סופה של מגפת הקורונה עוד לא נראה באופק, אך על פי הדיווחים של חברת "מודרנה", תחילת ההשתלטות על הפנדמיה באמצעות חיסון קרובה משחשבו: החברה הציגה הלילה (שעון ארה"ב) עוד תוצאות משלב הניסוי הקליני השלישי, ודיווחה כי החיסון שפיתחה פועל היטב בקשישים ומבוגרים.
שלב 3 ואחרון של החיסון לקורונה של החברה החל ב-27 ביולי, והוא צפוי להימשך עד אמצע ספטמבר, אז תתחיל החברה בסיכום ועיבוד הנתונים של התוצאות. כבר עתה מסתמן כי התוצאות דומות לאלה שנצפו בשלב 2, וכי החיסון הוביל ליצירת כמות גבוהה מאוד של נוגדנים ותאי T שאמורים להגן מפני נגיפי הקורונה.
אצל חלק מהמתחסנים, התגלה כי כמות הנוגדנים היתה גבוהה הרבה יותר מזו שנמצאה אצל מחלימי הקורונה עצמם, מה שמוביל למחשבה שההגנה מפני החיסון עשויה להימשך זמן רב, ולא לצנוח לאחר חודשים ספורים כפי שחששו בתחילה.
מהנתונים החלקיים שחשפה מודרנה עלה כי בקרב 10 מטופלים בגילאי 56 עד 70 שקיבלו את החיסון, נמצאה תגובה חיסונית טובה מאוד שהובילה ליצירת הנוגדנים הספציפיים נגד COVID-19. כמו כן נרשמה עליית תאי דם לבנים מסוג T, המשתתפים אף הם בניטרול הנגיף ובזיכרון החיסוני, תוך יצירת תופעות לוואי מינימליות הדומות לתופעות לוואי של חיסונים וותיקים – מעט אודם או רגישות קלה במקום ההזרקה.
החיסון של מודרנה הקרוי mRNA-1273 הוא חיסון מסוג RNA שליח: עם כניסתו לגוף הוא "מבטל" את היכולת של נגיף הקורונה לחדור לתאי הגוף. ה-RNA השליח המדובר מונע היווצרות של חלבון הקרוי Spike הנחוץ לשם היצמדות וירוסי הקורונה לתאי הגוף, וכך למעשה מונע את ההדבקה ומאפשר למערכת החיסון להשמיד את הנגיפים הקיימים, מבלי שיגרמו למחלה.
מרוץ צמוד עם אוניברסיטת אוקספורד
גם בחברת התרופות אסטרהזניקה בשיתוף אוניברסיטת אוקספורד עמלים במרץ לסיום ייצור החיסון לקורונה. שלשום (ג') אמרו באוקספורד כי הציפייה להתחיל בייצור החיסונים עוד לפני סוף השנה הנוכחית, זאת בהנחה שניסויי שלב 3 המתבצעים כעת יקבלו את האישורים הנדרשים לשיווק החיסון.
לפני כחודש פרסמה אוניברסיטת אוקספורד את תוצאות שלב 1 של הניסוי הקליני שכלל 1,077 איש והראה כי החיסון נגד קורונה גרם לעלייה משמעותית ברמת הנוגדנים הספציפיים נגד קורונה. בנוסף הוביל החיסון ליצירת תאי דם לבנים מסוג T, האמונים במערכת החיסון על השמדת נגיפים ופולשים. על פי ההערכות, השילוב הזה יוצר לא רק הגנה מפני הדבקה, אלא גם יסייע להשמדת הנגיפים שכבר הדביקו את האדם.
החיסון של אוקספורד ואסטרהזניקה, שקרוי AZD1222, מבוסס על גרסה מוחלשת של נגיפים הגורמים לתסמיני הצטננות בשימפנזים, יחד עם החומר הגנטי של אחד מחלבוני נגיף ה-COVID19. מהניסויים עד כה עלה כי הנבדקים לא פיתחו תופעות לוואי חמורות.
במקביל הודיעה אוניברסיטת אוקספורד כי קיבלה אישור לתחילת ניסויים בבני אדם בתרופה חדשנית שפיתחה, המכילה נוגדנים המכוונים ישירות נגד נגיף הקורונה. מדובר בחיסון סביל, הפועל בדומה לעירויי הנוגדנים הניתנים כיום לחולי הקורונה, והם אמורים לנטרל את נגיף ה-COVID19 אצל החולים. התרופה מכילה נוגדנים הנקראים "מונוקלונליים", שהם נוגדנים סינתטיים המיוצרים במעבדה ומכוונים ספציפית נגד חלבונים זרים כמו נגיפים ואף גידולים סרטניים.
