נזלת אלרגית (Allergic rhinitis) היא מחלה שכיחה בקרב כ-30 אחוז מהאוכלוסייה הכללית, הגורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים. זו הפרשה כרונית של נזלת כתגובה דלקתית-אלרגית של הריריות לחשיפה לאלרגנים נשאפים: קרדיות אבק הבית, אבקנים של עשבים ושל עצים שונים (כדוגמת זית וברוש), עובשים ועוד. התסמינים הטיפוסיים הם נזלת שקופה ומימית או לחלופין אטימות באף, התעטשויות ברצף, גרד בריריות העיניים והאף, אדמומיות ודמעת בעיניים.
לעיתים קרובות חולים בנזלת אלרגית מפתחים גם אסטמה אלרגית. בנוסף, עלולים להופיע גם שינויים במבנה הפנים והעור: הילה חיוורת סביב העיניים, סימני גרד בעור ובעיקר באף. נזלת אלרגית לא מטופלת כרוכה בתחלואה נלווית כמו סינוסיטיס כרונית, היווצרות פוליפים בחלל האף והסינוסים, כאבי ראש, פגיעה בריכוז ובערנות בקרב ילדים ומבוגרים, פגיעה בחוש הריח (לעתים עד תתרנות ממש) ואף הפרעות שינה.
נזלת אלרגית יכולה להיות עונתית ורב-עונתית. לעומת נזלת אלרגית רב-עונתית (פרינאלית), נזלת אלרגית עונתית (קדחת השחת) מתרחשת לרוב בחילופי עונות ושכיחה מאוד באביב ובסתיו. היא נגרמת, מטבע הדברים, כתוצאה מחשיפה לאלרגנים שמצויים בעונות הרלוונטיות (זית באביב למשל) אך יש גם נזלת אלרגית עונתית שמופיעה בעונת החורף, למשל אנשים הרגישים לאלרגן של פריחת עץ הברוש (ינואר-פברואר).
קראו עוד:
איך מאבחנים?
אבחון של נזלת אלרגית מתבצע על סמך הסיפור הקליני של המטופל - כמה זמן הוא סובל מהתסמינים; האם סובל מגרד בעיניים; האם לוקה בקוצר נשימה במנוחה או במאמץ גופני; האם קיבל עד כה טיפול כלשהו. נהוג גם לבדוק האם יש מחלות דומות במשפחה. כאן חשוב לציין שלעתים קרובות הסיפור המשפחתי אינו זהה, והאלרגיה מופיעה בצורות שונות בקרב בני אותה משפחה: נזלת, אסטמה, תפרחות, דלקות עיניים על רקע אלרגי ועוד.
נזלת אלרגית לא מטופלת כרוכה בתחלואה נלווית כמו סינוסיטיס כרונית, היווצרות פוליפים בחלל האף, כאבי ראש, פגיעה בריכוז ובערנות, פגיעה בחוש הריח (לעתים עד תתרנות) והפרעות שינה
הבירור במרפאת האלרגיה מבוצע באמצעות תבחיני עור שנקראים "תבחיני שריטה" (SKIN PRIK TESTS) שמתבצעים באופן הבא: מטפטפים על זרועו של המטופל אלרגנים שונים ולאחר מכן מבצעים שריטה קטנה במרכז הטיפה. התוצאות נקראות לאחר כרבע שעה. אם קיימת רגישות, תתקבל תגובה עורית של נפיחות מקומית ואדמומיות בעור סביב האלרגן שנבדק. כאשר המטופל סובל מתסמינים נוספים הוא יופנה לבירור נוסף (כמו בדיקת דם, תפקודי ריאות, הערכת רופא עיניים או מומחה אף אוזן גרון והדמיה של מערות הפנים).
איך מטפלים?
במקרים רבים ניתן להסתפק בטיפול תרופתי הכולל אנטי-היסטמינים. כיום נהוג לבחור באנטי-היסטמינים מהדור השני, שאינם גורמים לישנוניות. את התרופות נוטלים בדרך כלל בתקופה בה מופיעים התסמינים, כאשר במקרים קשים מומלץ להתחיל את הטיפול אפילו מספר שבועות קודם ל"עונת האלרגיה", על מנת להגביר את יעילותו.
אנטי-היסטמינים ניתנים באמצעות כדורים או סירופ לילדים. יש להמשיך את הטיפול כל עוד עונת המעבר נמשכת – בערך ממרץ עד מאי-יוני באביב, ומאוקטובר-ספטמבר עד ינואר בסתיו, תלוי בסיפור האישי של כל מטופל.
כאשר המטופל סובל מאלרגיה הן לאלרגנים רב-עונתיים כמו קרדיות האבק והן לאלרגנים עונתיים כמו זית, למשל, ניתן להתאים לו טיפול קבוע באנטי-היסטמינים עם טיפול מוגבר בעונות המעבר, כמו מינון גבוה יותר של אנטי-היסטמינים או שילוב עם תרופות נוספות (כמו תרסיסים סטרואידליים לאף).
