אפשר לפתוח את בתי הספר והגנים: כך עולה מניתוח על התחלואה, ההידבקות וההדבקה של ילדים במגפת הקורונה, שביצעה קבוצת עבודה של אנשי סגל של האוניברסיטה העברית והדסה, הכוללת אפדימיולוגים ומומחים במחלות זיהומיות, אשר פורסם אתמול.
הקבוצה כוללת את פרופ' ניר פז, מומחה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי הדסה, פרופ' אורלי מנור, פרופ' דוד חיניץ, ד"ר חגית הוכנר, פרופ' רונית קלדרון- מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה ועוד שורה של רופאים ומומחים.
המסקנה בשורה התחתונה: "ההצדקה לסגירת בתי ספר יכולה לבוא משני טעמים: הגנה על בריאות של הילדים והגנה על בריאותם של יתר חלקי האוכלוסיה. מהמידע הקיים היום ממגוון מדינות מצביע על כך שהאיום על בריאותם של ילדים הוא נמוך מאד. מנתונים שנאספו עד כה עולה כי שיעור ההדבקה בקרב ילדים בין 1-10 שנים הוא נמוך גם כאשר בתי הספר נשארים פתוחים וכי שיעור המחלה הקשה בקרב ילדים אלו הוא נמוך ביותר".
לפי החוקרים, "באשר לתרומת סגירת בתי הספר למצב הבריאות של יתר חלקי האוכלוסיה, נראה שאמצעי זה ננקט בהסתמכות על ממצאים שנלקחו ממחלת השפעת, אך בשונה משפעת, אין עדויות לכך שילדים הם מאגר ההדבקה המשמעותי לקוביד 19, לא כל שכן מעדויות קיימות עולה שילדים אינם מדביקי על".
ניטור קפדני של תחלואת הילדים
עם זאת מבהירים הכותבים כי "אין ספק שפתיחת גנים ובתי ספר עד גיל 9 או 10 חייבת להיעשות בזהירות, להשתלב עם מגוון אמצעי ה"ריחוק החברתי" הכללים. אלה עשויים לכלול נקיטת אמצעים נוספים בתקופה הראשונה כמו מדידת חום שגרתית במהלך יום הלימודים, הקפדה יתרה על הגיינה, פיצול הכיתות לכיתות הריקות ובכך להגדיל את המרחק בין הילדים במהלך יום הלימודים ושמירה על ריחוק חברתי בעת איסוף הילדים מבית ספר על ידי הוריהם".
עוד ממליצים החוקרים כי "כדאי שפתיחת בתי הספר תתחיל באזורים שאינם מוקדי ההתפרצות ושתלווה בניטור קפדני של תחלואה של הילדים, הוריהם ומוריהם וכמובן של מגמות התחלואה בארץ". החוקרים מסכמים כי "ההכבדה על השגרה תהיה קטנה בהרבה מההכבדה הכרוכה בהמשך המדיניות הנוכחית והנזקים קצרי וארוכי הטווח לרווחתם של הילדים עשויים להצטמצם. יש להדגיש כי בשלב זה ראוי שהריחוק החברתי בין נכדים וסבים וסבתות יישאר בעינו מפאת הסיכון הגבוה המאפיין את הגיל המבוגר".
כל שבוע השבתה של מערכת החינוך גורע מהתוצר במשק 2.6 מיליארד שקל
הדברים במחקר מתחברים למחקר שפרסם היום בנק ישראל לפיו כל שבוע השבתה של מערכת החינוך גורע מהתוצר של המשק כ-2.6 מיליארד שקל, בשל היעדרותם של ההורים ממקום העבודה וכן עלות משקית שנוצרת מאובדן התפוקה החינוכית של בתי הספק, המעונות והגנים ותרומתם העתידית לתוצר.
בתוך המסמך מציגים החוקרים עדויות על שיעור ההדבקה על ידי ילדים. הם נותנים לדוגמא את שבדיה שם הגנים ובתי הספר היסודיים פועלים לכל אורך המשבר. "התפלגות החולים בשבדיה מראה כי שיעור הילדים החולים נמוך מאד (79 מתוך 15,322 שהם 0.65%) ומכאן ייתכן שניתן להסיק בעקיפין על הדבקה נמוכה".
עוד נכתב כי דיווח עדכני מסינגפור מ-22.4 לא הראה אף לא מקרה אחד של הדבקה בתוך משפחה - במקום שבתי הספר נשארו פתוחים עד ה-6.4 אך הם מסייגים כי ייתכן שהורים נמנעו מלשלוח את ילדיהם. עוד נכתב כי סקירה של שלושה משקי בית המוכרים מהדסה - משק בית חרדי מירושלים, 2 הורים חולים ומאומתים, ילדה אחת מתוך 9 חולה, כל שאר הילדים בריאים. משפחת בוכריס שפורסמה בתקשורת - 2 הורים חולים, 3 ילדים חולים ו-6 ילדים ללא תחלואה ומקרה שלישי של עובדת צוות רפואי שנדבקה מבן זוגה אשר שהתה עם 3 ילדיה בכל משך המחלה ואף לא אחד מהם נדבק.
החוקרים מפנים למאמר חדש שהתחקה אחר מגעים של מבוגר אנגלי ששהה בחופשת סקי באלפים הצרפתים לאחר שנדבק בסינגפור. החוקרים סיכמו שממצאי חקירת מגעים של ילד שנדבק ממנו מעלים כי ילדים פחות נדבקים, שהם נוטים להיות חולים במחלה קלה יותר, ושיתכן שתפקידם בהעברת המחלה אינו מרכזי. החוקרים מציינים כי חלקם של הילדים באוכלוסיית ישראל גדול ולמרות זאת יש לציין שעד היום לא נרשם מוקד הדבקה משמעותי במסגרות החינוכיות בישראל לפני סגירתם.
הם מציינים עוד כי בסין ואיטליה המשפחות קטנות, ולפיכך מאגר ההדבקה של ילדים קטן יחסית. בישראל, מספר הילדים במשפחה גדול בהרבה, דבר המאפשר ביצוע חקירות אפדימיולוגיות מעמיקות של סוגיית ההדבקה בתוך המשפחה, בייחוד במשפחות מרובות ילדים. לאור העובדה שהילדים והוריהם מצויים יחד בסגר כבר למעלה מ-5 שבועות, קביעת מקור ההדבקה של החולים בתוך המשפחה (למשל מגע של אחד מבני הבית עם חולה מאומת) היה יכולה לספק מידע חשוב ביותר האם ישנם מקרים בהם הילדים הם מקור התחלואה למשק הבית.
החוקרים בעצם מפנים כאן כיוון בדיקה למשרד הבריאות וכותבים "רצוי לבדוק אם מידע חשוב זה נאסף בחקירות שמנהל משרד הבריאות". לבסוף החוקרים מציינים כי ארגון הבריאות ההולנדי החליט לפתוח את בתי הספר על סמך חקירת הספרות וההבנה כי אין סיכון לתחלואה קשה והעברה של מחלה על ידי ילדים.