השלב הראשון של הניסוי שצפוי להימשך בחודשים הקרובים, יכלול כ-48 משתתפים בריאים, והוא נועד להעריך את בטיחותו של החיסון בבני אדם. אם יסתיים בהצלחה, תמשיך החברה לשלב 2, שבו תיבחן יעילותו על מדגם של מאות נבדקים.
4 צפייה בגלריה
החיסון של אוקספורד: הוביל גם ליצירת תאי T הנלחמים בנגיף
(צילום: AP, John Cairns, University of Oxford)
עשרות חיסונים בשלבי פיתוח
החיסון של אוקספורד ושל מודרנה הם רק שניים מתוך למעלה ממאה חיסונים שנמצאים בשלבים שונים של פיתוח ברחבי העולם, בצל התפשטות נגיף הקורונה, שהדביק עד כה קרוב ל-24 מיליון בני אדם ברחבי העולם, והביא למותם של יותר מ-800 אלף איש.
חברת CanSino הסינית היא השלישית שנמצאת בשלבים המתקדמים ביותר לייצור החיסון נגד קורונה, וגם היא מצפה להתחיל בייצור המוני של תרכיבים לקראת תחילת השנה.
החיסון של CanSino קרוי Ad5-nCoV, וגם הוא גורם לגוף לייצר נוגדנים המנטרלים את נגיף הקורונה ומונעים ממנו להדביק את תאי הגוף. בחברה צופים כי לקראת שנת 2021 יצליחו ליצור כ-100 מיליון תרכיבי חיסון. לאור העובדה שמדובר בחברה סינית, יש להניח שהראשונים שיזכו להתחסן יהיו תושבי סין.
ענקית התרופות פייזר (יצרנית הוויאגרה) יצרה את החיסון BNT162 המכיל חלבונים שונים שכשמוזרקים לגוף, גורמים לו "לחשוב" שמדובר בנגיף קורונה אמיתי, ולייצר נגדו נוגדנים שינטרלו את הנגיף. בחברה נערכים להתחיל בשלב הראשון והשני של הניסויים בשבועות הקרובים. להערכת החברה, עד סוף שנת 2020 יצליחו לייצר מיליוני מנות חיסון, ומאות מיליוני תרכיבים במהלך שנת 2021.
גם חברת התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון נערכת לייצור המוני של חיסונים. בחברה פיתחו את התרכיב AD26 והיא מתכננת להתחיל בשלב הראשון של הניסויים הקליניים בבני אדם מאוחר יחסית – בחודש ספטמבר הקרוב. בחברה טוענים כי ברבע הראשון של שנת 2021 יצליחו לייצר 600 עד 900 מיליוני מנות חיסון, וכי עד סוף שנת 2021 יצליחו לייצר מעל מיליארד חיסונים בשנה.
האחרונה במרוץ מבין החברות המתקדמות בפיתוח היא יצרנית התרופות והחיסונים הצרפתית סאנופי, שעובדת גם היא על חיסון בשיתוף חברת GSK, ודיווחה כי הניסויים בבני אדם יחלו בחודשים הקרובים.
שיתוף הפעולה בין השתיים ישתמש בטכנולוגיית האדג'ובנט הייחודית של GSK למצבי פנדמיה, שתסייע להגביר את התגובה החיסונית של החיסון ואף תאפשר ייצור כמויות גדולות יותר ממנו. סאנופי היא יצרנית חיסונים ותיקה, ומתגאה ביכולתה לייצר 100 עד 600 מיליוני מנות עד סוף השנה הנוכחית. בחברה מעריכים שיגיעו לייצור של מיליארד מנות במהלך 12 החודשים הבאים.
ובתוך כך, גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הצטרף למרוץ אחרי החיסון והכריז לפני כשבועיים כי החיסון לנגיף הקורונה שפיתחה ארצו בטוח לשימוש וכבר קיבל אישור רגולטורי ממשרד הבריאות במוסקבה. פוטין הוסיף כי הוא מקווה שכבר בקרוב תוכל ארצו להתחיל בייצור המוני של החיסון.
