שבוע אחרי שהסרנו את המסכות גם במקומות הסגורים, הקורונה עושה קאמבק מדאיג: בבנימינה, במודיעין ובעמק הירדן דווחו עשרות הדבקות בימים האחרונים, ונראה שהזן ההודי הוא האחראי לכך. משרד הבריאות כבר הורה למאות תושבים מהערים הללו להיכנס לבידוד, והנחה את כלל התושבים שם לחזור ולעטות מסכות מחשש להמשך התפשטות הנגיף.
קראו עוד:
אז מה צריך לעשות עכשיו? מי חייב לעטות מסכה, מתי תיכנסו לבידוד, האם כדאי לחסן את בני הנוער ומה לגבי טיסות לחו"ל? נכון לכתיבת שורות אלה (יום ב' בבוקר). משרד הבריאות מקיים דיונים בנושא ועשוי לשנות את ההנחיות על פי ההתפתחויות.
האם אנחנו צפויים לחזור למצב שהיה בתחילת ימי הקורונה?
סביר להניח שלא. כרגע ההתפרצויות הן מקומיות, בעיקר בקרב ילדים שאינם מחוסנים. עם זאת, בשל הנסיעות הרבות לחו"ל צפוי יבוא של הדבקות במהלך הקיץ, מה שעשוי להוביל לסגרים מקומיים אם החוזרים לא יישמעו להנחיות משרד הבריאות ולא יקפידו על בדיקות ובידודים. בינתיים, הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות כדי למנוע התפרצויות נוספות, הוא להתחסן - וגם לחסן ילדים מגיל 12 ומעלה.
האם ההדבקות התרחשו אצל אנשים מחוסנים?
ידוע שהחיסון של פייזר יעיל ביותר נגד הווריאנטים השונים, ובהם הזן ההודי (דלתא), שנגדו נמצאה יעילות הגנה של כ-88%. עם זאת, חשוב לזכור שאף חיסון אינו מגן ב-100%, ושמידת ההגנה תלויה בעיקר במערכת החיסון של המתחסן, שמשתנה מאדם לאדם ובמהלך החיים. ככל שיותר אנשים מתחסנים, נוצרת חסינות עדר שמפחיתה את סיכון ההדבקה בצורה משמעותית.
אם גם מחוסנים נדבקו, איך זה קרה?
רוב הנדבקים הם ילדים שלא חוסנו.
האם גם מי שחוסן צריך להיכנס לבידוד אחרי שנחשף לחולה מאומת?
הסוגיה עדיין נמצאת בדיונים במשרד הבריאות. לפי שעה, התבקשו להיכנס לבידוד כל האזרחים שנחשפו לחולים מאומתים בבנימינה, במודיעין ובמכבים רעות - כולל אלו שמחוסנים.
מהו אותו וריאנט הודי שאותר בבנימינה?
מדובר בזן חדש הקרוי גם "דלתא", לאחר שארגון הבריאות העולמי החליט לנקוב בשמות הזנים על פי האלף בית היווני. זן זה הוא בעל מוטציה כפולה שסווג תחת השם B.1.617. שתי המוטציות נמצאו על נגיפי קורונה קודמים, אולם לראשונה הם נמצאו יחד על נגיף אחד. שתיהן נמצאות על חלבון המעטפת המסייע לנגיף להיצמד לתא הנדבק.
מה עושות המוטציות הללו?
המוטציה שנקראת L452R נמצאה בזנים מקליפורניה, והיא יכולה להגביר את כוח ההצמדה של חלבוני המעטפת לתאי הגוף, מה שהופך את הנגיף לבעל יכולת התפשטות רבה יותר. המוטציה הזו גם עשויה להעצים את פוטנציאל השכפול. המוטציה דומה למוטציה הנוספת, E484K, המצויה בזן הבריטי ובזן הדרום אפריקני. יחד, שתי המוטציות מסייעות ליכולת ההתפשטות, החדירה לגוף והשכפול של הנגיף.
האם הזן אלים יותר?
אין לכך הוכחות עד כה. מרבית החולים שאצלם נמצא הזן ההודי, נמצאו בבידוד בית ולא נזקקו לאשפוז בבית חולים. על פי הידוע, הזן מתפשט מהר יותר ועלול להדביק במהירות משפחות שלמות, אבל הוא אינו אלים יותר.
האם הזן עמיד לחיסון?
על פי הידוע עד כה, אנשים שמחוסנים נגד קורונה בחיסוני פייזר ומודרנה ובחלק מהחיסונים האחרים – מוגנים בפני כלל זני הקורונה ובהן הזן ההודי. אולם כשמדובר בזן ההודי - ההגנה של החיסון יורדת מכ-95% לכ-88%.
מהו שיעור ההתחסנות בקרב הילדים?
מאז אתמול (א') חלה עלייה משמעותית במספר הבקשות של הורים לחיסון ילדיהם. בקופת חולים כללית נרשמה עלייה של 100% בזימוני התורים לילדים, ורק אתמול חוסנו יותר מ-10,000 ילדים. עם זאת, שיעור ההתחסנות של הילדים בישראל עדיין נמוך ומגיע לכ-4% בלבד.
לאחרונה נשמעו קריאות להמתין עם חיסוני הילדים לנוכח דלקות שריר הלב שהתגלו אצל צעירים מחוסנים. האם כדאי להמתין?
ההנחיות משתנות מעת לעת. על פי הנתונים הרבים שנאספו - הן בארה"ב, שם חוסנו קרוב למיליון ילדים, והן בישראל - שיעור דלקת שריר הלב בצעירים הוא נמוך ביותר. הדלקת גם חלפה כעבור ימים אחדים. הסיכון להידבק בקורונה ולסבול מתופעות לוואי קשות (ובהן פגיעה בשריר הלב וקורונה כרונית) הוא גבוה הרבה יותר. בעקבות ההדבקות האחרונות קרא משרד הבריאות לחסן את כל הילדים בני ה-12 ומעלה.
האם צריך לחזור לעטות מסכות במקומות צפופים?
משרד הבריאות אמנם לא מחייב לחזור ולעטות מסכות בינתיים, אלא רק במקומות שנמצאו נגועים, אבל אם נקלעים להתקהלות משמעותית – ובעיקר אם רוב הנוכחים אינם מחוסנים, או שאתם שייכים לקבוצת סיכון - כדאי לשקול לעטות מסכה. זה לא יזיק. המסכה תגן עליכם לא רק מקורונה, אלא גם מווירוסים אחרים שהתפרצו לאחרונה בישראל.
האם משרד הבריאות יחמיר את ההנחיות בנתב"ג?
סביר להניח שכן. הנושא עדיין בדיונים אינטנסיביים של אנשי משרד הבריאות מול אנשי משרד התחבורה ורשות שדות התעופה, אבל מסתמן שכל החוזרים לארץ יתבקשו להמשיך לעטות מסכה גם ביציאה מהמטוס, בשטחי שדה התעופה. הם גם יתבקשו להמשיך בבדיקות כפי שבוצעו עד כה.