בשיתוף PEACE NATURALS
מחלת הסרטן מביאה איתה לא רק התמודדות בריאותית מורכבת עבור החולה עצמו אלא גם משפיעה על חיי הסובבים אותו – בני המשפחה, חבריו וקרוביו. חלק מתהליך ההחלמה מהמחלה כרוך אפוא בהתמודדות הנכונה עם היבטיה הרגשיים והפסיכולוגיים של המחלה הקשה והמפחידה. על העבודה המורכבת והקשה הזו, הכרוכה לא אחת גם בהתמודדות עם סיום חייו המתקרב של החולה, מנצחים הצוותים הפסיכולוגיים במערכים האונקולוגיים בבתי החולים.
"ההתמודדות עם מחלת הסרטן היא התמודדות עם אירוע שיוצר תחושת איום גם אצל החולה, אבל גם אצל משפחתו ובעצם משפיע על כל המעגלים הקרובים לו", מעיד אליעד אנטמן, פסיכולוג רפואי ואחראי צוות פסיכולוגי במערך האונקולוגי של המרכז הרפואי איכילוב. "הדבר נובע מכך שמעבר לטיפולים עצמם הסרטן מביא עימו השלכות רגשיות ותפקודיות והרבה פעמים אנשים חווים כזעזוע גדול עבורם ועבור קרוביהם כבר מרגע אבחון המחלה".
לדברי אנטמן במקרים לא מועטים נוצר מצב בו החולה לוקח על עצמו תחושת אחריות או אשמה על המצב שהסב על משפחתו." אנו יכולים לשמוע מחולים משפטים כמו: 'המשפחה שלי סובלת בגללי' או 'אני גורם סבל רב לבני המשפחה שלי'", הוא מספר. "כלומר יש מין לקיחת אחריות ואשמה אישית שמכניסה את החולה למשבר גדול."
כיצד מטפלים בתחושה הקשה הזו?
"כחלק מהמענה הפסיכולוגי הראשוני אנו עושים יחד עם החולה הפרדה בין האדם עצמו למחלה איתה הוא מתמודד. המטרה היא שהוא יפנים שיש כאן מצב רפואי סובייקטיבי שצריך להתמודד איתו ואין קשר למשפחה ולקרובים שלו."
השירות המוענק בבית החולים ניתן מטבע הדברים לחולה עצמו אך כאשר הצוות הפסיכולוגי מבחין בסיטואציה בה בני המשפחה נתקלים בקשיים ניתן גם להם מענה. "אם אנחנו רואים סיטואציה שיש בה חוסר אונים של בני המשפחה או הצפה רגשית גבוהה, הרי שעזרה להם תוכל לעזור לחולה להתמודד טוב יותר עם המחלה ואנו בהחלט נכנסים לתמונה."
מהי הסיטואציה היותר נפוצה שדורשת התערבות מצדכם?
"הדוגמה הכי בולטת לסיטואציות הדורשות התערבות מצד הצוות נוגעת לסוגיית האוכל או יותר נכון חוסר הרצון לאכול מצד החולים. במהלך הטיפולים חולים חווים ירידה בתיאבון או טעם משתנה של האוכל בעקבות הטיפולים או בגלל המחלה ובני המשפחה המודאגים נכנסים איתם למאבק על מנת שהם יאכלו יותר המאבק הזה אינו מיטיב עם החולה ומקשה עליו בהתמודדות. ברגע שמסבירים לבני המשפחה מה עומד מאחורי הסירוב לאכול ומניחים למאבקים זה יוצר אצלם ואצל החולה הקלה", הוא מסביר.
יש מתחים בין החולה למשפחתו שנוצרו כתוצאה מתקופת הקורונה?
"כן. אם לפני הקורונה היינו נתקלים בסיטואציות שבהן בני המשפחה הפצירו בחולים להיות יותר פעילים או לצאת החוצה יותר, הרי שבגלל הקורונה חל היפוך תפקידים - האדם החולה רוצה בעצמו לצאת ולהתאוורר קצת, אבל בני המשפחה אומרים לו שהוא מסכן את עצמו ומפצירים בו שלא לצאת. בכלל התקופה עכשיו הרבה יותר מאתגרת לחולים כי אם בעבר הם היו יכולים לעשות דברים שיקלו עליהם, אם זה ללכת לעבודה, לבצע פעילות גופנים מתונה או להתעסק בתחביבים, הרי שהדברים נמנעים מהם כעת ואין להם עיסוקים שיכולים לשנות להם את המצב רוח."
עד כמה המצב הנפשי - רגשי של המטופל משפיע על היכולת שלו להיאבק במחלת הסרטן?
"זה משפיע בעיקר על תפיסת המסוגלות שלו להיאבק במחלה עם המחלה. הרבה פעמים העבודה שלנו עם החולים ועם בני המשפחה מבוססת על חיזוק תחושת המסוגלות של לעבור את הטיפולים, לסמן לעצמם נקודות של תקווה ולמצוא משמעות בתוך הסיטואציה. אנחנו רואים שאנשים שמוצפים בחרדה מהטיפולים העתידיים או עסוקים בחשיבה על איך הם לא יצליחו להתמודד עם תופעות הלוואי הופכים להיות יותר מכונסים ומופנמים יותר. המטרה שלנו היא להציף ולהעלות את הדברים. אנחנו נותנים להם לגיטימציה לדבר על מה שהם מרגישים ויוצרים איתם דרכי התמודדות עם התחושות האלו שיעזרו להם להתמודד."
