באוקטובר האחרון, רק לפני שמונה חודשים, נפלה טרגדיה על בני משפחת אפורי מרמת-גן: האם יפה, מעשנת כבדה, לקתה בסרטן בריאות. היא ובעלה ניסו להסתיר את הבשורה מבתם היחידה דניאל, המתגוררת זה כתשע שנים בניו-יורק, ורק כאשר הגיעה לביקור מולדת מקרי נודעה לה האמת המרה. כחצי שנה הספיקה דניאל להיות לצד אמה עד שנפטרה בגיל 63.
במהלך הטיפולים נכנסה דניאל לקבוצת הפייסבוק "חברים לנשימה", המיועדת לתמיכה בחולי סרטן ריאה ובני משפחתם, ורק אז התוודעה לקיומה של בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן בריאות. הסקר, יש לציין, כבר מוכר כעשור בעולם, אבל רופאים ישראלים לא מציעים אותו למעשנים כבדים מעל גיל 55 או מעשנים לשעבר, מכיוון שעד לאחרונה הוא לא נכלל בסל התרופות. וגם כעת — אחרי שנכלל השנה כפיילוט על ידי ועדת הסל — עדיין אין לו שום מתווה ורופאים לא מציעים אותו למעשנים כבדים. לא באופן פרטי, ובוודאי לא כמשהו בתוך הקופות.
אז נכון, ליפה אפורי זה אולי לא היה עוזר בפועל. אבל המחשבה שאפשר היה למנוע את סבלה ואת הטיפולים הקשים לא מרפה מבתה. "למה זה לא מפתיע אותי שמשרד הבריאות מעכב משהו שצריך לתת בחינם?!", היא שואלת בציניות, "כולם בארה"ב אומרים לי שהביטוח הרפואי בישראל הוא הטוב בעולם. אבל כשהיינו מגיעים לבית החולים, זה הרגיש כאילו כל בדיקה יוצאת לאונקולוג מהכיס הפרטי, כאילו זה לא בסדר לבקש. אם מישהו מעשן כל כך הרבה שנים, ויש כזו בדיקה, זה לא בסיסי שיציעו לו? אם רופאת המשפחה שלה הייתה אומרת שיש דבר כזה אפילו בכסף, היינו הולכים. לדעתי, הרופאה בעצמה לא ידעה שזה קיים. זה הרגיש בבית החולים שמערכת הבריאות יותר מודאגת מכמה יעלה, מאשר מה יקרה אם נעשה ונגלה שאמא חולה. כסת"חים של ביורוקרטיות".
גם אורי בן דב בת ה-62 לא ידעה על הבדיקה לפני שחלתה בסרטן בריאות. היא מדריכת רכיבה טיפולית ממושב תימורים שבדרום, ובמשך יותר מ-30 שנה עישנה בלי הפסקה. לפני תשע שנים החליטה להיגמל, אך זה לא עזר לה. ''הייתי מעשנת המון", היא אומרת. "בשלב מסוים הרגשתי שזה מקשה עליי, בעיקר מנטלית כי אני המעשנת היחידה בבית והייתי ממש תלויה בזה, וגם בגלל הכושר, כי אני ספורטאית במהותי".
לפני כארבעה חודשים בן דב התחילה להרגיש כאבי ברכיים משונים. האורתופד שלח אותה לכמה בדיקות שגרתיות על מנת לקבל תמונת מצב, ובמהלכן התבשרה שיש לה סרטן בריאות בשלב מתקדם עם גרורות במוח. "בהתחלה לא הייתי מודאגת", היא משחזרת, "רק רציתי לחזור לשגרת חיי. ואז כשהתוצאות הגיעו הייתי המומה. הרי הפסקתי לעשן ולא חשבתי שאני נמצאת בקבוצת סיכון". אל התחושות הקשות נלוותה הידיעה המאוחרת מבחינתה, כי בדיקה פשוטה הייתה יכולה למנוע את המצב החמור שאליו נקלעה. "אני אדם שעושה כל בדיקה שיש", אומרת בן דב. "ממוגרפיה, קולונסקופיה, הכל. אם היו אומרים לי שיש בדיקת סקר למעשנים כמוני, הייתי רצה. הרי הגיוני שאם אדם מעשן הוא ייבדק, לא? כל מערכת הבריאות התגייסה במהלך השנים כדי שאפסיק לעשן - רופא המשפחה ידע - כמו זה שהפסקתי בעזרת סדנה של קופת החולים. כולם טפחו על השכם, אבל לא מספיק. ממש הסתירו את הבדיקה ועכשיו אני משלמת מחיר כבד".
