הזן הבריטי משתלט על העולם, אך אינו פוגע בצעירים יותר מאשר במבוגרים: כך טוענים חוקרים בריטיים שהשוו בין מאושפזים לפני התפרצות הווריאנט הבריטי, לבין מאושפזים בתקופה האחרונה. הערכות מומחים משערות שככל הנראה התחלואה המוגברת יחסית בצעירים כעת, נובעת מהעובדה שאינם מתחסנים.
המחקר החדש נערך על ידי חוקרי הקינגס קולג' שבלונדון שהשוו בין 20 ילדים שאושפזו בשל מחלת קורונה בינונית עד קשה בגל הראשון של המגפה, לבין 60 ילדים שאושפזו במהלך הגל השני, כשרוב הזיהומים נגרמו על ידי הווריאנט הבריטי הקרוי B.1.1.7.
החוקרים מודים שיותר ילדים אושפזו בגל השני, וטוענים כי ייתכן שהדבר נובע מהדבקה מהירה ונרחבת יותר של הזן החדש, אולם בהשוואה בין מצבם הרפואי של הילדים בגל הראשון והשני, לא נמצאו הבדלים בין גילאי המאושפזים, מצבם הסוציואקונומי או חומרת המחלה. בגל השני, נמצא שפחות ילדים נזקקו לטיפול בחמצן או להנשמה.
"לא מצאנו שום עדות לכך שהתרחשה מחלה קשה יותר אצל ילדים וצעירים במהלך הגל השני", סיכם ד"ר אטול גופטה, ראש צוות החוקרים, "המסקנה היא שזיהום בזן B.1,1,7 לא גורם למהלך קליני שונה באופן ניכר".
זאת לאור העובדה שבשבועות האחרונים עלה חשד לפיו הזן הבריטי אלים יותר וגורם למחלה קשה יותר בצעירים ובילדים. ההשערה בוססה על כך שדווחו אשפוזים רבים יותר של ילדים, חלקם גם במחלקות טיפול נמרץ במצב קשה. עם זאת, לא הוכח שההשערה נכונה מדעית, ולא ברור האם אשפוזי הילדים היו בשיעור גבוה יותר מאשפוזי המבוגרים. עתה מגלה מחקר חדש, שהזן ככל הנראה לא שונה במידת הפתוגניות שלו בילדים לעומת מבוגרים, ואין הבדל משמעותי באופי התחלואה בין אלה שאושפזו לאחרונה לבין אלה שאושפזו בתחילת המגפה, כששלטו זנים אחרים.
הזן הבריטי התגלה באוקטובר האחרון בבריטניה מדגימות שנלקחו כחודש קודם לכן. הזן התפשט במהירות בעולם, ומהווה את עיקר ההדבקות ברוב המדינות. הזן הבריטי כולל 17 מוטציות מתוכן שמונה מוטציות בחלבון המעטפת S.
על פי הערכות קודמות, הזן הבריטי אינו גורם למחלה חמורה יותר, אך מידבק בקלות יותר בשל מוטציות בחלבוני המעטפת שגורמות לו להיקשר במהירות לתאי הגוף. הזן שכיח מאוד בילדים, ועל פי ההערכות מומחים ברחבי העולם, הסיבה לכך היא ככל הנראה העובדה שהתפשט במקביל לתחילת מבצעי החיסונים. על פי הודעות חברות מודרנה ופייזר, החיסונים מתוצרתם מגנים בפני הזן הבריטי.
בתוך כך, זוהתה לאחרונה בבריטניה גרסה חדשה של נגיף הקורונה. הזן קרוי B.1.525 בעל מוטציה בשם E484K בחלבון המעטפת, שקיימת גם בזן הדרום אפריקני. הזן התגלה גם בניגריה, דנמרק וקנדה.
חרף הבהלה מהמוטציות, אין מדובר בתופעה יוצאת דופן: נגיפים נוטים ליצור שינויים גנטיים כל הזמן, כחלק מתהליך אבולוציוני שאמור להגביר את הישרדותם והתאמתם לתנאי הסביבה המשתנים. המוטציות אמורות לגרום לנגיפים להדביק יותר בקלות, ולהפוך עמידים יותר כך שיוכלו להתפשט ככל האפשר.
על פי ההשערות שעדיין לא הוכחו, המוטציות הנוכחיות התפתחו אצל חולי קורונה כרוניים, שטופלו בתרופות אנטי ויראליות או בנוגדנים. וירוס הקורונה לא הושמד, ובשל כך, המחלה הממושכת הספיקה ליצור את הזן החדש האלים יותר.