ילדים מהווים כ-20% מהנדבקים בקורונה בישראל. בתחילת המגפה הועלתה ההשערה כי ילדים הם מפיצי-על של המחלה, בהמשך נטען כי הם כמעט ואינם מידבקים ואילו כעת אנו מניחים שילדים ככל הנראה מדביקים, אבל במידה פחותה. עובדה ברורה היא כי בהשוואה למבוגרים, התמותה בילדים פחותה משמעותית וכך גם התחלואה, זאת למרות דיווחים שהופיעו לאחרונה על תסמונות חדשות בילדים, חלקן אף גורמות חולי משמעותי.
מעבר להשלכות הישירות של הנגיף, למגפת הקורונה השלכות רבות על בריאות הילד, וקשורה בתזונה, פעילות גופנית, שינה מספקת וסדורה ומעורבות חברתית. כשלוקחים את כל אלה מחשבון - ברור כי משבר הקורונה מעמיד בסכנה את בריאות ילדינו.
השמנה במשקל תקין אצל ילדים
על פי נתוני משרד הבריאות, כשליש מילדי ישראל סובלים מעודף משקל והשמנה בסיום בית הספר היסודי. בחלק לא מבוטל מהמקרים, עודף משקל משקף תזונה לקויה וירידה בפעילות גופנית. פעילות גופנית בילדים ובני נוער איננה בגדר משחק, אלא היא חלק חיוני בהתפתחות התקינה שלהם, ומהווה בסיס להתפתחות גופנית, נפשית וחברתית תקינה. לאור חשיבותה של הפעילות הגופנית בגיל צעיר, המלצות ארגוני הבריאות לילדים ובני נוער, כוללות המלצה לביצוע של 60 דקות של פעילות גופנית מדי יום, כולל אימון לחיזוק השריר והעצם.
ירידה בפעילות גופנית כשלעצמה, גם ללא עודף משקל, מהווה גורם סיכון בריאותי. כיום אנו פוגשים ילדים במשקל תקין, אשר אינם מבצעים פעילות גופנית ולכן הרכב הגוף שלהם שונה ורמת השומן גבוהה יחסית למסת השריר בגופם. תופעה זו מכונה השמנה במשקל תקין (normal weight obesity) ומחקרים מראים שגם היא, כמעט כמו השמנה, מהווה גורם סיכון למחלות לב וכלי דם.
מרבית הילדים אינם עומדים בהמלצות לפעילות גופנית, ובמחקר שפורסם לאחרונה נמצא כי 80% מהבנים המתבגרים ו-90% מהבנות המתבגרות בישראל אינם עומדים בהמלצות. העלייה במשקל בשילוב עם הירידה בפעילות גופנית, מובילים בשנים האחרונות לעלייה בשכיחות מחלות כמו סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, הפרעות בשומני הדם וכבד שומני בילדים ובני נוער, מצבי חולי שבעבר היו נחלתה של האוכלוסייה המבוגרת בלבד.
האם מספר שבועות בודדים בלי פעילות גופנית כל כך משמעותיים?
בזמן משבר הקורונה, בסגר, נצפתה ירידה משמעותית בכמות הפעילות הגופנית שבוצעה באוכלוסיה בכלל ובילדים בפרט. שיעורי החינוך הגופני בבתי הספר בוטלו, החוגים נפסקו וגני המשחקים נסגרו. קבוצת ילדים באיטליה אשר נבדקו לפני ובמהלך סגר הקורונה הדגימו עלייה במספר הארוחות ובאכילת חטיפים ושתיה מתוקה, ירידה משמעותית בפעילות הגופנית ועלייה בזמן מסך של למעלה מ-4.5 שעות ליממה.
נשאלת השאלה - האם למספר שבועות בודדים של ירידה בפעילות גופנית עלולה להיות השפעה על בריאות ילדים? בסדרת מחקרים שבוצעו במרכז הרפאי מאיר לפני מספר שנים, נבדקה השפעה של קייטנה שנמשכה 5 שבועות על הרכב הגוף בילדים ובני נוער.
המשתתפים בה חולקו לשתי קבוצות: האחת ביצעה מדי יום את כמות הפעילות הגופנית המומלצת (שעה ביום) ואילו הקבוצה השנייה עסקה במחשוב. בתום המחקר, נמצא כי קבוצת המחשב (ביקורת) העלתה בצורה משמעותית את אחוז השומן שנמדדה בעזרת MRI (בבטן ובירך) ואילו קבוצת האימון ירדה באחוזי השומן והעלתה במסת השריר בצורה משמעותית. אם ניקח את תקופת החופש הגדול כדוגמה לתקופת הקורונה (אם כי בחופש הגדול לכאורה פעילים יותר), מחקרים מראים שהחופש הגדול הוא תקופה בה מתרחשת עלייה משמעותית במשקל לעומת זו המתרחשת בשנת הלימודים.
משבר הקורונה הוביל גם לשינויים במחזוריות השינה ובדפוסי השינה של ילדים. שינה בריאה ומספקת, איכותית וכמותית היא חלק בלתי נפרד מבריאות והתפתחות תקינה של ילדים. לפיכך, מסתמן כי כל אלו יובילו ככל הנראה לעלייה בשכיחות ההשמנה, לירידה ביכולות הגופניות ולפגיעה בבריאות של ילדי ישראל.
דבר חיובי שכן צמח ממשבר הקורונה הוא היכולת לדעת כיצד להמשיך ולבצע פעילות גופנית גם מהבית עם הדרכה נכונה. מרכז הספורט לילדים ונוער במרכז הרפואי מאיר מטפל בילדים ובני נוער הסובלים מעודף משקל והשמנה וגם הוא נאלץ לסגור את פעילותו בסגר. עם התארכות תקופת הסגר, החל המרכז לפעול בצורה מקוונת באימונים, מפגשי הורים ושיחות פרטניות עם משתתפים ובני משפחות. הילדים ובני המשפחות קיבלו את הפעילות המקוונת בברכה ושיתפו פעולה, מרבית הילדים שהשתתפו בפעילות אף שמרו על משקלים במהלך תקופה מאתגרת זו.
לסיכום, דאגתנו הראשונה היא אמנם החלמה מתחלואת הקורונה ויציאה מהמשבר הכלכלי והחברתי המתרחש כעת, אך חשוב לשים לב להשפעה לטווח ארוך של המגפה על בריאות ילדי ישראל. נכנסנו למשבר הקורונה כאשר בריאות ילדי ישראל וכושרם הגופני אינם מיטביים ומשבר הקורונה עלול להחמירם עוד יותר. על כולנו לנסות ולמנף את משבר הקורונה לקידום בריאות ילדינו ויפה שעה אחת קודם.
פרופ' דני נמט הוא מנהל מרכז ספורט לילדים ונוער במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית והמנהל הרפואי של הוועד האולימפי בישראל
