צעירה עם מחלות רקע קשות בריאיון: החיסון הציל לי את החיים
(צילום: שחר גולדשטיין)
"אין ספק שאלמלא החיסון הייתי נדבקת בקורונה", אומרת הבוקר (ג') הודיה חזן-גולדבורד (37), חולת לופוס (זאבת) ומחלות נוספות, בראיון לאולפן ynet. חזן-גולדבורד פנתה מיוזמתה למערכת וביקשה לחשוף את סיפורה. "אני רואה לאחרונה הרבה כתבות שהמטרה שלהן היא להסביר עד כמה החיסון חשוב", כתבה. "אולי הסיפור שלי יכול לתרום למאמץ. אני בעד שכולם יתחסנו".
קראו עוד:
בריאיון הבוקר סיפרה: "הלכתי לבקר חברים, שנמנעתי מלבקר אותם במשך הרבה מאוד זמן, כי חששתי להביא להם את הקורונה. בדיוק מצאנו איזושהי נקודת זמן שכולם שם היו בריאים, אף אחד לא הרגיש רע. אני הייתי שבועיים וחצי אחרי החיסון הראשון, כמה ימים לפני השני. הלכתי אליהם הביתה, החזקתי את התינוק שלהם, האכלתי אותו ונחשפתי לרוק ולריר שלו. אחרי שחזרתי הביתה, התברר שכל המשפחה שביקרתי, חולה בקורונה. הם לא ידעו את זה. לא היו שום תסמינים. לתינוק אין תסמינים עד היום, אבל הוא לחלוטין חולה בקורונה ומידבק. אני, עם מחלות הרקע שלי, הסיכוי שלי להתחמק מקורונה בלי חיסון - לא קיים".
1 צפייה בגלריה
"זה לא נס. זה פיתוח, והרבה מאוד עבודה הושקעה בזה": הודיה חזן-גולדבורד מתחסנת
(צילום: אלבום פרטי)
על הזאבת, המחלה העיקרית שאיתה היא מתמודדת, סיפרה: "זה סוג של חיידק כרוני בריאות, שבגללו הריאות שלי מלכתחילה הרבה פחות עמידות לזיהומים. המחלה הזו מאתגרת את המערכת החיסונית. נגיף הקורונה מאוד אוהב לגרום למערכת החיסונית להשתולל, וכשהיא מראש לא כל כך יודעת לבצע את עבודתה, הוא יכול להרוס אותה.
"אני יודעת מה קורה לאנשים במצב שלי שמקבלים קורונה. יש מחקרים על חולים אוטואימונים קשים, ורבים מהמחקרים האלה נעשו, לצערי, אחרי המוות. רק אחרי מותם של החולים בדקו מה הנגיף עשה להם בגוף. הסיכוי שלנו, של אנשים עם מחלות רקע מהסוג שלי, לעבור את הקורונה בשלום, הוא לא גבוה. וכשאתה נמצא כל כך הרבה שעות, באותו מתחם, עם מישהו חולה, מחזיק אותו על הידיים, מנגב לו את הרוק, מנשק אותו - אין הרבה סיכוי לא להידבק.
"אני יודעת מה קורה לאנשים במצב שלי שמקבלים קורונה. יש מחקרים על חולים אוטואימונים קשים, ורבים מהמחקרים האלה נעשו, לצערי, אחרי המוות. רק אחרי מותם של החולים בדקו מה הנגיף עשה להם בגוף. הסיכוי שלנו, של אנשים עם מחלות רקע מהסוג שלי, לעבור את הקורונה בשלום, הוא לא גבוה"
"כל כך נזהרתי מלהביא את הקורונה לחברים, שלא חשבתי שהיא כבר תהיה שם ותחכה לי - אבל זה בדיוק מה שקרה. אנחנו מכניסים אנשים לבידוד אחרי שהם היו רבע שעה באותו חדר עם חולה קורונה. הווירוס יכול להדביק גם במצב הזה. אבל אני לא הייתי עם חולה קורונה באותו חדר במשך רבע שעה - אני החזקתי על הידיים שלי חולה קורונה במשך שלוש שעות".
לדבריה, מה שקרה לה זה לא נס. "זה פיתוח, והרבה מאוד עבודה הושקעה בזה", היא אומרת. "הרבה מאוד אנשים עבדו מאוד קשה כדי שזה יקרה".
