עדויות מחקריות נוספות לכך שגלולת הזיקפה עוזרת גם לבריאות הלב: חוקרים בשבדיה מצאו שתרופות כמו ויאגרה עשויות להגן מפני התקפי לב ולהאריך את החיים. לדברי החוקרים, אימפוטנציה עשויה להיות קשורה לפגיעה בזרימת הדם התקינה, ועלולה להוות סימן אזהרה מוקדם למחלות לב אצל גברים בריאים. ממצאי המחקר דווחו בכתב העת Journal College of Cadiology.
קראו עוד:
במחקר החדש, מדעני מכון קרולינסקה שבשבדיה בדקו את השפעת גלולות זיקפה ממשפחת מעכבי PDE5 (בדומה לתרופות ויאגרה או סיאליס) בקרב 18,500 גברים שעברו התקף לב או שעברו הליך כמו צנתור או מעקב, לאחר שאובחנו כסובלים ממחלות עורקים.
הגברים במחקר החלו ליטול תרופת זיקפה לפחות שישה חודשים לאחר התקף הלב או ההליך הטיפול שעברו. רוב הגברים, כ-16,500, נטלו סיאליס ויאגרה או תרופה אחרת, ואילו השאר נטלו זריקה בשם אלפורסטאדיל המשמשת גם היא לטיפול בזיקפה באמצעות זריקה. החוקרים עקבו אחר בריאות הגברים במשך כמעט שש שנים בממוצע, במהלכם מתו כ-2,800 מהגברים.
אלה שנטלו תרופות כמו ויאגרה או סיאליס נמצאו בסיכון נמוך ב-12% למות במהלך המעקב בהשוואה לגברים שקיבלו זריקת אלפרוסטאדיל. הגברים שנטלו ויאגרה או סיאליס היו גם בסיכון נמוך יותר להתקף לב חדש, אי ספיקת לב, או צורך בצנתור או מעקף עורקים בהשוואה לאלה שקיבלו זריקה. ככל שהשימוש בגלולות הזיקפה היה תכוף יותר, כך סיכון הגברים היה נמוך יותר.
ראש צוות החוקרים, פרופ' מרטין הולצמן ממכון קרולינסקה בשבדיה, הדגיש כי המחקר לא מוכיח קשר ישיר בין התרופות לסיכון הלבבי, וכי גורמים אחרים עלולים להיות מעורבים בהגנה שנצפתה. "ייתכן שאלו שקיבלו גלולות אימפוטנציה היו בריאים יותר מאלו שקיבלו זריקה ולכן היו בסיכון נמוך יותר לבעיות לב חוזרות" אמר.
המחקר החדש לא בוצע במימון תעשיית התרופות. מחקר קודם של אותו צוות כבר מצא כי תרופות זיקפה עשויות להאריך את תוחלת החיים בקרב גברים שעברו התקף לב.
התרופה ויאגרה הייתה החלוצה מבין תרופות האין אונות, והיא התגלתה על ידי כימאי חברת פייזר, ניק טרט ממש במקרה, בשנת 1998. טרט, כימאי צעיר שהצטרף לחברת התרופות פייזר, ערך ניסוי במולקולה הגורמת להרפיית שרירים חלקים, המצויים בכלי הדם. המטרה הייתה להפחית לחץ דם ולטפל בחולי לב.
באחד הניסויים בשנת 1992, נבדק טיפול בתרופה המכילה את המולקולה החדשנית. הנבדקים קיבלו מינון של 50 מ"ג, והצטוו ליטול ממנה כל 8 שעות למשך 10 ימים. חלק מהמטופלים דיווחו על תופעת לוואי לא צפויה: זיקפה. החוקרים תחילה התעלמו מהדיווחים על הזיקפה, וחשבו שמדובר בעוד אחת מתופעות הלוואי של התרופה. ככל שגברו הדיווחים, הבינו מדעני פייזר את השפעות התרופה והחליטו על כיוון אחר לגמרי. שש שנים מאוחר יותר, התרופה שנקראה אז UK-92,480 עשתה מהפכה.
ויאגרה ומקבילותיה – סיאליס, תרים ואחרות - פועלות במנגנון כפול של הרחבת כלי דם, והרפיית שרירים הקרויים "חלקים". בכך, מאפשרת התרופה זרימת דם רבה יותר לאיבר המין, ומכאן לזיקפה בתוך כ-30 דקות מרגע נטילת התרופה, ועד משך זמן של ארבע שעות. בנוסף לשימוש העיקרי, משמשת הוויאגרה גם כטיפול ביתר לחץ דם ריאתי, ובבעיות פוריות אצל חלק מהנשים.