אנטמן מוסיף כי במקרים מורכבים בהם החולה הוא הורה לילדים קטנים יש לתווך להם את המחלה. "אנחנו נותנים להורים הנחיות שתואמות לגילם של הילדים", הוא מסביר, "בסופו של דבר ילדים מאוד מושפעים מקיום השגרה והמסרים שמגיעים מההורים ולכן ההמלצה היא לשתף את הילדים בהתמודדות. ככלל ילדים מאוד רגישים לכך שמנסים להסתיר מהם משהו ובימינו מאוד קל להם להיכנס לגוגל ולהגיע למידע אודות המחלה שיכול להטריד ולהלחיץ אותם, יותר מהמצב הרפואי האמיתי של ההורה."
"בסופו של דבר כולם מושפעים מהשינוי ובייחוד בגילים המוקדמים אנו שומעים על מקרים בהם הילדים מנסים להפעיל את ההורה החולה את בן הזוג – שייקחו אותם לחוגים או לגינת המשחקים - ולא באמת מבינים שהמצב השתנה ולהורים אין יכולת להמשיך בשגרה הזאת."
מה בנוגע לליווי פסיכולוגי במצבים של חולים לקראת סוף חייהם?
"הרבה פעמים אנו מלווים סיטואציות של סוף חיים ועובדים הן עם המטופל עצמו והן עם בני המשפחה על תהליכי הפרידה, על בירור הצרכים בעת הזו ומנסים לשים את הדברים על השולחן כדי שהם יוכלו לדבר על הדברים ולכבד את הרצונות של כולם. זכור לי, למשל, מקרה של מטופל שהיה מאוד מודע למצבו הסופני, אבל מאוד חשש מלהעלות את העניין מול בת זוגו כי הוא לא רצה לפגוע בה ולהכאיב בה. במקביל היא גם לא רצתה להעלות את הנושא מולו כי היא חששה שזה יוריד את רוחו. בסופו של דבר הצלחנו לקיים מפגש רב מקצועי משותף ביניהם שבו הם הציפו את הדברים והצלחנו לאפשר להם לבטא את הדאגה של אחד כלפי השני. הייתה להם הקלה מאוד גדולה והם הצליחו לשתף את הילדים במחשבות שלהם ולבצע תהליך פרידה."
איך אפשר לקבל את הטיפול?
"על מנת לקבל את הטיפול יש לבצע פנייה לצוות הפסיכולוגי של המערך הפסיכולוגי. אצלנו באיכילוב, למשל, אנו עושים פגישת הערכה ראשונית על מנת לזהות את הצרכים הנפשיים ולהתאים מטרות טיפוליות. אנחנו בדרך כלל שואפים לקיים מפגשים של אחת לשבוע אבל לפעמים זה יהיה לפי תדירות ההגעה לטיפולים."
"למעשה הטיפול הפסיכולוגי עוזר למטופלים לתווך את מה שעובר עליהם בפני בני המשפחה, ולהבין ולפרש אחרת תגובות מסביב. דוגמא טובה לכך היא, למשל, מטופל שהתמודד עם כאבים עזים ותופעות לוואי מורכבות וברגע שהצלחנו לייצר שיח בינו לבין בני המשפחה ובת הזוג, הם יכלו להתאים את עצמם אליו וזה מאוד הקל עליו להסתגר פחות ולבסוף לצלוח את הטיפולים בצורה קלה יותר. במקרה אחר היה מטופל שעם ההגעה לטיפולים החל לחוות תחושות של חרדה ופניקה. בעזרת עבודה משותפת עם הצוות שלנו הוא חזר לטיפולים, השלים אותם והיום הוא בריא ומתפקד כך שהטיפול הפסיכולוגי מאוד עזר לו לצלוח את הסיטואציה."
טיפול נוסף המאפשר הקלה בהתמודדות עם המחלה הוא הקנאביס הרפואי, כפי שמראים מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות הקנאביס הרפואי יכול לסייע ולהקל על תופעות הלוואי הנובעות מטיפולים נוגדי סרטן אותם עוברים המטופלים, כגון כימותרפיה והקרנות ואשר באות לידי ביטוי בכאבים, בחילות, הקאות וירידה בתאבון, מסבירה רוני כ"ץ עמיחי, מנהלת שיווק בפיס נטורלס ישראל, ומוסיפה כי לרוב, ועל פי נוהל 106 של משרד הבריאות, השימוש בקנאביס רפואי עבור חולי סרטן מאושר לתקופת הטיפול ולמשך כחצי שנה אחריו. בישראל ישנן מספר מחלקות אונקולוגיות אשר מנפיקות רישיונות ומרשמים לקנאביס רפואי באופן עצמאי.
*תוכן אתר זה נועד למטרות מידע בלבד, לא מהווה תחליף לייעוץ רפואי, לאבחנה או לטיפול מקצועי ואינו מחליף אותם. הנתונים באתר אינם תוצאות של מחקרים ו/או ניסויים, ואין להשתמש בהם לכל מטרה שהיא.
*המוצר אינו בגדר תרופה שנרשמה כדין, ואין לייחס לו סגולות מרפא; רכישתו וצריכתו מותרת רק באמצעות מרשם מרופא שהוסמך לכך; וכל שימוש אחר מנוגד לחוק הפלילי.
בשיתוף PEACE NATURALS
פורסם לראשונה: 08:10, 24.03.21
