חוקרים אמריקנים שבדקו מאות חולים שנדבקו בנגיף הקורונה, מיפו את הסימפטומים שנותרים גם זמן רב אחרי ההחלמה ממחלת ה-COVID-19. מחקרים קודמים כבר הראו שחלק מהתסמינים עלולים להימשך גם שבועות ולעיתים חודשים ארוכים אחרי ההחלמה, מה שהופך את הקורונה לכרונית אצל רבים מהם.
כעת ניסו חוקרי אוניברסיטת אינדיאנה למפות את התסמינים השכיחים עליהם מתלוננים החולים הכרוניים שנדבקו בקורונה. מתוך 1,600 נשאלים שהשתתפו במחקר, נבחרו 50 התסמינים השכיחים ביותר ובראשם עייפות, שהייתה התלונה השכיחה ביותר. אחריה נמצאו כאבי שרירים או מיחושים אחרים בגוף, קוצר נשימה, קושי להתרכז, חוסר יכולת להתאמן או לבצע פעילות אקטיבית, כאבי ראש, קשיי הירדמות, חרדה, בעיות זיכרון, וסחרחורות.
תלונות שכיחות נוספות עליהן התלוננו המשיבים כללו כאבים בחזה, שיעול, כאבי מפרקים, דפיקות לב מואצות, שלשול, כאבי גרון, הזעות לילה, אובדן חוש הריח או הטעם, חום, צמרמורות, נשירת שיער, טשטוש ראייה, נימול או חולשת ידיים ורגליים, כאבי בטן וגב, יובש בעיניים, בעיות עיכול ובהם כאבי בטן או הקאות, ופריחות. הרשימה המלאה כוללת כאמור 50 סימפטומים, אולם על פי סקירות קודמות, הצטברו כבר מעל ל-170 תסמינים אפשריים עליהם התלוננו מחלימים מאז פרוץ המגפה.
מחלת הקורונה הכרונית הופכת שכיחה יותר ויותר, ועל פי חלק מהמחקרים, 10 עד 20 אחוז מהנדבקים מתלוננים על מגוון רחב מאוד של תסמינים שנמשכים זמן רב אחרי ההדבקה. כאשר התלונות נמשכות מעל 3 שבועות ועד 12 שבועות, נקראת המחלה Post Acute COVID-19, אך כאשר התסמינים נמשכים למעלה מ-12 שבועות, מדובר בקורונה כרונית.
חולי קורונה מדווחים על מגוון רחב מאוד של תסמינים שעוצמתם משתנה. חלק מהם נעלמים וחוזרים, וחלק אינם מופיעים בתחילת המחלה ומתפרצים רק לקראת ההחלמה או אפילו אחריה. בין התסמינים שעליהם מדווחים מחלימי הקורונה קיימים שיעול, קוצר נשימה, עייפות, כאבי שרירים, בעיות זיכרון, חרדה, דיכאון, פריחות בעור ושלשולים.
בקרב חולים כרוניים מדווחים מצבים בהם מחמירות מחלות כמו סוכרת, מחלת מעי דלקתי (קרוהן וקוליטיס) או מצבים ראומטולוגיים. במקרים נדירים יותר, החולים עלולים לדווח על מצבי קרישיות יתר קטלניים, כולל התקפי לב, שבץ מוחי, פקקת ורידים ברגליים, ומצבים חמורים נוספים כמו אי-ספיקת לב, והפרעות קצב לב.
מחלת קורונה כרונית מתבססת על אבחנה קלינית, כלומר על בדיקת הרופא, תלונות החולה וכמובן בדיקת קורונה חיובית. פירוש הדבר הוא שאלה שסובלים מתסמינים כרוניים ועדיין לא אובחנו בקורונה, יצטרכו ככל הנראה לעבור בדיקת דם סרולוגית שתוכיח כי בגופם נוגדנים לקורונה, כלומר שנדבקו במחלה. בדיקה מהאף ומהלוע לא תועיל במקרה זה, כיוון שהיא תראה תוצאה שלילית (משום שחלפו מעל 10 ימים מרגע ההדבקה).
