(צילום: שמוליק דודפור)
"ילדים הם המדביקים השקטים שאיש לא שם לב אליהם": מכון המחקר והחדשנות של מכבי מצא כי ילדים הם גורם הדבקה משמעותי באוכלוסייה ומדביקים יותר משחשבו, למרות הסברה כי הם מדביקים ונדבקים פחות. "גילינו שאין עדות לכך שמבוגרים חולים קודם ואז מדביקים את הילדים, ויש אפשרות שדווקא הילדים הם אלה שמדביקים את המבוגרים", כך אומר הבוקר (א') פרופ' גבריאל חודיק, ממכון המחקר והחדשנות של מכבי KSM.
החקירה האפידמיולוגית שהוביל המכון, הסתמכה על סקר הנוגדנים של משרד הבריאות ועל נתוני חולי הקורונה של קופת החולים. מתוצאות החקירה, מספרים החוקרים, ניתן להסיק כי ילדים אכן גורם הדבקה משמעותי.
מניתוח הנתונים שהוביל פרופ' חודיק, עלה כי מתוך 8,700 ילדים על גיל תשע שאומתו כחולים מתחילת מגפת הקורונה באמצעות בדיקת PCR שעברו, 80% מהם נמצאו חיוביים תוך יומיים מהמקרה המאומת הראשון במשפחה. מכאן הסיק שלא סביר כי הילדים נדבקו מאחד מבני המשפחה, אלא שהם אלה שנשאו את הנגיף והדביקו את בני משפחתם הבוגרים יותר שפיתחו תסמינים וניגשו להיבדק.
"רוב הילדים אינם מאומתים, וחלק גדול מהם אינם סימפטומטיים ולכן לא עולים בחקירות האפידמיולוגיות. החולים המאומתים שמשרד הבריאות מפרסם הם רק קצה הקרחון, זאת כי רוב הילדים אינם מאומתים. ילדים הם המדביקים השקטים שאיש לא שם לב אליהם ולכן צריך לקחת את זה בחשבון לפני שמחזירים את כל המסגרות לשגרה", מסביר פרופ' חודיק באולפן ynet.
"על פניו נראה שילדים נדבקים פחות ומדביקים פחות, אבל זה כנראה לא נכון. הדוחות הסרולוגיים שמראים מי נחשף לנגיף ופיתח נוגדנים, מראים שיעור מאוד גבוה. על כל ילד שמאומת יש כארבעה-חמישה ילדים שאינם מאומתים. גם הסקר הסרולוגי בבני ברק שפורסם בשבוע שעבר מצביע על אותו הדבר - חלק קטן מהילדים מאומתים.
"אנחנו צריכים לדבוק בממצאים שיש בידינו כעת. לא היה מידע סרולוגי עד לפני חודש, וכרגע אנחנו מבינים שלפי התוצאות יש מספר הרבה יותר גבוה של אנשים שחלו בקורונה ממה שידענו, וילדים ובני נוער מהווים כמעט מחצית מכלל הנדבקים. גם ילדים מתחת לגיל שנתיים, 5% מהם כבר בקיץ נחשפו לנגיף. לא סביר שילד נחשף לנגיף, מפתח נוגדנים ברמה כזו שאפשר למדוד אותה גם חודשים לאחר מכן, והווירוס נשאר אצלו ולא מדביק אף אחד. אני לא מכיר תופעות כאלה".
"יש יותר חולים ממה שידוע לנו. זו לא ידיעה מרעישה"
באולפן, נכח גם פרופ' יהודה אדלר, יו"ר האיגוד האירופאי למחלות שריר וקרום הלב ודיקן הפקולטה למדעי הבריאות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, שאמר שתוצאות המחקר אינן מפתיעות. "ברור שיש יותר חולים ממה שאנחנו יודעים, גם בילדים וגם במבוגרים, אין כאן משהו חדש. גם אם יש אחוז ילדים גבוה שנדבקו, אי-אפשר לדעת כמה מהם הדביקו ילדים. ילדים הם הרבה פחות סימפטומטיים מאחרים כתוצאה מנגיף הקורונה, יכול להיות שהווירוס בקרבם לא חי הרבה זמן. עם זאת, כולנו מסכימים שאנחנו לא יודעים הכל על הווירוס הזה, רב הנסתר על הגלוי. זה שיש יותר ילדים שנדבקו ממה שאנחנו יודעים זו לא ידיעה מרעישה, זה ברור".
בדבריו, מסביר פרופ' חודיק שדי בממצאים אלה כדי להתעכב מלחזור לשגרה. "אני חושב שצריך לקחת את הממצאים האלה בחשבון ולא למהר. גם אם ילד נראה בריא ומתפקד בריא לחלוטין, יש חשש גדול שהוא חולה ומפיץ את המחלה. אחרי ההצלחה הגדולה מאוד של הסגר, לא הייתי ממהר להרוס את הכל עם פתיחה גדולה מדי ופזיזה מדי של מערכת החינוך".
בתוך כך, אמר פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, כי הוא מקווה שבשבוע הבא ישראל תגיע ליעדי התחלואה ומקדמי ההדבקה כדי שיתאפשר לפתוח את כיתות א'-ד', אך ציין כי הוא עדיין מנהל דיונים עם משרדי האוצר והחינוך, שחלוקים על תקצוב המתווה.
בריאיון שהעניק לאולפן ynet הבוקר (א') אמר גמזו כי "אני חושב שהחזרה ללימודים בשבוע הבא היא ערך חשוב מאוד. אני חושב שגם האוצר וגם החינוך וגם הממשלה רוצה כך, אבל ביקשנו, ונעמוד על כך, להבין את הצורך בלפתוח את כיתות א'-ב' באופן בטוח, יותר מבעבר. זה דורש גם מסכות לאותם תלמידים.
"אנחנו רוצים בכלל לפתוח את כל מערכת החינוך בצורה בטוחה, זו הסיבה שגם חילקנו אותה לשלושה חלקים: גילאי 6-0, א'-ד' ובהמשך את כל מערכת החינוך. אנחנו מבקשים גם סקר הוראה החל מהשבוע, ונבקש מכל המורים, בטח בכיתות א'-ד', להגיע לבדיקות קורונה. עשינו את זה עם הגננות זה הוכיח הרבה מאוד יעילות".
גמזו הדגיש כי צריך להתייחס לעובדה שהכיתות הנמוכות בישראל צפופות יותר מכיתות אחרות - ויש לקחת זאת בחשבון כשפותחים את מערכת החינוך. לשאלה אם המתווה המתבקש הוא לימודים מחוץ למבנה או לחלק את ימות השבוע בין הכיתות שיגיעו לבתי הספר, השיב כי "זה לא סגור לחלוטין, אנחנו עדיין בדיונים. אני כן אומר שבסופו של דבר הדיונים יובילו לפתיחה של כיתות א'-ד' בשלב הבא".
