בלון החמצן אליו מחובר דני צעירי בכל שעות היממה, כבר אינו נותן לו אוויר לנשימה: לאחר שלקה באי ספיקת ריאות כתוצאה מחשיפה לרעלים, מצבו מוגדר היום קשה מאוד, ורק השתלה עשויה להציל את חייו. כעת משפחתו קוראת לאלה המתלבטים: חתמו על כרטיס אדי, והצילו חיים.
לחתימה על כרטיס אדי
הטרגדיה התרחשה לפני כ-40 שנה. צעירי עבד כאזרח עובד צה"ל בחיל הים, ובמסגרת תפקידו נחשף לחומר פיברגלאס במשך כארבע שנים. "באותה תקופה לא היתה מודעות לסיכון שבחשיפה לחומרים כמו פיברגלאס ואזבסט, ולא היתה הקפדה על אמצעי הגנה", הוא משחזר. "הריאות שלי נהרסו עד כדי כך שאני תלוי תלות מלאה בחמצן. אושפזתי אינספור פעמים, ירדתי במשקל, ואני כבר מתקשה לבצע פעולות בסיסיות כמו הליכה בבית ואפילו דיבור".
בלילות, מחובר צעירי למכשיר הקרוי BPAP, שדוחף את החמצן בלחץ אל תוך ריאותיו, לצד תרופות רבות שכבר כשלו מלסייע. הרופאים חרצו שרק השתלת ריאות היא הסיכוי להצילו. "כבר שנה שאני ממתין להשתלת ריאות, אבל אין מספיק תורמים", הוא מספר, "הזמן שלי הולך ואוזל, וללא תרומה דיני נחרץ".
כעת, התגייסה משפחתו כדי להגביר את המודעות להשתלות, עבורו ועבור מאות חולים שעוד ממתינים להשתלה. רובם, יש לציין, לא יזכו ככל הנראה לתרומה לפני שחייהם יגיעו לקיצם. "אנחנו כבר לא זוכרים סיטואציה אחרת בלי אבא שמחובר לצינורות ולא מסוגל לתפקד כמו אדם רגיל", מספרת מיכל צעירי, בתו, "המחלה הנוראית מתקדמת בקצב מדאיג למרות טיפולים יומיים, תרופות, חמצן ואישפוזים".
"אבא חולם לחיות כמו אדם רגיל", מוסיפה בתו, "הוא רוצה כל כך להרגיש שוב מה זה לצאת מהבית בחופשיות, לתפקד כאדם וכאיש משפחה, אבל הוא שעות מרותק למיטה ומצבו רק מחמיר מרגע לרגע. אנחנו רוצים שהציבור ידע מה עובר על החולים שממתינים להשתלה, ועל המשפחות שלהם שרואות את יקירהם קמלים לנגד עיניהם, מבלי שיכולים לעשות דבר".
"יש לרבים הזדמנות להציל חיים", אומרת מיכל, "ברגע הקשה הזה, שבו מתלבטים אם להסכים לתרומה או לא, אני מקווה שלצד הטרגדיה והאובדן, אנשים יפתחו את הלב ויסכימו לתרום ולהציל חיים".
כיום ממתינים 1,153 ישראלים להשתלות איברים, מתוכם 131 להשתלת ריאות, 71 להשתלת לב, ו-865 להשתלת כליות.