2 צפייה בגלריה
כיום נהוג לבחור באנטי-היסטמינים מהדור השני, שאינם גורמים לישנוניות
(צילום: Shutterstock)
בחלק קטן מהמקרים, כשמרכיב הגודש הוא משמעותי, ניתן לשקול מתן של תרופות נוגדות גודש, כמו סינופד. לסובלים מדלקת עיניים אלרגית ניתן להמליץ על טיפות עיניים אנטי-היסטמיניות המקלות על התסמינים. לחולי אסתמה הסובלים בעונות הרלוונטיות מהתקפי קוצר נשימה ושיעול, נהוג להציע טיפול במשאפים ולפעמים גם טיפול בתכשירים אנטי-לויקוטריאנים (anti-leukotrians) כגון סינגולייר. כתלות בתסמינים, טיפולים אלו יכולים להינתן לאורך כל השנה או בעונת ההחמרה.
במקרים בהם אין תגובה לטיפול או שהאלרגיה עוצמתית מאוד, ייתכן שיהיה צורך בהעלאת המינון התרופתי או בשילוב של טיפולים שונים.
טיפול באימונותרפיה: חינוך מחדש של מערכת החיסון
למטופלים עם נזלת אלרגית קשה ועמידה לתרופות ולאלו המעוניינים בטיפול בשורש הבעיה, יומלץ על טיפול באמצעות אימונותרפיה - מעין "חינוך מחדש" של מערכת החיסון. המטופל מקבל זריקות תוך-עוריות של האלרגנים אליהם הוא אלרגי (בהתאם לתוצאות תבחיני העור) במטרה ליצור סבילות חיסונית. הטיפול מוכר כבר מעל 10 שנים ונמצא יעיל מאוד בטיפול בנזלת אלרגית. במחקרים שונים נמצאה אף יעילות בהפחתת התקפי אסתמה, שיפור באסתמה של העור, הפחתה בעוצמת דלקת עיניים אלרגית ועוד. במהלך טיפול זה נוגדני האלרגיה הולכים ופוחתים תוך כדי טיפול בעוד שרמת נוגדנים מסוג IgG4 עולה. עלייה ברמת נוגדנים מסוג IgG4 נמצאה במחקרים שונים כקשורה בפיתוח של סבילות חיסונית.
על מנת ליצור זיכרון חיסוני לטווח ארוך יש צורך בזריקות במשך 4-6 חודשים על בסיס שבועי, כאשר בכל שבוע מעלים את המינון עד שמגיעים למנת אחזקה אופטימלית עבור כל מטופל ומטופל. לאחר מכן ממשיכים בטיפול חודשי למשך שלוש שנים נוספות.
קיימת היום אפשרות לטיפול אימונותרפי שלא באמצעות זריקות אלא בכדורים שניטלים בבליעה. טיפול זה ניתן בישראל כטיפול בנזלת אלרגית שקשורה באלרגיה לקרדית האבק בלבד, אך אינו כלול בסל הבריאות ולכן כרוך בעלות חודשית של מאות שקלים.
בנוסף, למטופלים עם אסטמה אלרגית ניתן היום לתת תרופות ביולוגיות כגון OMALIZUMAB (בשמה המסחרי XOLAIR), תרופה ביולוגית כנגד נוגדנים מסוג Immunoglobulin E. הטיפול יעיל גם לנזלת אלרגית אם כי אינו רשום בסל התרופות להתוויה זו. קיימות תרופות ביולוגיות נוספות לאסטמה עם יעילות גם בהקלה על תסמינים של נזלת אלרגית כחלק ממנגנון הפעולה שלהן, אם כי מדובר בתרופות יקרות שאינן רשומות בסל הבריאות להתוויה של נזלת אלרגית.
אלרגיה בזמן קורונה - הטבה או החמרה?
מומחים לאלרגיה הבחינו כי בתקופה בה חויבנו להסתובב עם מסכות בשטחים ציבוריים, נרשמו פחות פניות לטיפול רפואי בשל החרפה של תסמיני נזלת אלרגית. ייתכן כי המסכה בעלת אפקט מגן מפני החשיפה לאלרגנים או פשוט כי החולים הפחיתו בביקורים אצל רופאי האלרגיה בתקופה זו. כך או כך, לא ניתן להתעלם מהעובדה שלא מעט מהמטופלים הכרוניים דיווחו על שיפור בתסמיני האלרגיה במהלך שנת הקורונה.
לעומת זאת, מחקר שפורסם לאחרונה בעיתון הרפואי Eur Arch Otorhinolaryngol על בחולים שסובלים מ- CHRONIC RHINOSINUSITIS, הדגים דווקא קושי ופגיעה באיכות החיים של המטופלים בתקופה בה חלה חובת חבישת מסכות בחוץ, אם כי המטופלים שהשתתפו במחקר סבלו לא רק מנזלת אלרגית אלא גם מסינוסיטיס כרונית. בנייר עמדה של מומחים לאלרגיה, שפורסם לאחרונה בעיתון הרפואי ALLERGY, הומלץ לחולים עם נזלת אלרגית לא להפסיק את הטיפול בתרסיסים סטרואידליים גם בתקופת מגיפת הקורונה.
ד"ר רמית מעוז סגל, מומחית לרפואה פנימית ולאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, רופאה בכירה ב"שיבא" ורופאה ב"לאומית שירותי בריאות"