חיסכון כלכלי
חצי שנה חלפה מאז שהתחייב משרד הבריאות להתחיל פיילוט של בדיקות סקר לאיתור מוקדם של סרטן ריאה, ועדיין לא בוצעו שום פעולות על מנת להניע את המהלך. מטרת הבדיקה לאתר מקרים של סרטן ריאה בקרב מעשנים כבדים, או מעשנים לשעבר, בשלבים מוקדמים של המחלה - מה שנקרא שלב 1, 2 או 3, לפני שהמחלה הופכת לגרורתית.
כדי להבין את חשיבותה של הבדיקה: על פי רשם הסרטן בישראל, סרטן הריאה הוא הקטלני ביותר בארץ, כשבכל שנה מאובחנים כ-2,500 מקרים חדשים, ו-2,000 בני אדם הולכים לעולמם, בדרך כלל תוך חמש שנים מיום הגילוי. גילוי מוקדם הוא קריטי, היות שברֵיאות אין חיישני כאב והתסמינים — שיעול, קוצר נשימה, צרידות ועוד — מופיעים רק בשלבים מאוד מתקדמים.
בשנים האחרונות התפתחה בעולם בדיקת סקר שיכולה לאתר את החולים בשלב מוקדם. מחקרים שנערכו בחו"ל מצביעים על נתונים מעודדים ועל ירידה משמעותית בתמותה - 40 אחוז פחות בקרב נשים ו-26 אחוז בקרב גברים. "אחרי חמש שנים של מאבק הצלחנו לשכנע את חברי ועדת הסל על החשיבות והנחיצות של בדיקת הסקר", אומרת ד"ר שני שילה, מנכ"לית העמותה הישראלית לסרטן ריאה. "הצלחנו להסביר שאיתור בשלב מוקדם יכול להביא לריפוי מלא. אולם חלפה חצי שנה מאז ההחלטה של משרד הבריאות לבצע פיילוט ולא נעשתה שום פעולה לקדם את המהלך. הבחירה להתמקד בעצירת התפשטות נגיף הקורונה היא לגיטימית וברורה לחלוטין, אולם עם החזרה לשגרה, הגיע הזמן ליישם את התוכנית על מנת להציל את חייהם של אלפי בני אדם בשנה".
חשוב לציין שגם מבחינת כלכלית, בדיקת הסקר עדיפה למדינה. עלותו המוערכת של פיילוט הבדיקות היא כעשרה מיליון שקל בשנה, בעוד שטיפול בחולי סרטן ריאות בישראל מוערך ב-35 מיליון שקל בשנה. תוחלת החיים למאובחן בשלבים הראשונים היא אינסופית, בעוד שחולה בשלבים סופניים יחיה עד חמש שנים, אבל בפועל הרבה פחות. מה שאומר שההשקעה מחזירה את עצמה בכל חולה הרבה יותר באמצעות הסקר.
בפועל, נכון להיום, מכיוון שהפיילוט עוד לא התחיל ולא נקבעו לו קריטריונים - לא רק שהרופא לא מספר לכם על הבדיקה, אלא שאם תשאלו אותו הוא יפנה אתכם למכון פרטי, בעלות של 1,500 שקלים לבדיקה שאמורה להיות מבוצעת אחת לשנה.
"יש לחברה בישראל חסם פסיכולוגי שהיא לא רוצה להשקיע במעשנים, אבל היא תוציא הרבה כסף על אותה אוכלוסייה כשהיא חולה", אומר פרופ' ניר פלד, מנהל המערך האונקולוגי בסורוקה. "הקושי העיקרי להכנסת הסקר הוא לוביסטי. מכוני הסי-טי בישראל יודעים לעשות את הבדיקה, כבר בנינו תוכנית סדורה כדי להנחיל את השירות. סוכם מי יממן והוגדר תקציב במשרד הבריאות. אני מבין את הקושי של המשרד להעמיד שירות כזה בתקופה המטורפת שהייתה, אבל מקווה שעכשיו כשקצת נרגע, ימצאו את הזמן. מי שצריכה לקבל את ההחלטה היא פרופ' סיגל סדצקי, אבל אני מניח שבמשרד הבריאות עובדים יותר משני אנשים ואם אין לה זמן, מישהו אחר יכול לנהל את זה".
בינתיים, אומר פרופ' פלד, השטח זועק את המציאות. "מגיעים אלינו בחודשים האחרונים חולים עם מחלה מוזנחת ומתקדמת בגלל היעדר בדיקות ואבחון, שלא לדבר על הסקר. זה מזעזע. חולים באים במצב קשה ובלתי הפיך ולי כואב הלב. מה, מקורונה אסור למות אבל מסרטן הריאה כן?".
