חיסוני הקורונה עומדים בפני אישורים וצפויים להיות מופצים בעולם בחודש הקרוב, ראשית בקרב צוותי הרפואה ואוכלוסיות בסיכון. העולם נושא עיניו אליהם כתקווה שעשויה לנבא את תחילתה של סוף מגפת הקורונה.
עם זאת, ולצד התקווה הגדולה והאמונה של עולם הרפואה בחיסונים - קיימת תנועה נגדית, שמנסה למנוע את היענות הציבור להתחסן ומפיצה שמועות והפחדות, שחלקן עמוס בדיסאינפורמציה שאין לה כל ביסוס מדעי. אספנו את המיתוסים השכיחים שמתרוצצים ברחבי העולם ובדקנו אחד אחד – מה מהם נכון ומה פיקטיבי?
1. המיתוס: חיסוני מודרנה ופייזר ישנו את ה-DNA בגופנו
החיסונים של החברות מודרנה ופייזר מבוססים על טכנולוגיית mRNA. טכנולוגיה זו, למעשה, מבוססת על מולקולת ה-mRNA, בה החיסון מוזרק לשריר, וה-mRNA, מולקולה דמויית DNA, חודרת לתאי הגוף, ומתחילה לפקוד על תאי השריר לייצר חלבון מעטפת דמוי מעטפת הקורונה. הגוף מזהה את חלבון המעטפת שנוצר, חושב שמדובר בנגיף קורונה אמיתי - ומתחיל לייצר נוגדנים מנטרלים כנגדו. כעת יש בגוף נוגדנים מנטרלים ותאי T, שבמידה והגוף יותקף בנגיף קורונה אמיתי - הם יתקפו אותו.
על סמך טכנולוגיה זו, החלו שמועות לפיהן החיסונים ישנו את החומר התורשתי בגוף המתחסנים, הוא ה-DNA, ואף יגרמו לשינויי אישיות ומבנה הגוף. שמועות קיצוניות טענו שאותו שינוי יוביל למחלות ולפגיעה מוחית.
כמובן שמדובר בתיאוריה שאינה נכונה: מולקולת ה-mRNA אינה פוגמת ב-DNA, אינה משפיעה עליו, אינה משנה את המטען התורשתי בגוף המתחסן, וגורמת אך ורק ליצירת חלבוני מעטפת דמויי מעטפת הקורונה, שיזוהו על ידי מערכת החיסון ויגרמו לה להגן על הגוף.
2. המיתוס: חיסוני ה-mRNA הם טכנולוגיה חדשה שמסוכנת ולא נבדקה מספיק
החיסונים של מודרנה ופייזר הם אכן פיתוח חדש יחסית, אך מסתבר שמודרנה מפתחת את הטכנולוגיה ששימשה להכנתם כבר 8 שנים. החברה ערכה מאות ניסויים, חלקם גם בבני אדם, בחיסונים רבים המושתתים על הטכנולוגיה הזו. שיטת ה-mRNA התגלתה כבטוחה ולא מסוכנת, גם בניסויים בבעלי חיים וגם בבני אדם.
יתרה מכך, עד כה חוסנו בחיסון לקורונה של שתי החברות מעל ל-70 אלף איש, כמות שיא בכל קנה מידה של פיתוח חיסון. אף אחד מהמתחסנים לא פיתח תופעות לוואי קשות בתקופה הקריטית שאחרי החיסון, ואין חשש מתופעות לוואי כאלה שיתפתחו בעתיד.
3. המיתוס: חברות החיסונים מסתירות תופעות לוואי חמורות אצל מתחסני הקורונה
עשרות חברות מבצעות ניסויים קליניים בבני אדם על חיסוני הקורונה, ולמעשה עד כה חוסנו למעלה ממיליון איש. זהו המספר הגבוה ביותר של נסיינים שנבדק אי פעם בכל פיתוח תרופה או חיסון. המתחסנים הגיעו מארצות רבות, מכל המגזרים והמוצאים, ועד כה לא דווח על תופעות לוואי משמעותיות או ממושכות.
יתרה מכך, חברות החיסונים במדינות המערביות עומדות תחת בקרה קפדנית ביותר: עליהן לעבור את כל שלבי הניסויים, לפני כל שלב עליהן להציג את הממצאים המלאים, את הביקרות שבוצעו, ורק אז לקבל היתר לעבור לשלב הבא.
גם אחרי השלב השלישי אותו סיימו מודרנה ופייזר, עליהן להציג דיווח של אלפי עמודים לוועדת ה-FDA, שם נבחנות התוצאות על ידי מדענים, סטטיסטיקאים ורופאים בעלי נסיון רב בפיתוח חיסונים. אף חיסון לא יאושר אם לא יעמוד בקריטריונים המחמירים ביותר.
חשוב לציין כי חברות התרופות אינן יכולות להסתיר ממצאים: הניסויים מתנהלים כמחקר כפול סמיות (דאבל בליינד) שבו לא החוקרים ולא המתחסנים אינם יודעים האם קיבלו את החיסון האמיתי או זריקת דמה ללא כל חומר פעיל. לפיכך אין כל אפשרות להטות את התוצאות. במחקרים מתבצעות בקרות מקבילות המוודאות עמידה בתקנים המחמירים.
4. המיתוס: החיסונים לקורונה פותחו כדי להשתיל שבבים באנשים
שמועה זו רצה ברשת כבר כמה חודשים, תחת הטענה כי החיסונים פותחו על ידי חברות טכנולוגיה וסייבר, שמטרתן להשתיל באמצעות הזריקות שבבים זעירים שיעקבו אחרי אנשים.
