(צילום: ירון ברנר)
שיא מדאיג במספר המאומתים היומי נשבר אתמול, והוא חצה לראשונה את עשרת אלפים המאומתים – 10,022 ליתר דיוק. ואם הנתון הזה לא מטריד מספיק, במערכת הבריאות מצביעים על התפשטות נרחבת של התחלואה בקרב ילדים. מומחים לרפואת ילדים ולמערכת הבריאות נוטים לקשור בין הופעת המוטציות הבריטית והדרום־אפריקנית לבין ההתפשטות המהירה באוכלוסייה – שהפעם, בניגוד להתפרצויות הקודמות, לא פוסחת גם על ילדים צעירים.
1 צפייה בגלריה
מומחים לרפואת ילדים ולמערכת הבריאות נוטים לקשור בין הופעת המוטציות הבריטית והדרום־אפריקנית לבין ההתפשטות המהירה באוכלוסייה
(צילום: דנה קופל)
"אנחנו רואים יותר תחלואת ילדים", אומר פרופ' דוד גרינברג, יו"ר החטיבה לרפואת ילדים במרכז הרפואי סורוקה וחבר בצוות לטיפול במגפות ובוועדת החיסונים של משרד הבריאות. "המוטציה החדשה מסתובבת הרבה יותר ובמשך הרבה זמן. עד שלא יחסנו ילדים לא יהיה חיסון עדר במדינה, וזה קונצנזוס מקיר לקיר. אנחנו רואים שכיחות לכיוון האוכלוסייה היותר צעירה. הילדים הם המעבר שמפיץ את הנגיף, ומשם זה הולך הלאה. המוטציה הזו הרבה יותר מידבקת מהשנייה ועד לא מזמן בתי הספר היו פתוחים, ואנחנו רואים כעת את הגל לאחר סגירת מערכת החינוך. הילדים הם אסימפטומטיים בחלקם, אבל לאחרונה אנחנו רואים גם ילדים עם מחלות רקע, בגיל ההתבגרות, שמתאשפזים עם קורונה".
גם בעולם הבחינו בתופעה. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל התייחסה אתמול לנושא ואמרה: “יש אינדיקציות לכך שהווריאנט החדש מתפשט מהר יותר בקרב ילדים מאשר הישן”.
"אני לא יודע אם הנגיף יותר 'צעיר' או שהוא מתפשט יותר מהר, ובגלל שהאוכלוסייה המבוגרת יותר מחוסנת אז הנדבקים כעת הם צעירים יותר", מסביר פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר־אילן וחבר הוועדה המייעצת לניסויים קליניים בחיסוני קורונה. "אנחנו יודעים שגם אחרי מנת חיסון אחת יש, כנראה, איזושהי חסינות מסוימת שמתפתחת באוכלוסייה. אם ניקח בחשבון שרוב המבוגרים התחסנו, מה שנשאר כרגע זה הצעירים. אם יש זן שעכשיו מדביק יותר, אז שני הדברים ביחד גורמים לכך, ייתכן שזה מסביר את התופעה שאנחנו רואים.
"אין לנו נתונים עד כמה החיסון מונע העברה. לכן, אם החיסון לא מונע העברה אז ההגנה שאתה נותן לאנשים בני 18 היא מסוימת, אבל היא פחות קריטית כי הם פחות חולים. עם זאת, אם החיסון מונע העברה אז זה מאוד קריטי באשר להגעה לחיסון עדר. דעתי היא שאם יהיו לנו הוכחות שזה באמת מונע העברה אז יש בזה הצדקה. אם אין, אז אני פחות מודאג מהיעדר החיסון של אוכלוסיות צעירות, כי הן ממילא לא מגיעות לבתי חולים".
גל התחלואה ששוטף גם את הילדים בא לידי ביטוי באופן מובהק בעיר ירושלים, יחד עם נתוני תחלואה גבוהים במיוחד בכל האוכלוסייה. מספר המאומתים עבר את ה-15 אלף, ושיעור הבדיקות החיוביות עמד על 18.9% - 24.2% במגזר החרדי. אבל אחד הנתונים הבולטים הוא, כאמור, מספר הילדים שנדבקו בנגיף, 4,313 תלמידים נכון לאתמול: רובם (3,517) מהמגזר החרדי, 695 מהמגזר הכללי ו־101 תלמידים מהמגזר הערבי.
הנתון הזה אינו מפתיע בהתחשב בעובדה שגם במהלך הסגר כ-20% ממוסדות החינוך במגזר החרדי המשיכו לפעול. ולא סתם לפעול, התלמידים מתבקשים להגיע מכניסות צדדיות, לא להביא איתם אופניים ונאסר עליהם לשחק בחצר כדי שלא יתעדו אותם במהלך הלימודים. התלמידים נמצאים, בעצם, כל היום בחללים סגורים.
בעקבות הנהלים האלה, אפשר להבין מדוע התחלואה במגזר החרדי בעיר מתמקדת בילדים: מבין 1,142 מאומתים חדשים שלשום במגזר, מחציתם היו מתחת לגיל 18. התוצאה: בתי ספר עם התפרצויות קורונה שחצו את גבול מאה המאומתים במוסד אחד, כמו מרכז בית יעקב החדש שבו נרשמו 125 מאומתים. בבית החולים הדסה עין כרם בעיר מאושפזים שני ילדים בשל קורונה.
המשטרה מבצעת פעולות אכיפה, אך לדברי הורים במגזר החרדי, הם התלוננו פעמים רבות גם למשטרה וגם למשרד החינוך אך לא זכו למענה. גם מצד עיריית ירושלים פעולות האכיפה מינוריות. העירייה לא קונסת בעלי עסקים המפרים את הסגר, מתנערת מאחריותה לאכיפה של התקהלויות ומוסדות לימוד ומפנה את האצבע למשטרה. העירייה סירבה להתייחס לאפשרות של שלילת תקציב או נקיטת סנקציות כספיות נגד מוסדות לימוד שפועלים במהלך הסגר.
"אכיפה נגד מוסדות היא בסמכותה של המשטרה בלבד", נמסר מעיריית ירושלים. חבר מועצת העיר יובב צור (התעוררות בירושלים): "העירייה והעומד בראשה חייבים להתעורר ולפעול לקטיעת שרשראות ההדבקה הקטלניות. ליאון מסרב לפעול מול החרדים בגלל לחצים פוליטיים. על ראש העירייה לבצע מספר צעדים מידיים: הוספת עמדות בדיקה בשכונות, הפעלת הפיקוח העירוני ואכיפת סגירת מוסדות החינוך החרדיים, ושלילת תקציבים ממוסדות שמפירים את החוק ברגל גסה".