מחלת קורונה כרונית: גם בחולים שלא סבלו מאף סימפטום
עדיין לא ברור מה גורם לקורונה להפוך לכרונית, אולם הדעה הרווחת היא שתהליכים דלקתיים בתגובה לפלישת הנגיף, ובהם "סערת ציטוקינים", הם שגורמים לפגיעה הנרחבת בגוף ובכלי הדם. ציטוקינים, חלבונים זעירים המופרשים בידי תאי דם לבנים, לרוב אינם מיוצרים בגוף בשגרה, ונכנסים לפעולה כאשר מתרחשת פלישת גורם זר.
נגיף הקורונה, כך עולה ממחקרים, מעורר הפרשה מוגברת של ציטוקינים, שגורמים ל"גיוס" אדיר של תאי מערכת החיסון הנוהרים לאזור ההדבקה. מאחר שהנגיף חודר לגרעין תאי האדם ומשתכפל באמצעותו, נאלצת מערכת החיסון להשמיד תאי גוף נגועים. חלק מההרס הזה, עשוי לגרום לאי-ספיקת ריאות ולהופעה של תמט בנאדיות הריאה ולהיווצרות נוזלים וחלבונים בתוכן.
לא ברור עדיין מה הסיכון ללקות בקורונה כרונית. הסובלים ממחלות כרוניות נמצאים בסיכון הגבוה ביותר למחלה קשה, זקוקים לאשפוז וככל הנראה להחלמה ארוכה יותר. באחד מהמחקרים נמצא כי 87% מחולי הקורונה המאושפזים ושסבלו מיתר לחץ דם, מחלות בלוטת התריס, מחלות חיסון, מחלות ריאות וסוכרת – סבלו מסימפטומים גם 60 יום לאחר תחילת המחלה. עם זאת, רבים מחולי הקורונה הכרונית לא סבלו בתחילה מאף סימפטום.
כך או כך, ברור היום שמחלימי הקורונה, גם על סמך המלצות גופי בריאות בעולם, זקוקים למעקב ולשיקום, בפרט אלה המתלוננים על תסמינים מעל לשלושה שבועות לאחר ההחלמה. חלק מבתי החולים בישראל כבר הקימו מחלקות לשיקום חולי קורונה. המחלקות עורכות בדיקות שגרתיות למחלימים בהתאם לסיבוכים שמהם סבלו באשפוז או במהלך המחלה ואחריה. בקרב חולים אלה מתבצע מעקב אחר תסמינים מהם הם סובלים לאחר ההחלמה.
כאמור, קורונה כרונית תוקפת רק אחוז קטן יחסית של מחלימים, כך שמרבית הנדבקים על פי הידוע עד כה אינם זקוקים לשיקום. אולם אלה שכן ממשיכים לסבול, צריכים לפנות אל הרופא המטפל ולקבל הפניה למחלקת השיקום או למומחים מתאימים. השיקום מתבצע בהתאם לפגיעה המערכתית: חולים שסבלו מפגיעה ריאתית, יצטרכו מעקב צמוד של רופאי ריאות, יעברו פיזיותרפיית ריאות כדי לשפר את תפקוד הריאה בשילוב עם פעילות גופנית מדורגת.
חולים הסובלים מכאבים כרוניים או עייפות, יצטרכו המשך מעקב במרפאת עייפות (בדומה לחולים הסובלים ממחלת התשישות הכרונית). מאחר שבמקרה כזה אין טיפול ממוקד, מתבסס השיקום על שילוב של פעילות גופנית, ובמקרים מסוימים גם הידרותרפיה ולעיתים גם נוגדי דיכאון.
חולים שסובלים מהפרעות נפשיות ובהן דיכאון וחרדה, ימשיכו בייעוץ פסיכיאטרי מתאים. לאחרונה מתרבים הדיווחים גם על תלונות נוירולוגיות שונות, ובהן נימולים וחולשות שונות. חולים כאלה יצטרכו להמשיך במעקב נוירולוגי שעשוי לכלול גם בדיקות מעבדה, בדיקות EMG, סריקות MRI, ולשלב טיפולים תרופתיים מתאימים עם פיזיותרפיה ופעילות גופנית מדורגת.
ישראל עדיין לא נערכה לטיפול מתאים למחלימי הקורונה. אין עדיין מרפאות מחלימי קורונה בקופות החולים, ובתי חולים מעטים מקימים מרפאות מותאמות למחלימים. מאחר שמקרי הקורונה הכרונית הולכים ומתרבים, לפחות על פי הדיווחים בספרות וברשתות החברתיות, נראה שמשרד הבריאות ייאלץ להיערך גם לסוגיה הזו.
