(צילום: משי בן עמי)
"מערכת הבריאות רחוקה מקריסה. הסגר הוא שקר. הוא חסר כל משמעות": כך אומר הבוקר (ב') פרופ' איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית וגנטיקה רפואית. "במחיר שנשלם על ארבעה שבועות של סגר היינו יכולים להגדיל את סל הבריאות למשך 20 השנים הקרובות. אנחנו רוצים להוריד את התחלואה - אבל התחלואה לא קיימת. מדובר באנשים מאומתים לנגיף הקורונה, אלו אנשים שאינם חולים. מערכת הבריאות קורסת? אני לא שמעתי אף אחד ממנהלי בתי החולים אומר את זה. עם 1,000 אנשים מאושפזים בבתי החולים המערכת רחוקה מקריסה".
ד"ר שירי טננבאום, סגנית מנהלת בית החולים וולפסון, מצטרפת לדבריו ואומרת כי אמנם לא קיימת קריסה כרגע בבתי החולים, אך בהחלט מאיימת להגיע. "כרגע בתי החולים בשליטה, לכן לא שומעים זעקה. עם זאת, לא קרה משהו חדש מאז הסגר הראשון - לא נוספו מיטות חדשות, לא נוסף כוח אדם. אני יכולה להבין מה בכירי משרד הבריאות אומרים - הם לא אומרים שמערכת הבריאות בסכנה עכשיו, אלא שאם לא ינקטו איזשהם צעדים, נראה מערכת מתגלגלת שבסופה, עוד חודש וחצי או חודשיים, יהיה קשה לייצר טיפול ראוי באנשים".
"עוד שבועיים נגיע למצב יותר בעייתי כי הסגר לא כל כך מתרחש עכשיו", היא מוסיפה באולפן ynet. "את תוצאות ההגבלות שמחילים עכשיו יראו רק בעוד ארבעה שבועות מהיום, אז העלייה בתחלואה והתמותה שיתרחשו בקרוב, יתרחשו גם בלי קשר להגבלות".
שני המומחים, עם זאת, תומכים במבצע חיסוני הקורונה המתרחש בישראל: "שאפו גדול למי שהביא את החיסונים", אומר פרופ' פרידמן. "למרות הפמפומים בתקשורת שרק שליש מהאנשים רוצים להתחסן, למרות כל הפייק ניוז על זנבות ואוזניים שגדלים כתוצאה ממנו - אנשים רואים את האור בקצה המנהרה ומבינים שהחיסון נותן את התקווה הגדולה ביותר והמיידית ביותר לצאת מהדבר הזה.
"החיסון הזה שווה את הכסף. יחסית למליארדים שנשפכו ויחסית למיליארדים שאנשים מפסידים, יחסית למפעלי החיים שקורסים והמחיר שאנשים משלמים בחייהם, החיסון, לא משנה כמה יקר הוא היה - שווה את הכסף. לפי הדיווחים למעלה משלושה מיליון חיסונים נוספים השבוע בישראל ואני אופטימי. כלל הקבוצות שצריכות להתחסן ראשונות מונות כשני מיליון איש, ואנחנו מתקרבים לשם בצעדי ענק".
ד"ר טננבאום מספרת על מבצע החיסונים שהתחיל בשבוע שעבר גם בבית החולים וולפסון: "הצוות הרפואי של בית החולים הגיעו בהמוניהם, ואתמול פתחנו את האופציה לחיסון גם לציבור - הצלחנו לחסן אלפי אנשים בוולפסון. אנשים מגיעים ונורא מתרגשים לקבל את החיסון".
"ישראל יכולה לצאת ראשונה ממשבר הקורונה"
ד"ר דורית ניצן, בכירה בארגון הבריאות העולמי, מספרת באולפן ynet כי הרצון להתחסן במהרה קיים גם ברחבי העולם. "יש כאן תוצאה של עייפות מהמגפה. אנשים מתחילים להבין שזה לא סתם סיפור, אלא שיש מגפה, יש וירוס וצריך להתנהל איתם בחוכמה. העולם עייף ומבין שאין ברירה - חייבים להתחסן.
"גם בעולם הסקרים הראו שההיענות לחיסון נמוכה, אבל בפועל אנחנו רואים שמדינות שלמות מבקשות - חסנו אותנו. העולם עוד רחוק מלהיות מחוסן לנגיף, אבל המדינות המפותחות, ביניהן ישראל, מובילות את המהלך הזה".
(צילום: משי בן עמי)
בדבריה, מתייחסת ד"ר ניצן לקצב המהיר בו ישראל מחסנת את אזרחיה: "בישראל רצים קדימה בגאון בשעה שבמדינות אחרות הקצב הרבה יותר איטי. אם נמשיך כך ונתארגן באותה הצורה, ישראל תהיה אחת הראשונות שיצאו מהמשבר. עם זאת, חשוב להזכיר שהעולם לא יהיה מחוסן עד שמדינות העולם כולן לא יתחסנו. זה יהיה תהליך מאוד ארוך".
כשנשאלה בנוגע להחלת מבצע החיסונים על אוכלוסיות שונות בישראל, אמרה ד"ר ניצן כי "טבעות התיעדוף שממליץ עליהן ארגון הבריאות העולמי כוללות תחילה את עובדי הבריאות ואת האוכלוסייה הבוגרת. אחר כך, אם יש מספיק חיסונים, ישימו לב לאוכלוסיות אחרות, ביניהן עובדי ההוראה - אבל לא רק. מדובר למעשה על כל העובדים שהם "עובדים חיוניים" - זה מאוד חשוב".
האם סגר בישראל הוא חיוני בשלב זה?
"אנחנו ממליצים להפעיל סגרים כשקלו כל הקיצים, ואני יודעת שבישראל לקחו הכל בחשבון. כאשר מתחיל מבצע חיסונים עם סגר, זה נותן דחיפה רצינית ליעילות המבצע. אני מקווה שזה הסגר האחרון של ישראל.
"הסגר היה נמנע לו היו מצייתים להוראות ללא צורך באכיפה משמעותית. אבל ראינו שלצערנו אין ציות מלא להוראות. אנחנו רואים שברגע שהאוכלוסייה מרפה קצת, הקפיצה בתחלואה היא מטאורית. זה כולל כמובן גם את המוטציות שיש לנגיף שממשיכות להשתכפל ולצוץ ככל שיש יותר הדבקות. זה מעורר עוד יותר את הצורך להתחסן ולהמשיך לשמור על מרחק והיגיינה".
לדעתך ישראל תצטרך לעזור לשכנותיה בחיסונים?
"אני בטוחה שישראל גם תדאג לשכנותיה. עד אשר אחרונת האומות לא תתחסן - לא נהיה בטוחים. האוכלוסיות שלא מחוסנות ולא התחסנו ימשיכו להיות בסיכון עד שכל העולם יחוסן. גם מדינות איחוד האירופי דואגים לשכנותיהם ואני בטוחה שגם ישראל תדאג לשכנותיה כי זה צו הביטחון הלאומי, זה הצו של כולנו".
