אנשים רבים חשים אי נוחות כאשר הם צופים במזרק שבקצהו נמצאת מחט. אי נוחות זו מתגברת כאשר אנו צריכים לקבל זריקה למטרות חיסון, הרדמה מקומית אצל רופא השיניים או בדיקת דם. מרביתנו מצליחים לעבור בשלום פרוצדורות רפואיות הכוללות זריקות, אולם 3.5-10% מהאוכלוסייה מגיבים בצורה קיצונית למצבים אלו ואז החשש הופך לפוביה.
מבצע החיסונים לקורונה החל בישראל. צפו:
(צילום: ניצן דרור, עידו ארז, דוברות בית החולים בילינסון, אחיה ראב"ד, אלכס גמבורג, רועי עידן )
מהי פוביה ממחטים?
1. חשש מהותי מהזריקה עצמה והכאב הכרוך בה - חרדה זו תהיה מלווה בתגובות פיזיות של עלייה בלחץ הדם בעת מחשבה על זריקה או בעת חשיפה למזרק, דופק מהיר, נשימה מהירה, הזעה, מתח שרירים גבוה, כאבי בטן, כאבי ראש, בכי.
2. חשש מהתעלפות בחשיפה למזרק או בעת הזריקה עצמה - במצב זה ישנה תגובה דו שלבית: בתחילה, לקראת האירוע בו אמורים להיפגש עם זריקה, ישנה עלייה בקצב הלב ובלחץ הדם אולם, כאשר נתקלים במזרק עצמו או מקבלים את הזריקה לחץ הדם וקצב הלב צונחים והדבר מוביל לעיתים להתעלפות.
תגובה זו מכונה אפקט ואזו ואגאלי. יותר ממחצית מהאנשים הסובלים מפוביות מחטים וכמעט שלושה רבעים של אנשים הסובלים מפוביה מדם מדווחים על היסטוריה של התעלפות במצבים אלו.
למה זה קורה?
הסיבות לפוביית מפני מחטים יכולות להיות מגוונות: ישנם חוקרים הטוענים כי החשש מדקירה הכרוכה בשימוש במחטים הינה שריד אבולוציוני אשר נועד למנוע אפשרות של פגיעה מפני צמחים או בעלי חיים דוקרים אשר יכלה לגרום לזיהום ואף למוות. בנוסף לכך, חרדה כללית יכולה להגביר גם את החשש מזריקות ומחטים, ובאפקט ואזו ואגאלי ישנם רכיבים גנטיים הגורמים להסתברות גבוהה יותר להופעת התופעה.
סיבות אחרות יכולות להיות רגישות יתר למגע, כאב הנלווה לתחושת הדקירה ורצון להימנע ממנו, זיכרונות ילדות מכאב שלווה לזריקות המעוררים תגובות חרדה, תגובות נלמדות של רתיעה מדקירה של מזרק בעקבות צפייה בהורים שחוששים מזריקות, תגובות נלמדות של חרדה ממחטים כתוצאה מצפייה בסרטים בהם שימוש במזרק לווה בכאב רב. בנוסף, צפייה במזרק יכולה לעורר אסוציאציות ומחשבות מאיימות על מחלות וזיהומים וגם הן עשויות לעורר חרדה.
פוביית מחטים עשויה להוביל לניסיון להימנע ממפגש עם מרפאות, בתי חולים, בדיקות רפואיות כלליות ובכללן מחיסונים ובכך להשיג למעשה אפקט הפוך של סיכון רפואי מוגבר וחשיפת יתר למחלות.
מה ניתן לעשות כדי להתגבר על חרדת מחטים?
כאשר מדובר בחרדה של ילדים ניתן לסייע להם על ידי הפחתת גורמי החרדה, כמו למשל, אם תמונות של מזרק כבר מעוררות חרדה אז אפשר לבצע חשיפה הדרגתית למזרקים, ניתן לקנות ערכות רופא לילדים ולהשתמש במזרקים במשחקי רופא וחולה, ודרכם להציג דרך את המזרק ככלי לריפוי.
כאשר יש חשש מהכאב המלווה לזריקה ניתן להשתמש במשחת אמלה, מריחה מקומית של המשחה על איזור בו צפוי החיסון גורמת לאלחוש המקום כך שבעת קבלת זריקה לא מורגש כל כאב. לילדים ניתן להציג את המשחה כמשחת קסמים אשר מרדימה את המקום ומעלימה כאב.
בעת קבלת הזריקה כדאי לנתק מבט ממקום החיסון, לנשום נשימות עמוקות כדי להרגיע את הגוף והנפש, אפשר לעצום את העיניים ולחשוב על מקום בטוח ומרגיע, מקום אמיתי או דימיוני שבו מרגישים נעים ובטוח, זה יכול להיות מקום שהייתם בו בחופשה, חוף ים, שדה ירוק, עיר כיפית או כל מקום אחר שניתן להעלות בדימיון וגורם להרגשה רגועה ובטוחה.
אם מדובר בנטייה להתעלף בחשיפה למחטים, חשוב לעשות פעילות של עוררות גופנית לפני קבלת הזריקה: קפיצות במקום, כיווץ של כפות הידיים לאגרופים, לחיצה של כפות הרגליים לרצפה כדי לעורר את הגוף, להגביר את לחץ הדם ולמנוע מצב של עילפון.
אם החרדה עדיין משמעותית וההימנעות מפרוצדורות רפואיות הכרוכות בזריקות נמשכת אפשר להיעזר בטיפול בהיפנוזה, ביופידבק או בטיפול במציאות מדומה. כל אלו מסייעים בחשיפה הדרגתית לפרוצדורה הרפואית המעלה חרדה ובהגברת היכולת להרגיע את הגוף והנפש במצבים אלו.
הכותב הוא פסיכולוג רפואי