"משרד הבריאות נסוג מהחלטתו"
מירית בסון בת ה-37 פינטזה במהלך כל הריונה על הסיגריה שאחרי הלידה. אבל ברגע אחד הכל השתנה: בסון קיבלה טלפון הנוגע למצבו הרפואי של אביה שמעון, בן 63. "כל הזמן הייתי אומרת 'יו, איך בא לי להיות אחרי הלידה ולחזור לסיגריות'", היא משחזרת. "ויום אחד אבא הרגיש לא טוב, כאבים בחזה. זו לא הייתה הפעם הראשונה, זה קרה לו גם לפני שנתיים. אבל אז הסתובבנו בכל הארץ, הוצאנו הון על רופאים פרטיים וגם היינו באשפוזים ציבוריים".
הוא עבר בדיקות לסרטן ריאה?
"כן, אבל הבדיקות לא איבחנו סרטן בריאות למרות שאפשר היה לראות בסי-טי כבר אז את הכתמים החשודים. מאז ששמעתי שיש בדיקת סקר ולא עשינו, זה שורף לי את הלב כל יום. צביטה בלב? זו מילה עדינה. סרטן ריאות למעשן, זה נשמע זוועה. אבל מה עדיף, לגלות את זה בשלב ארבע, כשכבר אין מה לעשות?".
מאז שקיבלה את הבשורה הקשה, מלווה בסון את אביה במסירות לטיפולי כימותרפיה. היא עצמה הפחיתה משמעותית את צריכת הניקוטין שלה. בקרוב, היא אומרת, תעבור גם היא סקר וכן גם אמה, שגם היא מעשנת כבדה. "אני חושבת על הילדים שלי", היא אומרת, "לא רוצה שהם יעברו את מה שאני עוברת עם אבא. אבל אני מאוד כועסת על קופות החולים. כמו שדוחפים לסדנאות להפסקת עישון, ככה אפשר להגיד: 'יש בדיקת סקר, תעשו אותה'. אני זוכרת שלא הייתה פגישה אצל רופא המשפחה שהוא לא ניסה לשכנע אותי להפסיק לעשן. אם כבר אתה מנסה לשדל אותי להגיע לסדנה, בוא תדבר איתי על הסקר. אנחנו לא מדינת עולם שלישי והייתי מצפה שזה יקרה".
משרד הבריאות טוען בתגובה לטענות בכתבה, כי "ועדת הסל לא אישרה את הבדיקה במסגרת הסל לשנה זו אלא המליצה על ביצוע פיילוט. טרם התקבל התקציב לנושא ולכשיתקבל, משרד הבריאות יחל בביצוע הפיילוט". אלא שההחלטה תמוהה נוכח ההבטחות והסיכומים שהגיעו אלינו. גם פרופ' זאב רוטשטיין, שעמד בראש ועדת הסל, זועם על המחדל. "משרד הבריאות נתן הצהרה שיש תקציב והוא מפעיל פיילוט", הוא אומר "ומשרד הבריאות נסוג בו. אני הייתי בטוח שזה קורה. כיו"ר ועדת הסל 2020 אני אומר לך שהם לא אומרים אמת. לא יודע למה. סוכם בין הנהלת הסל לשר הבריאות וסדצקי שהוא יארגן את הפיילוט, ולדאבוני הפיילוט לא יצא לדרך עד היום למרות שהיה מחויב. היה בהחלט תקציב מיועד לזה, בגלל איחור של הפעלת הסל נשאר עודף. אני כיו"ר מסרתי את זה לביצוע. החוק ברור. התקציב שייך לסל. אי-אפשר לקחת לדברים אחרים. אמת ויושרה חייבים להתבצע אבל שום דבר לא מדהים אותי. בחודשיים האחרונים התבגרתי המון. בארץ מתים לא רק מקורונה, אלא גם מסרטן ריאות".
ובחזרה לבן דב שמחלימה בימים אלו בביתה מניתוח ראש להסרת הגרורה שהתחילה בריאות והגיעה למוח. "הרגע הכי קשה", היא חוזרת כמה חודשים אחורה בזמן, "זה הרגע שבו מבשרים לך את הבשורה. ואתה מבין שזה לא נדמה לך, אלא זה ממש הדבר עצמו - גידול סרטני. כשגילו אצלי את המחלה זה היה עם גרורה במוח. עברתי ניתוח ראש וזה לא פיקניק. זה קשה, מפחיד, נוירוכירורגיה, נכנסים לך לראש. ההבדל בין לעשות את הסקר או לא, הוא ההבדל בין ניתוח ענק לניתוחון. אצלי אי-אפשר להחזיר 15 שנה אחורה. אצל אחרים עדיין כן".
