קבוצת חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית של הדסה פרסמה הערב (ד') עמדה מקצועית באשר לנתוני משרד הבריאות בדבר שיעורי התחלואה וההידבקות בקרב ילדים. במסמך נטען בידי משרד הבריאות כי ילדים משתייכים לקבוצת הגילאים בעלת השכיחות הגבוהה ביותר של הדבקה בקורונה.
בתגובתם למסמך "ניתוח מאפייני התחלואה בקורונה בקרב ילדים" של משרד הבריאות, דחו חוקרי הדסה והאוניברסיטה העברית את מסקנות המסמך. לטענתם, על אף שהנתונים המוצגים בדו"ח מדגימים בבירור שילדים נדבקים פחות, "לרוב נדבקים ממבוגרים ולא להיפך, ומהווים אחוז קטן ממפיצי-העל באוכלוסייה. למרות זאת בחרו כותבי הדו"ח להציג מסקנות הפוכות".
החוקרים מתחו ביקורת על הניתוח של משרד הבריאות, שלטענתם מתייחס "לילדים כקבוצה אחידה והומוגנית". על פי נתוני המשרד, מאז הדיגומים הראשונים ועד 24.9, 8% מהילדים שנבדקו לקורונה נמצאו חיוביים לעומת 6% בקרב מבוגרים. לכך מגיבים החוקרים כי "הנתונים למעשה מעידים על דיפרנציאליות לפי גיל, ושהעברת הנגיף שונה בעליל בין ילדים בני 9-0 שנים לילדים ובני נוער בני 17-10".
לטענתם, ממצאי הסקר הסרולוגי אינם תקפים כראוי בילדים ואינם יכולים לשמש בסיס לקבלת החלטות עקב ההטייה שבדגימה. מנתוני משרד הבריאות אמנם עולה כי בין 71-51% מהילדים שחלו בקורונה לא פיתחו תסמינים, אך יש לציין כי על פי מספר מחקרים שנמעשו בישראל ובעולם - ילדים נמצאו כנוטים פחות להדביק.
מסקנה נוספת של הדו"ח נגדה יוצאים חוקרי העברית, הוא שהעלייה הדרמטית בשיעור המאומתים החלה בראשון בספטמבר, תחילת שנת הלימודים. "קביעה זו הינה שגויה מן היסוד מבחינה אפידמיולוגית שכן ברור שהיא מבטאת אירועי הדבקה שאירעו 14-10 יום לפניכן". נכתב במסמך.
עוד מדגישים הרופאים כי "כאנשי בריאות הציבור, אנו קוראים לקיים דיון ענייני על אופן פתיחת מסגרות החינוך בצורה בטוחה, ולא על עצם פתיחתן". החוקרים מתחו ביקורת על כך שבמסמך חסרה ההכרה בתפקיד החיוני שבתי הספר ממלאים בהתפתחותם של ילדים ובהשפעת סגירת מסגרות החינוך על מצבם הכלכלי של הורי הילדים והמדינה.
