ילדים כמעט ואינם נדבקו בקורונה, אך גם הם עלולים להיות קורבן למגפה אחרת. "הגנה על ילדים צריכה להתרחש בכל מקום ועל ידי כל מי שנמצא איתם במגע ואינטראקציה", אומרת ד"ר כרמית כץ, מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב.
"זו יכולה להיות המערכת הפורמלית, אנשי מקצוע שנפגשים עם הילדים בשגרת היומיום - גננות, מורים, רופאות ילדים, רופאי שיניים, אחיות טיפת חלב ואנשי מערכת הרווחה. לצידם יש גם מעטפת בלתי פורמלית שפוגשת את הילד לאורך היום - מדריכים של תנועות נוער, מפעילי חוגים, צהרונים ושכנים. כל אחד מאלה יכול לראות, לשמוע ולשים לב לסימנים המעידים כי הילד הינו קורבן לאלימות".
בעזרת שישה עקרונות מנחים, שכל אחד מאיתנו יכול ליישם, אפשר לזהות את מי שסובלים מאלימות ומהתעללות:
1.שיח עם ילדים - אי אפשר להגן על ילדים מבלי לשוחח איתם. ניתן לשוחח עם ילדים על נושאים שבשגרה. שיח זה פותח צוהר אל חייהם ולעיתים הוא יכול ללמד גם על מצוקות.
2. הושיטו יד לעזרה - התעניינו בשלום הילד, אמרו לו כי הוא יכול לפנות אליכם בכל שאלה ובכל נושא שמטריד אותו. גם אם ילד לא ישתמש מיד בהזמנה זו, הוא יזכור שמבוגרים יכולים גם להושיט לו יד לעזרה.
3. תמיכה בהורים - התעניינו בהורים, שאלו לשלומם, העבירו מסר כי זו תקופה מאתגרת עבור כולם וכי תשמחו לסייע בכל מה שניתן.
4. לראות, להתבונן, להרגיש - שימו לב להתנהלות הילד ולהתנהלותו בהקשר המשפחתי. לעיתים דינמיקה של פחד, כניעה ואימה ללא מילים עשויות להעיד על פגיעה.
5. האמינו לילדים - גם אם הסיפור שלהם קשה לעיכול, מבולבל ולא עקבי.
6. הכירו את המוקדים שנותנים מענה - מוקד 105 – המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, מוקד 118 של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; 02-6780606 - הקו החם של המועצה לשלום הילד.