בשיתוף אסם נסטלה
בדקתם כמה אשפה מייצרת היחידה המשפחתית שלכם ביום? הכמויות הבלתי נתפסות של זבל שאנחנו מייצרים אינו נעלם כשהוא נאסף באישון לילה אל משאיות האשפה. לרוב, הוא עובר להטמנה ובמקרים הטובים יותר – למִחְזוּר. המהפכה העולמית של המִחְזוּר מנסה להבטיח שימוש חוזר נכון, כך שפחות חומרים כמו פלסטיק, פח, קרטון ונייר יזהמו את מקורות האוויר, המים והאדמה ויושבו לשימוש חוזר. החיסכון הכלכלי יחד עם החיסכון הסביבתי מיועדים להבטיח לנו עתיד נקי יותר והעבודה על כך היא רק בתחילת הדרך.
6 צפייה בגלריה
ילדים כבר יודעים שחשוב למחזר, אבל שיתוף שלהם בעשייה יחזק את ההבנה
ילדים כבר יודעים שחשוב למחזר, אבל שיתוף שלהם בעשייה יחזק את ההבנה
ילדים כבר יודעים שחשוב למחזר, אבל שיתוף שלהם בעשייה יחזק את ההבנה
(צילום: shutterstock)
בשנים האחרונות מתגייסות חברות גדולות במשק, שמייצרות אריזות רבות מאלה שכולנו משתמשים בהן, ומכניסות את נושא המִחְזוּר והקיימות לתהליכי העבודה שלהן. לשם כך הן משנות חומרי גלם, מתאימות פסי יצור שלמים ודואגות להקל על פעולות האיסוף והמיון לגורמים הממחזרים. אחרי הכל, להן יש את הכוח המשמעותי לשינוי מגמות. במסגרת פרויקט "מתכון לחיים טובים" המשותף ל"ידיעות אחרונות", ynet ואסם נסטלה, בדקנו מגמות ושינויים, שנעשים בשטח כבר עכשיו.

על מִחְזוּר משלמים

במסגרת החוק להסדרת הטיפול באריזות, יצרנים ויבואנים מחויבים להתקשר עם תמיר - תאגיד מחזור האריזות (חל"צ), גוף שהוכר על ידי המשרד להגנת הסביבה, כדי לבצע עבורם את חובותיהם. "היצרנים והיבואנים משלמים דמי טיפול עבור האריזות שהם מכניסים לשוק, עלות זו מושקעת חזרה ליצירת תשתית של איסוף ומיון פסולת האריזות וגם לשיווק, חינוך ולהסברה מקומית וארצית בכדי לעודד את התושבים להפריד עוד ועד אריזות באופן וולונטרי", אומר רני איידלר, מנכ"ל תאגיד המִחְזוּר ת.מ.י.ר.
6 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
בתהליך שמתאר איידלר, היצרנים והיבואנים מדווחים לתמיר בכל חציון ובדיווח שנתי מבוקר על ידי רו"ח, בהתאם לפורמט הדיווח שקבע המשרד להגנת הסביבה ומשלמים בהתאם למשקל ולסוג החומר של האריזות שלהם דמי טיפול דיפרנציאליים, כך למשל ישנו הבדל משמעותי בעלות דמי הטיפול בפולימרים (PS) שאינם מתמחזרים וזאת בכדי לעודד את היצרנים והיבואנים לעשות שימוש דווקא בחומרים מתמחזרים.

משנים את כללי המשחק לטובת הסביבה

איידלר נותן דוגמה ומספר, שלאחרונה נעשו צעדים על ידי חברות שונות: אסם-נסטלה עשתה מהלך ושינתה את אריזת הפודינג שהיא משווקת. האריזה הקודמת כללה כיסוי פלסטיק, שהקשה על מִחְזוּר האריזה, המורכבת מכמה חומרים. בנביעות החליפו את צבע הפלסטיק של הבקבוקים מכחול לשקוף והקלו על מִחְזוּר הבקבוקים, ב"דורות" החליפו אריזה ממגשית עם מכסה למגשית עם מדבקה. "זה הפך את האריזה לברת מִחְזוּר מלא והחברות משלמות על כך דמי טיפול נמוכים יותר לת.מ.י.ר.. במקביל, החברות מבינות היום, שהצרכנים מחפשים מותגים שעושים טוב, גם לסביבה ומעוניינות להיות מוכרות כמיטיבות עם הסביבה", הוא מסביר את הכדאיות ליצרנים.
6 צפייה בגלריה
טביעת רגל ירוקה
טביעת רגל ירוקה
טביעת רגל ירוקה
(צילום: shutterstock)
"חברות שלוקחות אחריות, תומכות טוב יותר בכלכלה מעגלית, נכון להיום עשרות חברות שהתקשרו עם ת.מ.י.ר מסמנות את מוצריהם בסמלי המחזור שנראים כמו פחים קטנים בצבעי פחי המִחְזוּר השונים: כתום, כחול וסגול. הסימון מהווה הסברה פשוטה וברורה לתושבים, לאיזה פח מִחְזוּר יש להשליך את האריזה ומחזק את התדמית הסביבתית של החברות", הוא אומר.
איידלר מודע היטב לצעדים השיווקיים שמבצעות החברות לצורך הגברת המכירות. "מבחינתי מצב אידאלי הוא בו יצרנים ייקחו אחריות לעידוד המִחְזוּר, בבחינת "צרכת – זרקת" - חברות שלוקחות אחריות על כך שהשיווק שלהם ידבר גם על המוצר אחרי צריכתו וייקחו אחריות מלאה על אותה כלכלה מעגלית אליה אנחנו שואפים. אסם נסטלה היא המצטיינת בתחום מפני שהשיווק שלהם מכוון ל"צרכת זרקת" והיא מתכננת מוצרים מראש באופן שמתחשב במִחְזוּר, כולל הפחתה במקור של גורמים מעכבים. ויש עוד חברות מזון שמובילות פעילות בתחום".
6 צפייה בגלריה
(באדיבות תאגיד המיחזור תמיר)

