פרסום של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה של אגף המודיעין השבוע ממשיך להדגיש את הקשר בין חוסר בוויטמין D לעלייה בסיכון ללקות במחלת קורונה קשה. בדו"ח נכתב כי מספר רב של מחקרים שפורסמו לאחרונה קושר בין המחסור בוויטמין D לעלייה בסיכון ללקות במחלת הקורונה, לסיכון להצגת תסמינים חמורים ואף לתמותה מוגברת מהמחלה.
בדו"ח ציינו עם זאת, שרובם המוחלט של המחקרים הינו תצפיתי ולכן מתואר בהם קשר נסיבתי ולא סיבתי. ובכל זאת, בדו"ח ממליצים לפעול לשמירת סטטוס ויטמין D תקין בקרב אוכלוסיית ישראל באמצעות הסברה ותיסוף הוויטמין בהתאם להמלצות משרד הבריאות.
בתוך כך, כתבה השבוע פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה בשירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, מכתב למנהלי מחלקות התזונה בקופות החולים ובו המלצה לשמור על רמה תקינה של ויטמין D. זאת באמצעות חשיפה מבוקרת לשמש או על ידי נטילת תוסף. במכתב כתבה פרופ' אנדוולט כי המינון המומלץ הוא 800 עד 1,000 יב"ל ביום לאנשים במשקל תקין, 2,000 יב"ל לאנשים עם עודף משקל ו-4,000 יב"ל ביום לאנשים הסובלים מהשמנת יתר קיצונית.
עם פרוץ מגפת הקורונה התפרסמה ההמלצה הראשונית של משרד הבריאות לשמור על סטטוס ויטמין D תקין באמצעות יציאה לשמש בזרועות חשופות למשך 20 דקות מצטברות ליום בשעות השמש (בין השעות 11 ל-16), או לקחת תוסף של 800 עד 1,000 יחידות ויטמין D ליום, בעיקר לקשישים ולמי שאינו חשוף לשמש. המלצה זו, מתחדדת על רקע צמצום החשיפה לשמש בקרב מרבית האוכלוסייה, כפועל יוצא של אמצעי המניעה כנגד קורונה, ובפרט על רקע החורף המתקרב.
הקשר בין מחסור בוויטמין D לפגיעה במערכת החיסון בכלל ולהתרחשות זיהומים נשימתיים בפרט מופיע במחקרים אפידמיולוגיים רבים בשנים האחרונות, שתופסים תאוצה, כאמור, בגלל מגפת הקורונה. בדומה למחלה הנגרמת עקב הידבקות בנגיף הקורונה COVID-19, חסר בוויטמין D עלול לגרום לפגיעה בייצור של נוגדנים ובפעילותם של תאים בולעניים שמטרתם להילחם בזיהומים נשימתיים.
ויטמין D הינו חומר מסיס שומן הנוצר בתהליך כימי בעור, בהשפעת קרניים אולטרה-סגוליות (UVB) הנפלטות מהשמש. חלק מכמות הוויטמין שנוצרת נאגרת ברקמת השומן ומשתחררת משם בהדרגה במשך כ-3 חודשים, וכך ככל שכמות ויטמין D במאגרים גדולה יותר, ימנע מחסור בחודשי החורף בהם פוחתת החשיפה לקרינת UVB. במצבים של השמנת יתר, נראה כי ויטמין D שוקע באופן בלתי הפיך בשומן העודף, וכתוצאה מכך קיים סיכון מוגבר לחסך בוויטמין זה.
חסר בוויטמין D שכיח מאוד בכלל המגזרים באוכלוסייה בישראל (כשליש מהאוכלוסייה הכללית), ונקשר למחלות לב, סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם והשמנה, פגיעה במשק הסידן ובבריאות העצם. חלק ניכר מאוכלוסיית העולם סובל מחסר בוויטמין זה, בעיקר בגלל חשיפה לא מספקת לקרינה על-סגול B (קרני השמש) וצריכה לא מספקת של ויטמין D בתזונה. החסר שכיח יותר בקרב אוכלוסיות מבוגרות, אוכלוסיות הסובלות מהשמנה ומיתר לחץ דם, וכן באוכלוסייה הסוכרתית. אוכלוסיות שגם נקשרות למהלך מחלה חמור בקרב חולי קורונה.
על פי מטא אנליזה (ניתוח של אסופת מחקרים) שבוצעה בידי ה-NHS הבריטי ואספה נתונים מ-10,933 נחקרים ב-25 מחקרים קליניים שהתרחשו ב-15 מדינות שונות, נמצא כי תיסוף של ויטמין D הפחית סיכון להתרחשות זיהומים בדרכי הנשימה. נטילת תוספי ויטמין D בקרב נחקרים בעלי רמות נמוכות של הווטמין בכניסה למחקר, הפחיתו סיכון לזיהומים בדרכי הנשימה ב-40%, ואילו באנשים בעלי רמות גבוליות-תקינות של הוויטמין, הופחת הסיכון ב-12%.
שש אגודות רפואיות מרחבי העולם, ביניהן החברה האמריקאית למחקר עצם ומינרלית והקרן הלאומית האמריקאית לאוסטאופורוזיס, יצאו בתחילת יולי 2020 בקריאה משותפת לצריכת ויטמין D באמצעות חשיפה לשמש או בצריכת תוספי תזונה, זאת לאור הירידה הכללית בחשיפה לשמש בשל הקורונה אך ללא קשר ישיר למניעה או לטיפול במחלה. עם זאת, במרץ 2020 המליץ המנהל לשעבר של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות, ד"ר טום פריידן, על נטילת תוספות ויטמין D כחלק מהמאבק בקורונה.
כותבי הסקירה של מרכז המידע והידע מסייגים את דבריהם וכוללים בדו"ח גם אזהרה מפני טיפול במינונים גבוהים מן הגבול העליון המומלץ, העומד על 4,000 יב"ל ליום, שלא תחת פיקוח רפואי את התוויה רפואית. אזהרה זו עולה בקנה אחד עם המלצות של גופי בריאות שונים שלא לצרוך במזון או באמצעים נוספים יותר מ-4,000 יב"ל לוויטמין D ליום למבוגר, במקביל לחשיפה הולמת לשמש.
