ריאיון עם מומחה בכיר פרופ' אלי וקסמן
(צילום: שחר גולדשטיין)
פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן, שעמד בראש הצוות שייעץ למל"ל בניהול משבר הקורונה, הזהיר השבוע בישיבת הממשלה שישראל עלולה להגיע ל-10,000 מתים ול-30 אלף חולים קשה. למרות אזהרתו, הוחלט שמתחילים לצאת מהסגר.
קראו עוד:
לשאלת אולפן ynet אם הוא עומד עדיין מאחורי המספרים האלה, השיב: "בוודאי. המספרים האלה תקפים במקרה שתהיה התפרצות נרחבת ובלתי נשלטת של התחלואה. החיסון, שבטווח הארוך יוכל לפתור או הבעיה או להיות כלי מרכזי בפתרון שלה, אינו מספק פתרון מלא כרגע. כדי למנוע התפרצות נרחבת, נדרש חיסון של כ-90% מהאוכלוסייה, כולל הילדים, ואנחנו רחוקים מזה. יש אוכלוסייה פגיעה בהיקף גדול, שהדבקה נרחבת שלה תביא לאלפי מתים ולעשרות אלפי חולים קשה. אנחנו כמובן לא נגיע למצב הזה כיוון שנעצור לפני כן, אבל צריך להבין שכבר היום שולי הביטחון שלנו מאוד קטנים. התחלואה היא ברמה מאוד גבוהה. התחלואה הקשה היא כזו שמערך האשפוז מתקשה לתת מענה הולם לכל החולים. עלייה לא גדולה של 30%, 50% בתחלואה הקשה תביא למצב שרוב החולים קשה לא יוכלו לקבל טיפול ראוי, ושיעורי התמותה יעלו".
"כדי למנוע התפרצות נרחבת, נדרש חיסון של כ-90% מהאוכלוסייה, כולל הילדים, ואנחנו רחוקים מזה. יש אוכלוסייה פגיעה בהיקף גדול, שהדבקה נרחבת שלה תביא לאלפי מתים ולעשרות אלפי חולים קשה"
פרופ' וקסמן נשאל איפה ישראל תהיה בעוד חודש, וענה: "אי-הוודאות מאוד גדולה. הקלות יביאו לעלייה בתחלואה, ללא ספק. הקצב שבו זה יקרה הוא קשה להערכה, מכיוון שיש גורמים לא ידועים רבים, כמו מידת היעילות של החיסון במניעת הדבקה ובמניעת תחלואה קשה. אנחנו צריכים לנהוג מאוד בזהירות, לעשות צעדים מאוד קטנים עם מרווחי זמן גדולים שיאפשרו לנו לתקן טעויות. כרגע אנחנו לוקחים סיכון שבעוד מספר שבועות נגיע למצב שהתחלואה הקשה תהיה ברמה כזאת שניאלץ לבחור בין סגר נוסף לבין תחלואה ותמותה בהיקפים גדולים".
לשאלה אם המודל המאפשר פתיחה מדורגת של מערכת החינוך, נראה לו סביר, השיב: "נעשה מאמץ לפתוח, לחזור לפעילות בצורה זהירה ומצומצמת ככל האפשר, עם מרווחי זמן גדולים - וזה טוב. עם זאת, מכיוון שאין לנו שולי ביטחון, הייתי מחכה עד שנראה ירידה ברורה בתחלואה לפני נקיטת כל צעד. אבל זה דבר שכבר התרחש, ואותו אי אפשר כנראה לשנות".
פרופ' וקסמן התייחס למילה "מודל" שעלתה בראיון, ואמר: "אסור להשתמש במודלים. כל המודלים שמשתמשים בהם תלויים על הנחות, על דברים שאנחנו לא יודעים. מה שאנחנו יודעים זה שהתחלואה אינה יורדת, וכל פתיחה תגרום לעלייה".
ומה עם פתיחה למי שמחזיק תעודת מתחסן? נשאל המומחה. האם הוא יוכל לפקוד חדרי כושר או ללכת למסעדות? "הבנו שהחיסון לבדו איננו פותר את הבעיה ולא יכול למנוע לבדו התפרצות קשה ותחלואה קשה", השיב פרופ' וקסמן. "נצטרך להמשיך לשמור על תחלואה נמוכה באמצעים של ריחוק חברתי למשך חודשים רבים. הקרב נגד הקורונה עוד לא הסתיים: הוא עוד רחוק מסיומו. ולכן, העיקרון שצריך להנחות אותנו תמיד הוא לראות שהתחלואה יורדת, להגיע לרמה נמוכה של תחלואה שתאפשר לנו לשלוט בה בלי סגרים נוספים. במסגרת המדיניות הזאת, האנשים שהתחסנו פעמיים ושהסיכון שלהם לחלות יותר נמוך, יעזרו לנו, מכיוון שהם יקטינו את קצב ההדבקה ואת התחלואה.
"במצב שאנחנו נמצאים בו, חייבים להמתין. צריך לראות שהצעדים שכבר ננקטו אינם גורמים לעלייה בתחלואה. צריך לראות שאנחנו בירידה נמשכת וברורה, ואז לשקול צעד זהיר קטן נוסף. צריך לזכור גם שהיעילות של החיסון במניעת הדבקה איננה ידועה לגמרי כרגע, ואם יעילות זו אינה גבוהה, אז לחיסון תהיה תרומה מסוימת במניעת ההתפרצות, אבל היא לא תהיה דרמטית".
