בשיתוף נובו נורדיסק
איזון וניטור. אלו שתי המילים החשובות ביותר עבור חולי סוכרת, ולמעשה זו שגרת היום יום שלהם. בריאיון לאולפן ynet התייחסה ד"ר ליאת ברזילי, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה מבית החולים מאיר בכפר סבא, לנושא.
ד"ר ברזילי אמרה כי בתחום הזה "ידע הוא כוח". לדבריה, כשיודעים מהן רמות הסוכר – גבוהות, נמוכות או תקינות "זה כמו להפעיל waze כדי לדעת אם אני מאוזן". היא הוסיפה כי אם חולה יודע מה מצב הסוכרת שלו "זה הבסיס של הבסיס של ההבנה איך לאזן סוכרת".
אז איך מנטרים? ד"ר ברזילי פירטה: "אפשר לנטר בכמה דרכים: בבדיקות מעבדה שעושים בקופת החולים. וגם לכל סוכרתי יש מכשיר מד-סוכר, שבאמצעותו הוא יכול למדוד את רמות הסוכר שלו. הוא יכול לקבל תשובה תוך שניות, ולדעת מהן רמות הסוכר. יש לנו רמות מומלצות לכל מטופל ומטופל, זה משתנה מאדם לאדם. בעצם, לפי הניטור הזה הוא יכול לדעת אם רמות הסוכר שלו גבוהות, נמוכות או תקינות".
כתבות קודמות בנושא:
ולמה האיזון ברמות הסוכר כה חשוב עבור חולי סוכרת? ד"ר ברזילי: "לאדם בריא יש מערכת הורמונלית מאוד סדורה, שמסדירה את רמות הסוכר בטווח מסוים, נגיד בין 60-70 ל-130. לאנשים סוכרתיים, שמסיבות אלו ואחרות יש להם בעיה באיזון הזה, יכולות להיות רמות סוכר גבוהות מאוד, שיכולות לגרום לכל הסיבוכים של הסוכרת שאנחנו מכירים, גם בטווח הקצר, אבל בעיקר אנחנו מדברים על הסיבוכים לטווח הארוך".
ד"ר ברזילי פירטה בריאיון מהם הסיבוכים: "סוכר גבוה יכול לפגוע בעיניים, בכליות, לב, שבץ מוחי וקטיעות גפיים. סוכר נמוך יכול להיות אפילו סכנה מיידית לחיים. ולכן הניטור הוא כל כך חשוב כדי לדעת שאנחנו נמצאים בטווח המטרה".
לגבי רמות סוכר נמוכות, היא הרחיבה: "קודם כל אנחנו מגדירים את זה כהיפוגליקמיה, רמות סוכר נמוכות, בדרך כלל נמוכות מ-70. רמות סוכר נמוכות לגוף עצמו יכולות להוות באמת סכנה, אפילו להגיע לרמה של פרכוסים והפרעות בקצב הלב - וסכנת מוות. זו סכנה שיכולה להיות מיידית. המטופל עצמו יכול לחוות תחושה לא נעימה. תחושה של רעד, דפיקות לב, חרדה, בלבול, טשטוש ראייה ושינוי במצב ההכרה. כל הסימפטומים האלה למעשה אמורים לעורר אותו למדוד את רמות הסוכר ולהגיב בהתאם, כי זה מצב שיכול להיות מסכן חיים".
ד"ר ברזילי התייחסה לחשיבות שבנטילת תרופות ששומרות על האיזון: "אז קודם כל נתחיל מזה שכמו שאמרנו, סוכרת, על כל מגוון סיבוכיה, המטרה שלנו היא לשמור את רמות הסוכר בטווח, נקרא לו בטווח של המטופל הסוכרתי. זה בין 80-160 עד 180. לרוב, אנחנו תמיד מתחילים מאורח חיים בריא, מתזונה, מפעילות גופנית, משמירה על משקל גוף תקין. כמו שאני אומרת, לצערי, אני נאלצת הרבה פעמים לתת תרופות, כי הייתי שמחה מאוד לטפל ברפואה מונעת או אורחות חיים, אבל לא תמיד זה עובד. התרופות עובדות במגוון מנגנונים, שלמעשה המטרה שלהם שיהיה מספיק אינסולין בגוף, עבודה של התנגודת לאינסולין, ולמעשה להוריד את רמות הסוכר לטווח הרצוי".
היא הוסיפה כי יש דורות חדשים של תרופות, שמאפשרים טיפול עם פחות סיכון להיפוגליקמיה וגם אינסולינים חדשים. "יש לנו תרופות בזריקה שהן לא אינסולין, מקבוצה של GLP 1. הרבה מהמטופלים מקבלים אותן, שגם שם הסיכון מופחת להיפוגליקמיה. יש היום אפילו טיפול משולב של אינסולין ושל GLP 1 שהוא גם מפחית את הסיכון להיפוגליקמיה ומאפשר איזון מיטבי".
ד"ר ברזילי גם נתנה טיפ חשוב לחולי סוכרת: "אדם צריך להתבונן לעצמו פנימה ולהבין מה המטרה שלו בחיים, מה חשוב לו בחיים. אם חשובה לו הבריאות שלו, לראות את הנכדים שלו. וכשהוא מזקק והוא מבין שבשביל להגיע למטרה הזאת, הוא צריך להיות מאוזן מבחינת הסוכרת, אז זה ייתן לו את האנרגיה. כי אני חייבת להגיד, להיות חולה סכרתי צריך הרבה אנרגיה"
בסיום הריאיון ד"ר ברזילי הדגישה את החשיבות שבאבחון המחלה: "יש הרבה חולים סוכרתיים שלא יודעים על כך. בעצם סוכרתיים מגלים את זה בדיעבד, נגיד אחרי שהיה אירוע מוחי או אירוע לבבי, ולא עשו בדיקות שנים רבות. והסוכרת היא מחלה סמויה. ובהחלט גם יש הרבה אנשים שהם טרום-סוכרתיים. הטרום-סוכרת שלהם יכולה להתקדם לסוכרת, ואם נטפל בהם נכון ונעלה את המודעות שלהם, אז נוכל למנוע את המעבר שלהם לסוכרת על כל סיבוכיה".
מוגש כשירות לציבור מטעם האגודה הישראלית לסוכרת בתמיכה בלתי תלויה של נובו נורדיסק
