיפול ראשוני בהשמנה כדי למנוע התרחשות עלייה חוזרת".
נעשה באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, כשירות לציבור על ידי חברת נובו נורדיסק
בשיתוף נובו נורדיסק
