אסטרהזניקה מפרסמת היום (ב') נתונים על תוצאות המחקר השלישי בחיסון לקורונה, מהן עולה שכאשר ניתנה לקבוצה חצי מנה וחודש לאחר מכן מנה שלמה - נצפתה יעילות של 90%. כאשר ניתנו שני מינונים מלאים של החיסון בהפרש של חודש זה מזה, הגיעה יעילות החיסון ל-62% בלבד. היעילות הממוצעת של הניסוי בשתי הקבוצות הללו הגיעה ל-70.4%.
על פי הדיווחים בבריטניה, עד סוף השבוע צפויה החברה להגיש את החיסון לאישור משרד הבריאות הבריטי, שייתכן שיעניק לחיסון אישור חירום בתוך כשבועיים. בינתיים הכינה החברה מיליוני מנות למתן מיידי לתושבי בריטניה. ישראל חתמה על הסכם הבנות ראשוני עם אסטרהזניקה לאופציית רכישת 10 מיליון מנות חיסון.
בתוך כך הודיעה אסטרהזניקה כי תגיש בקשה לשינוי תוכנית חיסוני הקורונה, כך שיוצע לכלול את המינונים היעילים יותר שנמצאו בסיכום תוצאות שלב 3.
כיצד נמדדת יעילות חיסון?
חישוב יעילות החיסון מתבסס על נוסחה שלוקחת בחשבון שני פרמטרים: שיעור המחלה בקרב המחוסנים, ושיעור המחלה בקרב קבוצת הבקרה שקיבלה זריקת דמה (פלצבו, ללא חומר פעיל).
כאשר מחסירים את שיעור המחלה בקרב המחוסנים (המצופה להיות נמוך יותר) משיעור המחלה בקרב הלא מחוסנים, ומחלקים בשיעור המחלה בקרב הלא מחוסנים, מקבלים את היחס שכפולה שלו במאה נותנת את יעילות המחלה:
יעילות המחלה = שיעור המחלה בקבוצת הלא מחוסנים – שיעור המחלה בקבוצת המחוסנים חלקי: שיעור המחלה בקבוצת הלא מחוסנים, כפול 100.
כדי לנקות כל חשד של הטיית המחקר, הוא חייב להיות מסוג "כפול סמיות" (דאבל בליינד). פירושו של דבר שלא החוקרים ולא המחוסנים - אינם יודעים מה קיבלו - האם את הזריקה "האמיתית" ובה החיסון, או זריקת הדמה.
רק הרוקח האחראי על החיסון רשאי לפתוח במקרים מסויימים שבהם התגלתה תופעת לוואי אצל אחד המחוסנים - קוד סודי שיכול לחשוף איזה זריקה קיבל אותו מתחסן. כך, מסירים החוקרים אפשרות לאפקט הנקרא "פלצבו", שבו ייתכן שלמצב רגשי או פסיכולוגי תהיה השפעה על התוצאו. כך גם מוסר החשש מפני הטיית התוצאות בשל מירמה.
שמו של החיסון החדש הוא AZD1222, המסמל את ראשי התיבות של החברה היצרנית אסטרהזניקה (AZ) ואוניברסיטת אוקספורד (D). השם המקורי של החיסון היה ChADOx1 שהוא קיצור של שימפנזים (Ch) אדנווירוס (AD) ואוניברסיטת אוקספורד (O).
החיסון מבוסס על נגיף בשם אדנווירוס, בעל מאות זנים, חלקם פוגעים גם בבני אדם וגורמים לרוב לתסמיני הצטננות. הפעם, לקחו החוקרים נגיף אדנווירוס משימפנזים, שאינו גורם למחלה בבני אדם, החלישו אותו, והפכו אותו לווקטור (נשא). המדענים הינדסו את הנגיף הזה באופן גנטי, כך שלא יוכל להשתכפל ולהתרבות בבני אדם, והלבישו עליו את חלבון המעטפת של נגיף הקורונה – Spike Protein.
2 צפייה בגלריה
עובדים על החיסון במעבדות של אוניברסיטת אוקספורד
(צילום: AP, John Cairns, University of Oxford)
לא הרבה ידוע עדיין על נגיף הקורונה, אך מה שכן כבר ברור, הוא שחלבוני המעטפת של נגיף הקורונה, שעל שמם הוא נקרא משום שהם נראים כ"כתר" (קורונה), הם אלה שנצמדים לגוף האדם, ומעוררים את התגובה החיסונית שגוררת עימה תגובה הרסנית של מערכת החיסון.
הנגיף הזה, אדנווירוס, הונדס כך שאינו יכול לגרום למחלה בבני אדם או להתרבות בגופנו, והוא כעת בעל מעטפת של נגיף הקורונה. כאשר הוא מוזרק לגוף, מערכת החיסון שלנו מזהה את מעטפת הקורונה, אך אינה יודעת שבתוכה יש וירוס לא מזיק – ומיד מתחילה לייצר נוגדנים מנטרלים ותאי T, שימנעו הדבקות עתידיות.
הממצאים שפורסמו מוקדם יותר משלבי הניסוי הראשוניים בחיסון, הראו כי חודש לאחר מנה אחת של החיסון, רמת הנוגדנים המנטרלים נגד קורונה עלתה פי 4 ב- 95% מהמתחסנים. בכל המתחסנים עלתה גם רמת תאי ה-T והגיעה לשיא 14 ימים לאחר הזריקה. לאחר המנה השנייה, נמצאו נוגדנים מנטרלים אצל 100% מהמתחסנים.
למעשה, החיסון של אוניברסיטת אוקספורד היה הראשון שהראה תגובה חיסונית רבת עוצמה, לא רק של נוגדנים, אלא של השחקן המרכזי בהגנה מפני הקורונה – תאי T, מה שיוביל על פי ההערכות להגנה ממושכת, אולי ממושכת הרבה יותר משאר המתחסנים.
תופעות הלוואי שנצפו מהחיסון הזה, דומות לתופעות הלוואי משאר החיסונים, כולן חולפות תוך כמספר שעות, וכוללות חום, כאבי ראש, כאבי שרירים, חולשה, אדמומיות וכאב קל במקום ההזרקה. למרות החששות בציבור מפני חיסוני הקורונה - החיסון אינו גורם למחלה בבני אדם, ואף לא צפוי לגרום לנזקים לטווח ארוך.
