החשש מהחיסון של אסטרהזניקה: כל הפרטים עם פרופ' סיריל כהן
(צילום: שמוליק דודפור)
גיבוי לחיסון של אסטרהזניקה מארגון הבריאות העולמי: ארגון הבריאות העולמי ממליץ להמשיך להשתמש בחיסוני אסטרהזניקה. הארגון קובע היום (ד') כי בשלב זה יתרונות החיסון של אסטרהזניקה עולים על הסיכונים התיאורטיים, שעדיין נמצאים בבדיקה, וממליץ על המשך מתן החיסונים.
בארגון הוסיפו: "חיסון נגד קורונה לא מפחית סיכון למחלות או מקרי מוות מסיבות אחרות. אירועי קרישיות יתר שכיחים מאוד באוכלוסייה, כשקרישי דם ורידיים מהווים את מחלת הלב וכלי הדם השלישית בשכיחותה בעולם. המקרים שהתגלו אינם אומרים בהכרח שיש קשר לחיסון עצמו, אך אנו חוקרים אותם. הדבר מוכיח שמערכת המעקב אחר המתחסנים עובדת היטב, וקיימת בקרת יעילות ובטיחות מחמירה על החיסונים.
אתמול (ג') קבעה הסוכנות האירופית לתרופות כי אין ממצא הקושר ישירות בין החיסונים לבין הפרעות קרישה, והיא צפויה לפרסם את הדו"ח המלא על בדיקת מקרי הפרעות הקרישה מחר.
קראו עוד:
במהלך השבוע הצטרפו גרמניה, צרפת, איטליה ושוודיה לרשימת המדינות שהשהו את השימוש בחיסון של אסטרהזניקה, שבו חוסנו עד כה 17 מיליון איש ברחבי העולם. בשבוע שעבר כבר עצרו את השימוש בחיסון דנמרק, נורווגיה, איסלנד, בולגריה, אירלנד, אוסטריה וספרד. החיסון, שפותח בשיתוף אוניברסיטת אוקספורד, נחשב לפורץ דרך והוביל את תחילת מבצע החיסונים הבריטי, שהוכתר בהצלחה.
השהיית החיסון התקבלה בעקבות דיווחים על קרישי דם ודימומים שמהם סבלו עשרות מחוסנים. כמה מהם לקו בתסחיף ריאתי – מצב בו קריש דם מתנתק ממקומו ונע לעבר הריאות - וחלקם מתו. סוכנות התרופות האירופית וארגון הבריאות העולמי כבר הצהירו כי בבדיקות שנערכו לא נמצאה ראיה לקשר בין החיסון לתופעות קרישיות היתר, וכי החיסון, שאינו ניתן בישראל, בטוח לחלוטין.
כמה מהמדינות הבהירו כי ההחלטה להשהות את השימוש בחיסוני אסטרהזניקה היא אמצעי זהירות זמני בלבד. צרפת ואיטליה הודיעו שהן דבקות בהמשך השימוש בחיסון ובכל זאת החליטו על השהיה. מומחי בריאות מתחו ביקורת על ההשהיות, בטענה כי החיסון בטוח וכי המהלך ייפגע משמעותית במרוץ לחיסול הקורונה.
אסטרהזניקה עצמה פרסמה אתמול הודעה שבה ביקשה להפיג את החשש מהשימוש בחיסון שלה. היא מסרה כי בדיקה שנערכה ליותר מ-17 מיליון מתחסנים בבריטניה ובאיחוד האירופי העלתה כי אין ראיות לסכנה מוגברת של היווצרות קרישי דם, גם לא בקבוצות אוכלוסייה או במדינות ספציפיות. לפי אסטרהזניקה, עד כה דווחו 15 אירועים של פקקת ורידים עמוקה ו-22 מקרים של תסחיף ריאתי בקרב מקבלי החיסון, ומדובר בנתונים דומים לאלה של חיסונים אחרים נגד קורונה שאושרו לשימוש. דובר החברה גם אמר כי מספר המקרים מסוג זה בקרב מקבלי החיסון נמוך ממספר המקרים האלה הצפויים להירשם באופן טבעי באוכלוסייה הלא מחוסנת.
תגובה חיסונית רבת עוצמה
שמו של החיסון של אסטרהזניקה הוא AZD1222, המסמל את ראשי התיבות של החברה (AZ) ואוניברסיטת אוקספורד (D). הוא מבוסס על נגיף בשם אדנווירוס, בעל מאות זנים, שחלקם פוגעים גם בבני אדם וגורמים בדרך כלל להצטננות. הפעם לקחו החוקרים נגיף אדנווירוס משימפנזים, שאינו גורם למחלה בבני אדם, החלישו אותו והפכו אותו לווקטור (נשא). המדענים הנדסו את הנגיף באופן גנטי, כך שלא יוכל להשתכפל ולהתרבות בבני אדם, והרכיבו עליו DNA שיכיל קידוד ליצירת חלבון המעטפת של נגיף הקורונה – Spike Protein.
הנגיף מכיל עכשיו את ה-DNA המהונדס החודר לתא המחוסן ופוקד עליו להתחיל ליצור את חלבוני המעטפת של נגיף הקורונה. כשהחלבונים נוצרים, הם מוצגים על פני התא המחוסן. מרגע זה חלה הסתערות של מערכת החיסון שמזהה את מעטפת הקורונה המלאכותית, בלי לדעת שיש בתוכה וירוס לא מזיק, והיא מייד מתחילה לייצר נוגדנים מנטרלים ותאי דם לבנים מסוג T שימנעו הידבקות עתידיות.
הממצאים שפורסמו מוקדם יותר משלבי הניסוי הראשוניים בחיסון, הראו כי חודש לאחר קבלת המנה הראשונה של החיסון, רמת הנוגדנים המנטרלים נגד קורונה עלתה פי 4 בקרב 95% מהמתחסנים. אצל כולם עלתה גם רמתם של תאי T והגיעה לשיא 14 ימים לאחר הזריקה. לאחר המנה השנייה נמצאו נוגדנים מנטרלים אצל 100% מהמתחסנים.
למעשה, החיסון של אסטרהזניקה ואוקספורד היה מהראשונים שהראו תגובה חיסונית רבת עוצמה, לא רק של נוגדנים אלא של השחקנים המרכזיים בהגנה מפני הקורונה - תאי T - מה שיוביל על פי ההערכות להגנה ממושכת, אולי ממושכת הרבה יותר מזו שמספקים שאר החיסונים.
