ישראל יוצאת מהקורונה, אבל השפעות המגפה עדיין ניכרות, בין השאר בתחום ההפרעות הנפשיות של הילדים. בארץ וגם בחו"ל מדווחים על עלייה משמעותית במספר ההפרעות הפסיכיאטריות אצל ילדים ובני נוער, ובעיקר של אנורקסיה. עם זאת, מספרן של מיטות האשפוז בבתי חולים המיועדות לאנורקטים לא השתנה כבר 20 שנה, מה שמהווה סכנת חיים עבור חולים רבים.
קראו עוד:
בישראל יש שני בתי חולים בלבד הכוללים מחלקות אשפוז להפרעות אכילה, והתורים מלאים. בינתיים, מאות ילדים ובני נוער אינם מטופלים - חלקם אף לא מאובחנים - והם עלולים לסבול ממגוון רחב של פגיעות באיברים, בהתפתחות וגם בנפש.
במשרד הבריאות מעריכים כי מדי שנה מאובחנים כ-1,500 בני נוער ישראלים כסובלים מהפרעות אכילה, ורבים אחרים כלל אינם מאובחנים. הערכת המומחים היא שבחודשים האחרונים חלה עלייה של פי שלושה במספר הפניות למרפאות ולחדרי מיון בשל הפרעות אכילה, ובעיקר אנורקסיה. המצב חמור עד כדי כך שבמקרים רבים התור לאשפוז או לטיפול במרפאה עומד על שישה חודשים לפחות.
רק חצי מהחולים יחלימו לגמרי
הפרעות האכילה הן נפשיות, קשורות לעיסוק יתר במשקל הגוף וכוללות טווח נרחב של בעיות הקשורות באכילה בעלת רכיב רגשי, החל בהפרעות קלות כמו פחד מהשמנה, הרגלי תזונה חריגים, דיאטות קיצוניות ושימוש באמצעים חריגים להורדה במשקל, כמו תרופות משלשלות ומשתנות והקאות יזומות - ועד לצורה החמורה מכולן, שהיא אנורקסיה.
האנורקסיה מאופיינת בשיעורי החלמה נמוכים: רק כ-50% מהחולים צפויים להחלים כמעט לגמרי, 30% צפויים להחלים חלקית, 20% ימשיכו לסבול מהמחלה לאורך שנים, וכחמישה עד 15% מתוכם ימותו בתוך עשר שנים לאחר האבחון.
על פי ההערכות, בישראל סובלים מהפרעות אכילה כ-10% מבני הנוער, הרוב המכריע – בנות.
3 צפייה בגלריה
על פי ההערכות, בישראל סובלים מהפרעות אכילה כ-10% מבני הנוער, הרוב המכריע – בנות
(צילום: shutterstock)
המאפיין הבולט של האנורקסיה הוא ירידה משמעותית במשקל עד למצב של תת תזונה. מאפיינים נוספים: הפרעה בתדמית הגוף (הנער לא רואה את עצמו כרזה ואינו מבין את הסכנה שבמצבו), פחד מעלייה במשקל והתנהגות שלא תואמת את המשקל - כלומר, הוא לא אוכל.
כבר ב-2012 התריע מבקר המדינה על בעיות בטיפול בהפרעות האכילה בישראל. המבקר טען כי יש מחסור משמעותי במסגרות אשפוז במחלקות ייעודיות וכי התורים במחלקות הקיימות נמשכים חודשים ארוכים. גם בתחום זה הפריפריה סובלת במיוחד: בצפון הארץ ובדרומה אין כלל פתרון לחולים הזקוקים לאשפוז. מחסור קיים גם במרפאות המיועדות לטיפול במאובחנים בשלבים ראשונים של המחלה: אלה עדיין לא סובלים מפגיעה גופנית משמעותית ולא הגיעו לסכנת חיים.
כבר ב-2012 התריע מבקר המדינה על בעיות בטיפול בהפרעות האכילה בישראל. המבקר טען שיש מחסור משמעותי במסגרות אשפוז במחלקות ייעודיות וכי התורים במחלקות הקיימות נמשכים חודשים ארוכים. גם בתחום זה הפריפריה סובלת במיוחד: בצפון הארץ ובדרומה אין כלל פתרון לחולים הזקוקים לאשפוז
לאחר שחרור מאשפוז ממושך נזקקים החולים לשיקום המבוצע במסגרת מגורים משותפים בבית שיקומי למשך כשנה וחצי, בנוכחות אנשי צוות תוך כדי קבלת טיפול מקצועי. אלא שהביקורת העלתה כי חסרות בישראל מסגרות שיקומיות כאלה לחולים כרוניים.
