בוקר אחד ב"שגרת הקורונה" ישבה לבנת שלזינגר עם בנה עילאי (8) בגינת הבית. הוא סיפר לה שהוא מפחד מהקורונה, אבל מתמודד עם הפחד באמצעות הדמיון שלו.
היא התרגשה מהדרך שלו לזהות את הרגשות שעולים בו ולהתמודד איתם והציעה לו לכתוב סיפור שיעזור לילדים אחרים להתמודד עם פחדים. מתוך עולמו הפנימי של עילאי, ובאמצעות יכולת ביטוי גבוהה נולד הספר "מפלצות לא מפחידות", במהלכו הוא עובר תהליך אישי-רגשי, שבו הוא מלמד את עצמו ואת הקוראים הצעירים להיעזר בעולם הדמיוני ולנצח את המפלצות ואת הפחדים.
עילאי נולד בקיבוץ סעד שבעוטף עזה, וכשהיה בן שלוש המשפחה עברה לשדרות. מכורח הנסיבות, הוא חווה את האירועים הביטחוניים בדרום, מבצעים צבאיים דוגמת "עמוד ענן" ו"צוק איתן", בצורה מורכבת ועבר טיפול במרכז חוסן בשדרות. אמו מעריכה שמורכבות החיים והסיוע שקיבל תרמו רבות לפיתוח החוסן שלו וליכולת למצוא את הדרך שמתאימה לו להתמודד עם אתגרים ופחדים.
"לפני סוכות עילאי יצר 'שעת סיפור' לילדי כיתה א' בבית ספרו וסיפר להם את הסיפור בזום", מספרת לבנת. "הוא ביקש מהילדים לשלוח לו ציורים של המפלצות שמפחידות אותם, כדי לנצח אותן יחד".
קראו עוד:
לזהות אם הפחד אמיתי
"כשגרתי בסעד וגם בשדרות, אזעקת 'צבע אדום' הייתה מפחידה", אומר עילאי. זה היה אמיתי, כי הייתי צריך להיכנס למרחב מוגן והפחד שמר עליי. אבל כשאני מפחד מהדמות בסרט או מהחושך, הפחד קורה כי הדמיון שלי עובד עוד ועוד לא ממקום אמיתי. זה מה שאני רוצה להעביר לילדים בגילי - המסר שצריך לזהות הוא האם הפחד הוא אמיתי או לא. אם הוא אמיתי, צריך להיזהר ולהישמר, אך אם הוא בדמיון אז צריך להילחם בו עם הדמיון.
"יש לי שני אחים תאומים, לביא ושהם שנולדו במבצע 'צוק איתן' ואני מלמד גם אותם להתגבר על הפחדים דרך הדמיון. למשל, כשהם הולכים לישון אני מציע ללביא לדמיין שהוא בארץ של פיטר פן או לשהם שהוא בארץ של פיות, ואז נעים להירדם כך.
"ההורים לא מבינים שאנחנו באמת רואים את הדברים האלה ובאמת מרגישים אותם. אני יודע שיש הורים שאומרים 'שטויות, זה לא אמיתי, אתה מדמיין' והם לא מבינים שאולי אנחנו מדמיינים, אבל זה מרגיש לנו ממש אמיתי ולכן זה מפחיד. אני חושב שהורים וילדים צריכים ללמוד לדבר והרבה. אני מדבר המון עם אמא שלי, אני יודע שלפעמים אני אפילו מספר לה דברים לא מעניינים והיא מקשיבה. לכן כל פחד שלי, גם הקטן ביותר, אני משתף אותה והיא נותנת לי הרבה כוח".
בימים אלו הספר יוצא לאור באמצעות פרויקט מימון המונים ועילאי מסביר לסיום איך הדברים עובדים מבחינתו: "לפעמים אני מרגיש שיש לי מפלצות קטנות בלב שגדלות וגדלות בתוך הגוף שלי, כמו למשל בחושך לפני שאני הולך לישון או כשאני צופה בסרט שאני אוהב, ופתאום מופיע איש רשע ומפחיד. ואז אני מחליט לדמיין כל מיני דברים שאני אוהב או כוחות-על, וככה אני יוצר לי עולם שהוא רק שלי, ואני עושה בו מה שאני רוצה! ואז הפחד יורד".
עוד הוא מוסיף, "אני מאמין שאם ילדים ידברו עם ההורים שלהם וישתפו אותם, אז הם יפחדו פחות. אני גם חושב שכל ילד יכול לכתוב סיפור, כי לכולנו יש המון סיפורים מעניינים ומה שצריך זה רצון ומשם אפשר להמשיך להגשים את החלום, כמו שאני עשיתי".
