את ההחלטה לתרום זרע קיבל הבחור בן ה-35 לפני כשנתיים, בעקבות שני אירועים שעבר בתוך ימים אחדים. "בשבעה על דוד שלי הכרתי מישהי שסיפרה שהיא הביאה לעולם ילד מתרומת זרע", הוא אומר. "המידע הזה הימם אותי, כי זו הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי לעניין של תרומות זרע והפריות חוץ-גופיות. המידע הזה גם התחבר לי למקרה שעברתי כמה ימים קודם לכן: בחורה שיצאתי איתה התקשרה לעדכן אותי שכמה חודשים קודם לכן היא נכנסה להיריון ממני ועברה הפלה".
קראו עוד:
הימים הבאים עברו עליו במחשבות: מצד אחד, הוא פגש אישה שרצתה ילד ונזקקה לתרומה; מצד שני, אישה שהייתה חברה שלו נכנסה להיריון לא מתוכנן והחליטה לוותר על הילד. "שני המצבים האלה גרמו לי להבין שאני יכול לתרום את הזרע שלי למי שצריכה אותו", מסביר המרואיין.
הפכתי להיות תורם סדרתי
הריאיון איתו נערך יומיים לפני חתונתו בנוכחות ארוסתו, שהשתתפה בשיחה והפגינה אדישות לביקוריו התכופים של בעלה לעתיד בבנק הזרע. "בשנתיים האחרונות הפכתי להיות תורם סדרתי, שמגיע לבית חולים פעמיים בשבוע כדי לתרום זרע", הוא אומר. "כשאהיה נשוי, לא אוכל להמשיך עם זה, כי רק רווקים רשאים לתרום".
לדבריו, האופן שבו סיפק את התרומה לא הביך אותו יותר מדי. "אני מקצוען, משימתי, מגיע קר לביצוע", הוא מסביר. "כל תורם מקבל צלוחית ומוכנס לחדרון ייעודי שיש בו כורסה וטלוויזיה. אני מניח שכל אדם יודע מה עושה לו את זה, וככה הוא מפיק את הזרע".
ואיך הוא מתייחס לתוצאות של תרומותיו? "תרמתי זרע עשרות פעמים, ונולדו לי עשרות ילדים גנטיים, אבל אני לא חושב עליהם כעל הילדים שלי וגם לא מפתח סקרנות לגביהם" הוא אומר. "בחוויה שלי הם ילדי ה-DNA שלי ולא ילדיי הרגשיים, שאותם אגדל ויהיה אכפת לי מהם".
"תרמתי זרע עשרות פעמים, ונולדו לי עשרות ילדים גנטיים, אבל אני לא חושב עליהם כעל הילדים שלי וגם לא מפתח סקרנות לגביהם. בחוויה שלי הם ילדי ה-DNA שלי ולא ילדיי הרגשיים"
את חוויית התרומה חלק עם רבים מחבריו. אשתו לעתיד שמעה על כך כבר בשלבי ההיכרות המוקדמים. "היחידה שהסתייגה הייתה דווקא אמא שלי, שאמרה לי, 'אם אתה צריך כסף, רק תגיד, אני אתן לך'".
אבל הוא כנראה לא עשה את זה בשביל כסף – לפחות לא רק בשבילו.
רווקים, סטודנטים, מאזור המרכז
נושא תרומות הזרע מגיע לתקשורת בדרך כלל בהקשר של נשים שהרו בזכות תרומה, או של זוגות גייז שלפי החוק אינם יכולים להשתמש בבנק זרע ישראלי ונאלצים להשתמש במוסדות דומים בחו"ל. פחות מתייחסים לתורמים עצמם, למניעים ולמחשבות שלהם. גם פחות כותבים על בנק הזרע עצמו, שמאפשר הולדת ילד למי שנחסמה בפניו כל אופציה טבעית אחרת.
ד"ר שימי ברדה, מנהל המעבדה לפריון הגבר ובנק הזרע במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, מספר שבכל שנה מתקבלים אצלם כ-40 עד 50 תורמים חדשים, שנמצאו כשירים ועונים על הפרופיל המבוקש. "הם רווקים, גובהם יותר מ-175 ס"מ, ומרביתם סטודנטים מאזור המרכז", הוא אומר.
מכל תרומה ניתן להפיק עד שני הריונות, תלוי באיכות הזרע שמתקבל. את הזרע שומרים בהקפאה עמוקה, בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות, בלי תאריך תפוגה. לפני מתן התרומה יש להימנע משפיכת זרע במשך 48 שעות לפחות. אחרי שהתרומה ניתנת, הזרע נבדק, ולא נעשה בו שימוש למשך שלושה חודשים. בשלב זה התורם נבדק שוב, ורק אם הבדיקות שלו נמצאות תקינות, משתמשים בזרעו. "אנחנו משתדלים להגביל כל תרומה לשימושן של עד עשר הפריות, למרות העובדה שחוקית אין הגבלה", אומר ד"ר ברדה.