אחריות סביבתית מתחילה במודעות

"האחריות הסביבתית שלנו מתחילה במודעות", אומר מאיר אימבר, משנה מנכ"ל וסמנכ"ל תפעול באסם-נסטלה. "הנהלת החברה חייבת לשים את נושא הקיימות ואיכות הסביבה בסולם עדיפות גבוה. ממש כפי שיש לחברה יעדים עסקיים, יעדי איכות הסביבה חייבים להיות שם. ברגע שזה קיים, צריכים לצאת בקמפיינים, בהסברה ובפעילות מקצועית, כדי להטמיע את התפיסה הזו בקרב כל העובדים. בסופו של דבר, העובדים הם אלה שעושים את העבודה".
אימבר מספר שהמחויבות של החברה היא לתחומים השונים של איכות הסביבה. "מפעל מייצר פולט זיהום לאוויר ויש לו פסולת להטמנה. המטרה שלנו היא להפחית אותם למינימום. בכל הנוגע לפסולת להטמנה, לפני 5 שנים קבענו לעצמנו להגיע ליעד של אפס הטמנה בקרקע ממפעלינו. הגענו לזה כבר לפני שנה על ידי פתרונות שונים - חלקם על ידי מִחְזוּר, חלקם על ידי שימוש כחומר בערה לאנרגיה, כך שאנחנו לא מטמינים כלל.
"בנוסף, אנחנו ממשיכים לקדם את התוכנית הרב שנתית שלנו לשמירה על הסביבה, הגברת המִחְזוּר והפחתת השימוש בפלסטיק ובנייר וצמצום פליטת גזי חממה. המהלך לצמצום אריזות במבה, למשל, בו קוצרו שקיות המוצר במשקל 60 ו-80 גרם ב-13 מ"מ ושקיות 25 ו- 30 גרם ב-10 מ"מ., מתאפשר בזכות המעבר למפעל החדש בקרית גת, שבו ציוד אריזה חדשני ומתקדם. בהתאם להצלחת המהלך תיבחן אפשרות להרחיב את קיצור השקיות גם למוצרים אחרים של החברה.
6 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
"ככל שיותר יזמים יקימו מפעלי מִחְזוּר, כמות המִחְזוּר תגדל. עד 2025 אסם-נסטלה תהיה עם 100% מוצרים ברי מחזור. בנוסף, עד 2021-2025 יצומצמו למעלה מ- 800 טון באריזות מוצרי החברה. במסגרת המחויבות שלנו הפחתנו את השימוש בחומרי אריזה כך שאריזות הבייגלה שונו, וזה חוסך לסביבה 10 טון של פלסטיק ו- 35 טון קרטון לשנה. פודינג 1 ק"ג הועבר ממיכלי פלסטיק לשקיות, מהלך שחוסך 47 טון פלסטיק לשנה. קיצור אריזות במבה חוסך לסביבה שימוש ב- 7 טון פלסטיק לשנה. בימים אלה גם הערגליות נפרדות מאריזת הקרטון במהלך שיחסוך 35 טון נייר ו- 6 טון פלסטיק בשנה. לפני כשנה, הסרנו החברה את עטיפות הצלופן מאריזות הפודינג והג'לי ובכך הפחתנו ביותר מ-12 טון לשנה את השימוש בפלסטיק.
6 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
במקביל, קרוב ל-50% מהאריזות כבר מסומנות ועד סוף 2022, כלל האריזות של אסם-נסטלה יהיו עם סמל פח המחזור. מדובר ביעדים שניתן להגיע אליהם על ידי הטמעה בקרב כל העובדים על ידי שיטות מוסדרות, הטמעת הדרכות, לימוד והגברת האיכפתיות אצל העובדים", מסכם אימבר.
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף אסם נסטלה