לאחר דיונים של חודשים, אושר ביום שישי האחרון סל התרופות לשנת 2020. אך מה קורה שם? מדוע הדיונים נמשכים זמן רב כל כך? מתי ניתן יהיה להשיג את התרופות החדשות? למה לא כל התרופות נכנסות ואיך בעצם בוחרים את התרופות הנבחרות? כל התשובות לכל השאלות.
מה זה סל התרופות?
סל שרותי הבריאות, או בשמו המוכר "סל התרופות", הוא רשימת התרופות והטכנולוגיות המסובסדת למבוטחי הקופות, במימון המדינה. הוא נקבע בשנת 1994 עם חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שמשווה בין השירותים שינתנו בין כל הקופות, וקובע מחיר אחיד לתרופות שנמצאות בסל. זאת כדי למנוע מצב של "רפואה לעשירים" או הבדלים משמעותיים בין הטיפולים הרפואיים שמקבלים מבוטחים שונים בקופות השונות.
בשנתיים האחרונות עומד הסל על 500 מיליון שקלים. פירושו של דבר שבכל שנה מוסיפה הממשלה 500 מיליון שקלים נוספים על רשימת התרופות והטכנולוגיות הקיימות. כלומר, אם בשנה מסויימת עלות כלל סיבסודי התרופות והתכשירים עמד על X שקלים, בשנה שאחרי, הוא יעמוד על 500 + X מיליוני שקלים.
צפו: הכרזת ועדת סל התרופות 2020
אילו תרופות מועמדות לסל?
לסל הבריאות מועמדים רק תרופות, תכשירים וטכנולוגיות שאושרו על ידי משרד הבריאות לשיווק בישראל, רובם כבר ניתנים למטופלים באמצעות מחקר או בתשלום פרטי.
מתי ניתן להשיג את התרופות החדשות בבתי המרקחת?
את מרבית התרופות והתכשירים ניתן כאמור כבר להשיג באופן פרטי. המחיר המוזל בקופות השונות נכנס לתוקף בתוך כמה שבועות מאישור הסל.
מה אומר "מחיר הסל" וכמה בפועל תעלה התרופה?
דובר ועדת הסל, דן אבן, מסר כי עלות תכשיר הכלול בסל הבריאות נקבע בהתאם לתוכניות הגביה שאושרו על ידי ועדת הכספים. ישנן תרופות שמחירן בסל קבוע, ועומד על כ-17-18 שקלים או פחות, וישנן תרופות שעלותן 110-140 שקלים. באופן כללי ניתן לומר שמחיר התרופה בסל נקבע על כ-15% לתרופות שיש עליהן "פטנט", ו-10% ממחירן בשוק הפרטי של תרופות גנריות. מעבר לכך, ישנה תקרת גג חודשית לתרופות וטכנולוגיות בסל הבריאות לחולים כרוניים, וישנה תקרה נוספת למזון רפואי – שמעליהן לא משלם המטופל.
תרופת ה"פרפ" נכנסה לסל. האם מרגע האישור מבוטחים יכולים לקבלה באמצעות מרשם?
טיפול הפרפ מיועד לכלל האנשים המוגדרים בסיכון גבוה להידבקות בנגיף ה-HIV, גברים ונשים כאחד, ללא קשר לנטייתם המינית, לרבות בני או בנות זוג של נשאים ונשאיות. על פי הסל החדש, הטיפול ינתן במרשם רופא. במשרד הבריאות מעריכים, על סמך מספר המטופלים בפרפ בשנים האחרונות, כי כ-2,700 אנשים בשנה ירכשו את התרופה למניעת הדבקה.
ניגשתי לבית מרקחת עם מרשם לתרופה שאושרה בסל, אך הרוקח אומר שזה לא בסל ואצטרך לשלם מחיר מלא. מה עושים?
כדי לקבל תרופה בעלות הסל, יש צורך במרשם מקופת החולים. את התרופה ניתן לרכוש בבית המרקחת של הקופה או בבית מרקחת המצוי בהסכמים עמה. בהמשך, אם תרופה או טכנולוגיה נכללת בסל, אולם איננה מאושרת על ידי הקופה, ניתן לפנות לנציבות קבילות ציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות.
בסל נאמר שכ-39 מיליון שקלים הם "חובות קודמים" – מה זה אומר?
39 מיליון מתוך 500 המיליון שהוקצו להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2020, שימשו למימון התחייבויות משנים קודמות. ההתחייבות הללו כוללות טכנולוגיית פלאש לניטור סוכר למבוגרים עם סוכרת סוג 1, שהוכנסה לסל לפני שנתיים וזוהי פעימת התשלום השלישית עליה, ו-Kymriah (טיפול CAR-T) לחולים בלימפומה מסוג תאי B גדולים, וזוהי פעימת התשלום השנייה עליה.
בסלי התרופות הישנים אושרו תרופות שכבר לא בשימוש. מדוע לא "מקזזים" אותן ובמקומן מוסיפים תקציב לסל הקיים?
בשיטה הנהוגה, תרופות וטכנולוגיות מוספות לסל מידי שנה בהתאם לתוספת שנקבעה, אולם לא מוצאות מהסל תרופות באופן אקטיבי. יחד עם זאת, העלות המחושבת לכל תרופה/טכנולוגיה שמוכנסת לסל היא העלות נטו – כלומר התוספת בלבד, תוך קיזוז עלות החלופות שכבר קיימות בסל.
מי קובע אילו תרופות ייכנסו לסל התרופות?
חברי ועדת הסל מורכבים מאנשי רפואה מהתמחויות שונות, ואנשי ציבור ובהם אנשי דת, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים, וכלכלנים. חברי הוועדה עושים את עבודתם בהתנדבות, ואינם מקבלים על כך שכר.
האם חלק מחברי הוועדה לוחצים להכניס תרופה בגלל קשרים עם קופות החולים?
חברי ועדת הסל מחוייבים להציג בשקיפות מלאה כל קשר שיש להם לחברות תרופות או טכנולוגיות. אם יש קשר כזה - למשל מחקר שערכו על התרופה או מימון כלשהו שקיבלו מחברת התרופות - עליהם להצהיר זאת בתחילת הדיונים. משרד הבריאות מפרסם את רשימת ניגודי האינטרסים, וחבר הוועדה מנוע מלהשתתף בדיונים הדנים על אותו תכשיר.
לפי מה בעצם קובעים אם תרופה תיכנס לסל או לא?
כל תרופה מקבלת דירוג של 7 עד 9. תרופה בעלת סיכויים גבוהים להיכנס לסל מקבלת את הציון 9, בעוד שתרופה בעלת סיכויים נמוכים מקבלת את הציון 7. ישנם גם ציוני ביניים: 7/8 לתרופה בעלת סיכויים נמוכים אך המיועדת לדיון נוסף; ו-8/9 לתרופה בעלת סיכויים גבוהים אך המיועדת לדיון נוסף בטרם תאושר.
ההחלטה על הכנסת כל תרופה מגיעה לאחר דיונים ממושכים, והצגת מספר החולים הזקוקים לתרופה, עלותה של התרופה למערכת הבריאות, סיכויי ההצלחה שלה, ושיקולים רבים נוספים. לא אחת, חברי הוועדה אינם מצליחים להגיע להסכמות והדיונים נמשכים.