מיד אמרתי שגם אני רוצה
אחד התורמים באיכילוב, בן 25, נחשף לנושא באמצעות אחיו שחלה. "לפני שנתיים אבחנו אצלו סרטן מסוג הודג'קין", מספר הצעיר. "לפני שהוא נכנס למסלול הכימותרפיה, המליצו לו הרופאים להקפיא זרע, בנימוק שייצור הזרע בעתיד עלול להיפגע בגלל הטיפול ותופעות הלוואי. אחי היה אז בן 19, ילדון מפוחד, והוא בחר בי להתלוות אליו לחוויה הלא פשוטה של נתינת הזרע".
הם הגיעו יחד לבנק הזרע בבית החולים, ומראה התורמים הקסים את האח התומך. "ראיתי כמה זה פשוט, ועל המקום אמרתי למנהל המעבדה שגם אני רוצה. הוא הסתכל עליי כמו על מטורף והסביר לי שקיימים שני מסלולי תרומה: האחד מיועד לגברים צעירים בגיל הפוריות שחלו במחלות ממאירות, ומחשש לעקרות עתידית מציעים להם להפיק זרע ולהקפיא אותו לשימוש מאוחר יותר; והאחר מיועד לגברים צעירים ובריאים, שתמורת כסף מוכנים לתרום זרע".
"חשבתי על אח שלי: ומה אם הזרע שלו לא היה תקין? נגזר דינו שלא יהיו לו ילדים? מיד התעודדתי מהמחשבה שגם אם זה יקרה, בת זוגו תוכל לקבל תרומת זרע ולהפוך אותו לאבא לכל דבר ועניין"
הוא ביקש לחשוב על זה קצת בבית, אבל מיד הרגיש שהמהלך נכון לו. "חשבתי על אח שלי: ומה אם הזרע שלו לא היה תקין? נגזר דינו שלא יהיו לו ילדים? מיד התעודדתי מהמחשבה שגם אם זה יקרה, בת זוגו תוכל לקבל תרומת זרע ולהפוך אותו לאבא לכל דבר ועניין".
בתוך שבוע הוא יצא לדרך: מילא טפסים, עבר בדיקות ונמצא כשיר לתרום. "מאז אני תורם זרע לפחות פעם בשבוע, וחוץ מהכסף שאני מקבל, אני מרוויח הרגשה שאני עושה טוב למישהו".
בין תרומת זרע לתרומת כליה
עוד תורם, בן 32, התחיל את המסע שלו לפני שנה וחצי. "צפיתי בכתבת טלוויזיה על שתי משפחות, האחת של סטרייטים והאחרת של שתי לסביות שנזקקו לתרומת זרע. באותם ימים יצאתי מהארון וידעתי שהקשיים של הזוג הלהט"בי יהיו גם מנת חלקי בבוא היום, אז מאוד הזדהיתי עם המצוקה שתוארה בכתבה. מיד אמרתי לעצמי, מה אכפת לך לתרום ולעזור לאחרים?"
מאז הוא תורם בין פעם לפעמיים בשבוע. "ברור לי שהתרומה שלי לא מייצרת ילד משלי. ההורה של אותו ילד יהיה זה שיגדל אותו, יאהב אותו וידאג לו".
לדעתו, תרומת זרע אינה שונה מתרומה של כל איבר אחר ."יש אדם שתורם כליה, ויש אותי, שתורם זרע. בשני המקרים אנחנו עוזרים למי שזקוק לתרומה שלנו, שמצילת חיים או מצילה את האיכות שלהם".
"רשאי לתרום גבר בגיר, במצב בריאותי תקין, ללא מחלה מידבקת, כשאיכות הזרע מתאימה לתרומה, ושלא תרם בבנקי זרע אחרים, לאחר שעבר את הבדיקות הנדרשות"
על כל תרומה מקבל התורם בין 500 ל-700 שקל. כמה תרומות זרע מתקבלות בארץ כל שנה? מוזר, אבל הנתון הזה אינו ידוע למשרד הבריאות. "בישראל יש 17 בנקי זרע המאושרים על ידינו", מסרו אנשי המשרד שהתבקשו לתת פרטים על התהליך. "16 בנקים מתפקדים בבתי החולים, ואחד עצמאי. רשאי לתרום גבר בגיר, במצב בריאותי תקין, ללא מחלה מידבקת, כשאיכות הזרע מתאימה לתרומה, ושלא תרם בבנקי זרע אחרים, לאחר שעבר את הבדיקות הנדרשות. הבדיקות להתאמה כוללות בדיקות כלליות, זיהומיות, גנטיות ועוד.
"אין הגבלה מספרית על מספר התרומות מכל אדם. עם זאת, ההנחיה היא כי האחראי על בנק הזרע צריך להימנע מלקבל תרומות רבות מדי מאותו תורם. בימים אלה נמצא בדיון נושא קביעת המספר המקסימלי של תרומות זרע שניתן לקבל מאותו תורם, וכן מספר הנתרמות לכל תורם ומספר הילדים שייוולדו בעקבות התרומות מאותו תורם. המטרה היא להסדיר את הנושא. בימים אלה אנו גם מקימים מאגר של תורמי זרע, כך שכל המידע על מספר התרומות השנתי יהיה זמין".