מזל טוב לי, אני בת 25. כלומר, לא בדיוק היום (28 ברץ אם אתם מתעקשים על פרחים או ואוצ'ר מפלוראליס), וגם המספר יצא הפוך, אבל בסך הכל לא רע. די טוב, אפילו. אתמול העברתי הרצאה בבית פרטי ובתום ההרצאה ניגשה מישהי ושאלה אותי: את רוצה לדעת מה לקחתי ממך, הכי שטחי שיש?
בטח, אמרתי.
שאפשר להיראות טוב גם אחרי גיל חמישים, היא אמרה.
כשהייתי באמת בת 25 (וגם בת 40, על מי אני עובדת), להיות בגילי היום נראה לי משעמם, כמעט פג תוקף. איזו תמימה הייתי. אני בגיל הכי מדהים בעולם! אני יכולה לעשות מה שבא לי,
אני לא צריכה לבקש רשות, אחרים יכולים להגיד לי מה שהם רוצים, אבל סופסוף למדתי להקשיב ללב שלי ולא לפעימות של אחרים.
הראייה לא מה שהייתה, אז כולם נראים לי יפים כמו פוטושופ, יש לי חבר שחולה על הצורה שלי למרות שהקווים שלה כבר לא סימטריים (הוא מבוגר ממני בשנה, כנראה גם הראייה שלו לא משהו), כשהילדים כועסים עליי אני כבר לא כועסת בחזרה, כי אני יודעת שיום אחד הם יבינו.
אני לא מפחדת לבקש עזרה או כסף תמורת העבודה שלי או לפרגן לאחרים - גם כשהם לא מפרגנים לי בחזרה…
ממרום גילי המופלג, אני מבינה שאנשים לא רוצים לעשות לנו רע, אלא רוצים לעשות טוב לעצמם. לפעמים זה בא על חשבוני, אז אני מקללת אותם. מותר לי.
בגיל 25 אבל הפוך מותר לך לא להיות פוליטיקלי קורקט, ולא למצוא חן בעיני כולן ולהפסיק עם דיאטות ולהמשיך עם מזרקים (ומאמנת כושר, כי יש לך עד 120 לסחוב את עצמך במעלה החיים).
לא סתם נולדתי בפסח. חג החירות, המצות (אחחח כמה אוהבת) והחיפוש אחר אפיקומן. אני פורחת כשיש לי את החופש לחפש ולבחור ולהמציא את עצמי מחדש. איזה אושר יש בלעשות את מה שאת אוהבת, עם משפחה שאת אוהבת וחברים שאת אוהבת.
גיל 52 (הנה, אמרתי את זה) הוא לא סוף העולם. הוא עולם.
חג חירות שמח וטוב ❤💃
גאיה קורן