מדובר בשמועה שהצמיחה כנפיים: סקר שנערך במאי האחרון בארה"ב בקרב 1,640 איש, הראה ש-28% מהנשאלים אכן מאמינים בשמועה הזו. בקרב הרפובליקנים שנשאלו, 44% האמינו שמי שעומד מאחורי הקנוניה הוא ביל גייטס.
מובן שמדובר בשמועה שאין לה שחר. חיסונים אינם מכילים שבבים, ואף חיסון לקורונה לא נועד לעקוב אחרי בני אדם או להשתיל גופים זרים בתוכם.
3 צפייה בגלריה
חיסונים אינם מכילים שבבים ומטרתם היא לא לעקוב אחרי אנשים - אלא להציל חיים
(צילום: shutterstock)
5. המיתוס: חיסונים גרמו למוות ופגיעות מוחיות בעבר
המרכז האמריקני לבקרת מחלות בדק בשנה שעברה את כלל הנתונים על החיסונים הקיימים בעולם, בסקירה לאחור של 30 שנה. מהממצאים עלה כי בארה"ב בלבד, חיסוני הילדים הצילו את חייהם של 732 אלף איש בארה"ב ומנעו מעל 300 מיליון ילדים לחלות. קרוב ל-90% מתופעות הלוואי של החיסונים היו לא חמורות.
תגובות חמורות כתוצאה מחיסונים הן נדירות ביותר: אחד מכל 4,000 ילדים מחוסנים עלול לסבול מפרכוסי חום שאינם מסוכנים, ואינם גורמים לאפילפסיה או לנזק מוחי לטווח ארוך.
החיסון נגד נגיף הרוטה, שגורם לשלשולים והקאות, נמצא קשור למצב נדיר הקרוי "התפשלות מעיים" בה חלק של המעי "נבלע" בתוך חלק אחר וגורם לחסימת מעיים. עם זאת, מחקר שנערך ב- 2014 מצא כי שיעור המקרים של התפשלות מעיים מגיע ל-1 לכל 65 אלף מתחסנים, ועדיין לא נקבע בוודאות כי קיים קשר בינו לבין החיסון.
את גל השמועות על הנזק שנגרם כתוצאה מהחיסונים, החל רופא בריטי בשם אנדרו ווייקפילד, שפרסם מחקר תרמית בכתב העת Lancet בו קבע כי קיים קשר בין החיסון המשולש MMR לבין אוטיזם. המאמר הוביל אלפי הורים ברחבי העולם לסרב לחסן את ילדיהם, סירוב שהביא לעלייה דרמטית במקרי ההדבקה במחלת חצבת.
מאוחר יותר התברר כי המחקר של ווייקפליד היה שקרי, הוא הוסר מארכיון ה-Lancet ורשיונו של הרופא נשלל. כל ארגוני הבריאות בעולם קבעו כי אין כל קשר בין חיסונים לבין אוטיזם, וכי ניתן לאבחן אוטיזם הרבה לפני שהתינוק מקבל את מנת החיסון המשולש בגיל שנה.
המועצה הרפואית הלאומית בבריטניה העמידה את ווייקפילד לשימוע על ארבעה אישומים חמורים: פרסום מחקר מוטה שמומן מראש, חוסר בראיות מדעיות לטיעוניו, קבלת כספים שלא באופן נאות והעמדת ילדים שלא חוסנו בעקבות מחקרו בפני סכנה רפואית וטיפולים שלא לצורך.
השנה יצאה המועצה עם הקביעה כי ווייקפילד נכשל בתפקידו כחוקר, פעל בניגוד לאינטרסים של מטופליו, ונהג בצורה "לא הגונה ובלתי אחראית" במחקרו.
גם בכל הקשור לחיסוני הקורונה, לא דווחו תופעות לוואי משמעותיות בקרב מאות אלפי המתחסנים ברחבי העולם. תופעות הלוואי שנמצאו היו חולפות וכללו אדמומיות נפיחות ורגישות במקום ההזרקה, עליית חום, כאבי שרירים תשישות ועייפות.
6. חיסוני הקורונה מחדירים לגוף נגיפים שגורמים למחלות
חיסוני הקורונה מתחלקים לכמה סוגים: חלקם, כמו אלה של מודרנה ופייזר, פועלים בטכנולוגיית ה- mRNA שהוסברה קודם לכן, אחרים פועלים בטכנולוגיית "וקטור נגיפי". פירושו של דבר שהחיסון מכיל נגיף מבעלי חיים שאינו גורם למחלה בבני אדם, ושבנוסף בוצע בו שינוי גנטי כך שגם לא יוכל להשתכפל.
הנגיף הזה מאפשר להחדיר חלבונים שונים לתא, כך שהגוף המחוסן יוצר נגדם נוגדנים נגד קורונה. הסוג השלישי כולל נגיפי קורונה מומתים, שאין באפשרותם לגרום לכל מחלה.
כך או כך, לגוף לא מוחדרים נגיפים בעלי יכולת שכפול או פוטנציאל לגרום למחלה. הנגיפים למעשה "משותקים", ומשמשים כמעין "אוטובוס" הנושא עליו את החלבונים הדרושים שמוחדרים לתא וגורמים בהמשך לתגובה חיסונית. עד כה חוסנו מעל מיליון איש בחיסונים הנסיונייים נגד קורונה, ואין אף דיווח על תופעות לוואי משמעותיות כתוצאה מהחיסון. כך שלסיכום, החיסונים אינם גורמים למחלה, ואינם מחדירים לגוף נגיפים גורמי מחלה.
