פרופ' רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב, אמנם כבר אינו פרויקטור הקורונה, אבל כעת הוא מציע למדינה לאמץ תוכנית לאומית ראשונה מסוגה שתאפשר, כך נטען, להחזיר את ישראל במהירות לשגרת חיים כמעט נורמלית. התוכנית, שגובשה בהתייעצות עם בכירים בעולם התרבות והעסקים, מתווה שורת עקרונות לפתיחת רוב ענפי החיים בישראל תוך זמן קצר.
המתווה, המכונה "מגן לחיים", יחזיר ערים עם תחלואה נמוכה (ירוקות וצהובות) לשגרה עירונית מאוזנת, "אשר תאפשר לחיות את החיים במלואם לצד הקורונה, תוך שמירה על כללים ברורים המגינים על בריאות כל תושביה".
באיכילוב מציעים לעודד את הציבור להיבדק לקורונה בהמוניו, בכך שהבדיקות הללו יאפשרו לו להיכנס תחת פיקוח למרחבים ציבוריים בהצגת בדיקה שלילית שבוצעה ב־72 השעות שקדמו לכך. בדרך זו, קובעת התוכנית, תושג עליה במספר הבדיקות במקביל לחזרה של עובדים רבים למעגל העבודה ופתיחת עסקים תוך שמירה על התמגנות אישית.
על מנת להשיג את סקירת האוכלוסייה ייעשה שימוש מוגבר ומורחב בבדיקות PCR (בדיקות מטוש רגילות) לעובדים שהם בעלי פוטנציאל להפצת־על כמו מורים וסדרנים. במקביל ייעשה שימוש מוגבר בבדיקות מהירות מבוססות אנטיגן, שמאפשרות קבלת תשובה תוך 15 דקות מרגע ביצוע הבדיקה, לכל אדם המשתתף בפעילות בעלת פוטנציאל מידבק במרחב הציבורי.
לאנשים בעלי בדיקה שלילית בתוקף תינתן נגישות לאתרים או לאירועים שכיום סגורים בפני הקהל הרחב, בהם אירועי תרבות, קניונים וכנסים. על פי התוכנית, יוקם אתר מאובטח מלווה באפליקציה לטלפונים ניידים של הציבור. האתר והאפליקציה יאפשרו רישום מטופל לבדיקות מהירות באופן עצמאי. מבצע הבדיקה יעדכן בשטח, באמצעות ממשק לאפליקציה, את תוצאות הבדיקה, והאפליקציה תציג בכל עת את סטטוס הבדיקה האחרון של הנבדק. עלות כל בדיקה מהירה היא כ־33 שקלים, הנבדק עצמו יכול לשלם אותה או שהיא תמומן על ידי המוסד הנהנה כלכלית מפתיחת שערים.
אפשרות אחרת, קובע איכילוב, היא שהמדינה תממן את הבדיקות בעצמה. "חישוב פשוט מלמד כי החזרת חצי מיליון עובדים בלבד למעגל העבודה תביא לחיסכון של כ־3.75 מיליארד שקלים לחודש אשר יספיקו לכיסוי עלות של כשתי בדיקות לשבוע לכל אדם באוכלוסיית ישראל”. לגבי האפשרות שהבדיקות המהירות יניבו תוצאות כוזבות שליליות קובע צוות בית החולים כי המתווה המוצע, שצפוי לשנות מגמה זו, יביא לגילוי מספר רב של מאומתים לא מוכרים, ב"מחיר" מתקבל על הדעת של מקרים שליליים כוזבים מעטים בעלי יכולת הדבקה נמוכה. צוות בית החולים מסביר כי הצורך לחזור לשגרה תוך ניהול סיכונים אחראי הוא קריטי בעת הזו.
"ישראל בנקודת זמן שיש איום ממשי של פגיעת אל־חזור בכלכלה, בחברה ובנפש", נכתב. "בניית אמון הציבור להמשך ההתמודדות מחייבת את כולנו להראות, לצד הצהרות על החשש מעלייה בתחלואה, נקיטת צעדים ממשיים ונחושים לחזרה לשגרה".
2 צפייה בגלריה
פרופ' עידית מטות. "העולם כבר לא בשפעת הספרדית אלא באלף אחר, עדכני, טכנולוגי ומתקדם"
(ynet)
בין מחבריו של המתווה המוצע היו פרופ’ עידית מטות ופרופ’ אלי שפרכר. “כל מה שנדרש כדי שהמתווה שלנו יוכל לצאת לפועל הוא אישור לשימוש בבדיקות מהירות, רכישתן והקמת מערך לדיווח ושידור התוצאות באמצעות האפליקציה. כל זה יכול להתרחש תוך זמן קצר מאוד. כדי לבדוק את האוכלוסיה נדרשים כעשרת אלפים בודקים, דבר שהוא בר השגה וגם יביא ליצירת מקומות עבודה חדשים”, אמר אתמול פרופ שפרכר. פרופ’ עידית מטות מסרה: “חייבים להפסיק לפחד ולא לחכות לחיסון המיוחל שיגאל את העולם אלא לקחת אחריות על גורלנו ולהתחיל לחיות סופסוף. העולם כבר לא בשפעת הספרדית אלא באלף אחר, עדכני, טכנולוגי ומתקדם שמציע פתרונות שאסור לנו לפחד מהם. המתווה פשוט וחכם ואני מקווה כי הממשלה ומשרד הבריאות יאמצו אותו כי כולנו חפצי חיים”.
התוכנית גובשה בשיתוף בכירים בעיריית תל־אביב ובמשק, בהם אייל חנקין מנכ"ל קבוצת עזריאלי, גבי רוטר מנכ"ל רשת קסטרו, אשת יחסי הציבור רונית ארבל, ועוד. היא הוצגה בימים האחרונים לשר הבריאות וכבר זכתה לתמיכת שר התרבות חילי טרופר ושרת התיירות אורית פרקש.