3 צפייה בגלריה
"ילדים רבים הם פרפקציוניסטים, עם צורך בשליטה, והם ניסו לשלוט באוכל. והתוצאה - הקורונה הקפיצה את שיעור הפרעות האכילה לרמות מזעזעות"
(צילום: shutterstock)
"הם עסוקים רק באוכל"
שתי המחלקות להפרעות אכילה שקיימות בישראל פועלות בבתי החולים שניידר ושיבא. מצבם של חלק מהנערים הסובלים מאנורקסיה הידרדר משמעותית, עד כדי צורך באשפוז בחדר מיון בשל האטה משמעותית בקצב הלב וסכנת חיים. לרופאים לא נותרה ברירה אלא לאשפז אותם במחלקות ילדים רגילות, במיטות המיועדות לאשפוז ילדים שרובם סובלים ממחלות זיהומיות.
"קרה משהו רע מאוד בהסתגרות של שנת הקורונה", אומרת פרופ' סילבנה פניג, מנהלת המחלקה לרפואה פסיכולוגית בשניידר. "הילדים לא הלכו לבית הספר, לא תפקדו מבחינה לימודית וחברתית, היה להם פחד להיפגש, והם נחשפו למדיה ברמות רעילות ולתוכן שמהלל את הרזון ואת דימוי הגוף. לאלה יש להוסיף את הקונפליקטים ואת המתחים שמילאו את הסביבה המשפחתית.
מצבם של חלק מהנערים הסובלים מאנורקסיה הידרדר משמעותית, עד כדי צורך באשפוז בחדר מיון בשל האטה משמעותית בקצב הלב וסכנת חיים. לרופאים לא נותרה ברירה אלא לאשפז אותם במחלקות ילדים רגילות, במיטות המיועדות לאשפוז ילדים שרובם סובלים ממחלות זיהומיות
"כל סיר הלחץ הזה הוביל את הילדים לפחדים: היה פחד מהלא ידוע, היה פחד מהבטלה, ובהמשך התפתח פחד מאוכל. המבוגרים דווקא עלו במשקל, כי היה להם הרבה זמן בבית והם העבירו אותו באמצעות בישול ואוכל. אצל ילדים התפתח דווקא הכיוון ההפוך, של האנורקסיה. ילדים רבים הם פרפקציוניסטים, עם צורך בשליטה, והם ניסו לשלוט באוכל. והתוצאה - הקורונה הקפיצה את שיעור הפרעות האכילה לרמות מזעזעות שלא ראינו בעבר".
פרופ' פניג מסבירה שהאנורקסיה משמשת מעין מנגנון הגנה עבור החולים בה. "הם לא דואגים משום דבר: לא מהקורונה, לא מחברים, לא מהצלחה בחיים - הם עסוקים רק באוכל, בקלוריות ובמשקל, וזה מנגנון שמוריד להם חרדות ומסיח אותם מטרדות היום-יום".
"יש תחושה קשה של ייאוש", אומר הפסיכיאטר ד"ר ינאי גירון מהמחלקה להפרעות אכילה בבית החולים לילדים בשיבא, "מחלקת האשפוז שלנו מלאה לחלוטין כבר שנים, התור לאשפוז מגיע לחצי שנה, ומחלקת הילדים מלאה כמעט בכל חדר. בהתחשב בשיעור האנורקסיה המדווח, אפשר להניח שיש מאות בני נוער בישראל שמצבם מידרדר ושעלולים להגיע לסכנת חיים".
משרד הבריאות: "התפרצתם לדלת פתוחה"
במשרד הבריאות מאשרים את התמונה הקשה. "הכתבה מתפרצת לדלת פתוחה", נמסר. "כחלק מהטיפול בפוסט קורונה, שר הבריאות אדלשטיין פועל להקצות 150 מיליון שקל לטיפולים נפשיים של הציבור הרחב ושל הצוותים הרפואיים. במסגרת התוכנית, יורחבו מוקדי החירום והתמיכה הנפשית הטלפונית ויורחב מערך הרפואה הראשונית של פסיכולוגים שיקומיים, עו"סים ומניעת אובדנות.
"בנושא הפרעות האכילה, השר הקצה לפני מספר חודשים כעשרה מיליון שקל להרחבת פעילות טיפול יום להפרעות אכילה. המשרד פועל במספר אפיקים: תקצוב תוספתי לקופות החולים כדי להרחיב את כל השירותים בתחום הטיפול בבריאות הנפש, הרחבת המסגרות הקיימות כך שיוכלו לתת מענה ולקלוט מטופלים נוספים, הרחבת מסגרות טיפול היום להפרעות אכילה, פתיחת מסגרות חדשות כגון בצפת, בחיפה, בבאר שבע, בנתניה, בירושלים ובאסף הרופא, ועוד".
