פרופ' סיריל כהן באולפן ynet
(צילום: שמוליק דודפור)
מדינות באירופה השהו את השימוש בחיסון של אסטרהזניקה - אף שמוקדם לקבוע שהחיסון אינו בטוח. פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר-אילן דיבר באולפן ynet על הקשר בין החיסון לקרישיות ולמקרי מוות: "אין לנו את כל הנתונים עדיין, אבל בתדירות שאנחנו רואים אין סיבה לדאגה. להגיד שחיסון אסטרהזניקה לא בטוח? לא. אנחנו עוד לא שם".
רשויות הבריאות בדנמרק, נורבגיה ואיסלנד הודיעו בשבוע שעבר על השעיה זמנית של השימוש בחיסוני הקורונה של אסטרהזניקה, בעקבות דיווחים על מקרים בודדים של היווצרות קרישי דם בקרב מתחסנים שקיבלו את הזריקה. החלטות דומות התקבלו במספר מדינות נוספות באירופה, שהודיעו כי הן ממתינות לסיום החקירה בעניין.
ארגון הבריאות העולמי, מעיד כהן, מעודד את החיסון. "חלק מהמדינות באירופה ממשיכות גם הן לחסן. במדינות כמו איסלנד או נורווגיה החליטו לעשות פסק זמן עם החיסון למרות שהם לא בטוחים שיש איתו בעיה. אבל אלה גם מדינות עם פחות דחיפות לחסן - איסלנד כולה עם 29 מתים מתחילת הקורונה ונורווגיה עם 600. אבל יש מדינות אחרות כמו צרפת, שעכשיו יש בה שיח גדול מאוד כי מבצע החיסונים שם צולע מאוד, הייתי אומר על גבול הנכשל, לפחות בחודשיים הראשונים".
קראו עוד:
מה ההבדל בין אסטרהזניקה לפייזר או למודרנה?
"אלה חיסונים לגמרי אחרים. אסטרהזניקה נכנס לקטגוריה של חיסונים כמו הספוטניק וכמו ג'ונסון אנד ג'ונסון. לוקחים וירוס אחר, מסוג שנקרא אדנו, ומשתילים בו משהו קטן שמזכיר את הקורונה, את חלבון הספייק. חיסוני ה-mRNA של פייזר ומודרנה עובדים על טכנולוגיה אחרת. בשני המקרים זה 'דליוורי', מעבר של המידע הגנטי. אחד משתמש בווירוס, ומודרנה ופייזר ישר ב-mRNA".
כבר אמרת באולפן אצלנו שספוטניק-V מתחיל להתברר כחיסון רציני ואמין ביותר. ועכשיו כולם רודפים אחריו. הרוסים יכבשו את העולם באמצעות החיסונים?
"אני מסתכל על שלושה חיסונים באותה השיטה – אסטרהזניקה, ג'ונסון אנד ג'ונסון וספוטניק - וספוטניק נותן את התוצאות הכי טובות. זה יוצר המון אנטגוניזם באירופה, יש מדינות שאומרות – אנחנו רוצים את החיסון הרוסי. הונגריה למשל אמרה – עזבו אותי מהאיחוד האירופי ומהמערכות הכבדות - תביאו לי את ספוטניק, אני רוצה לחסן אנשים. כך שכן, ספוטניק הופך להיות אחד הדברים המבוקשים בתחום החיסונים, לפחות במדינות שבהן אין מספיק חיסונים".
"ספוטניק הופך להיות אחד הדברים המבוקשים בתחום החיסונים, לפחות במדינות שבהן אין מספיק חיסונים. הונגריה למשל אמרה – עזבו אותי מהאיחוד האירופי ומהמערכות הכבדות - תביאו לי את ספוטניק, אני רוצה לחסן אנשים"
עמיתיך בעולם שואלים אותך - "איך עשיתם את זה בישראל?" זאת שאלה שחוזרת גם בקהילה המדעית?
"כל יום שואלים אותי את השאלה הזאת – איך הצלחתם, מה הסוד של ישראל? יש אנשים שמנתחים את זה בצורה קרה, ואומרים: בסדר הייתה להם לוגיסטיקה. אבל יש דברים מעבר ללוגיסטיקה, זה גם הרצון של העם להתחסן. בצרפת למשל יש כרגע משבר אמון לגבי החיסונים והסיפור של אסטרהזניקה לא עוזר, כי זה אחד החיסונים השולטים שם כרגע".
ומה אתה עונה להם?
"שיש שלושה דברים: אחד זה כמובן זה שיש לנו אספקה של מנות וחוזה עם פייזר. דבר שני זה הלוגיסטיקה המצוינת של קופות החולים - לחסן 2% מהאוכלוסייה ביום, עדיין לא ראיתי דבר כזה. דבר שלישי - המוכנות של האנשים. יש לנו מתנגדי חיסונים בארץ, אבל ההשפעה שלהם פחותה משמעותית מאשר במדינות אחרות.
"עד עכשיו גם אמרו על ישראל - אוקיי, אתם מחסנים מהר אבל עדיין לא רואים תוצאות. כשאתה מראה פה עכשיו מסעדות ומקומות שנפתחים – ישראל באמת נחשבת לדוגמה ובהחלט אפשר להכתיר את המבצע בארץ כהצלחה גדולה".
