בגדים קצרים הם נחלתה של עונת הקיץ המתקרבת, לצד הליכה בכפכפים או סנדלים. יחד עם זאת, בחודשי הקיץ יכולות להתעורר מספר בעיות שיכולות לקלקל את החגיגה ולפגוע בבריאות כף הרגל ובמראה שלה. אלו הן ארבע הבעיות הנפוצות בכפות הרגליים שרצוי לטפל בהן מבעוד מועד.
פטרת כפות רגליים
פטריות בכפות הרגליים מופיעות בעיקר במגע עם פטריות מסוגים שונים. אלו משגשגות בתנאי לחות הקיימים במקומות דוגמת מקלחות ציבוריות, בריכות שחייה וחופי רחצה. גם אם המקום נראה ככזה בו שוררת היגיינה גבוהה, עדיין יש סיכוי גבוה להידבקות בפטריות מסוגים שונים. התופעה גורמת לשינויים בעור כגון אדמומיות, גרד, קילוף וכדומה, לכן רצוי להשתמש בטיפול אנטי-פטרייתי שגם מסייע בהרגעת המקום והגרד הנלווה.
גם אלו הנדרשים ללכת עם נעליים סגורות בקיץ מתוקף עבודתם (בגלל בטיחות למשל), או מסיבות אחרות, עלולים לפתח פטרייה שכאמור משגשגת בתנאים מתאימים של חום, לחות וחושך, בעקבות ההזעה המרובה והמחסור באוורור שמאפיין נעליים סגורות.
כיצד ניתן למנוע ולטפל?
ראשית מומלץ להולכים בנעליים סגורות לאוורר את כף הרגל לעיתים תכופות. בנוסף, רצוי להצטייד בגרבי כותנה שיספגו את הזיעה בצורה טובה יותר מגרביים סינטטיות, או להשתמש בחומר סופח נוזל דוגמת טלק אותו רצוי לפזר בתוך הנעל ולא במגע ישיר על העור. בנוסף, יש להקפיד על היגיינה נאותה, הכוללת החלפת גרביים לעתים תכופות ושטיפת רגליים יומימית שיסייעו במניעת הפטרת. במקרים שכבר הופיע הפטרייה, מומלץ להשתמש במשחה אנטי פטרייתית.
פטרת ציפורניים
פטרת ציפורניים היא בעיה נפוצה מאוד ובעיקר עקשנית. הידבקות בפטרת הציפורניים גורמת לשינוי גוון ולעיוות מבנה הציפורן. ברוב המקרים היא גם תגרום לניתוק של הציפורן מהאצבע, לעיבוי הציפורן, לכאב ולחוסר נוחות במיוחד בזמן נעילת נעליים. הבעיה אינה נפתרת מעצמה ואם לא תטופל, במקרים מסוימים אף תגרום בהדרגה לאובדן הציפורן או להדבקה בציפורניים סמוכות.
פטרת הציפורניים פוגעת באיכות החיים. הסובלים ממנה נוטים להימנע במהלך הקיץ מלחשוף את כפות הרגליים, להגיע לחוף הים או לנעול סנדלים. פטרת הציפורניים נגרמת ברוב המכריע של המקרים עקב הדבקות בפטרייה מסוג דרמטופיט, ולעיתים ישנה הידבקות בעובשים או קנדידה (שכיח יותר בפטרת ציפורני הידיים).
דרכי ההידבקות הן לרוב דרך קצה הבוהן או לחילופין בחלק התחתון של הציפורן או בצידה. לא פעם ההדבקות מתחילה בכף הרגל או בכף היד ומתקדמת לאיטה לכיוון הציפורן. גורמי הסיכון העיקריים הם גיל מתקדם, נטייה גנטית, סוכרת, מערכת חיסונית מוחלשת, פגיעה בכלי דם פריפריאליים, נעילת נעליים לוחצות, פעילות ספורט אינטנסיבית, טראומה תכופה לציפורן ופטרת בכף הרגל.
איך תדעו שזה פטרת?
הפטרת גורמת לפגיעה במראה הציפורן, לשינוי צבע הציפורן לחום צהבהב, לבן או חום כהה, להתפוררות הקרטין בציפורן, והתנתקות הציפורן מהעור שמתחתיו ולעיתים להתעבות ולעיוות של הציפורן. בכל מקרה דרוש אבחון מדויק בידי רופא עור או פודיאטר וטיפול מותאם אישית.
כיצד ניתן לטפל?
תהליך ההחלמה של הפטרת ארוך, איטי ודורש סבלנות והתמדה. כשמדובר במקרים קלים-בינוניים, יינתן לרוב טיפול מקומי בצורת לק, תמיסה, משחה או תרסיס, במרשם רופא או ללא מרשם. משחות ותרסיסים אלה כוללים לרוב גם צורך בשיוף הציפורן.
דוגמה לטיפול מקומי יעיל בצורת תמיסה ללא מרשם רופא שלא מצריך שיוף ציפורן, הוא תכשיר בשם אמטריקס (יש להתייעץ עם הרופא לפני השימוש) אשר מעכב את הצמיחה של פטריות בציפורן ומסייע בריפויין. במקרים בהם הפטרת התפשטה לכל הציפורן או מופיעה באופן חריף במספר ציפורניים יהיה צורך בטיפול בכדורים.
בכל אופן מומלץ לפנות לרופא עור או פודיאטור מומחה לאבחון מדויק. זמן הטיפול בפטרת ציפורניים אורך בדרך כלל לפחות 3-6 חודשים ולעיתים אפילו שנה, לכן מומלץ להתחיל בטיפול כבר בחורף, ויפה שעה אחת קודם.
דורבן
הדורבן מאופיין בכאב בכף הרגל, לרוב בחלק הפנימי של העקב. ברוב המקרים הכאב נגרם בעקבות דלקת בפסיה הפלנטרית – רקמת חיבור הנמתחת לאורך כף הרגל, בין הכרית לעקב, באזור בו היא מחוברת לעקב, שם מתחוללת התפתחות הדורבן.
הדלקת בפסיה הפלנטרית מתפתחת לרוב בעקבות לחץ רב על האזור שמחמיר במצבים של פלטפוס, עלייה במשקל, נעל שחוקה, ספורט מאומץ או קשת גבוהה מאוד. אלו הסובלים מדורבן, מרגישים כאב פנימי עמוק המורגש בעיקר בדריכה הראשונה על הרגל בבוקר, או אחרי שקמים ממנוחה, לעתים הכאב יורגש גם אחרי פעילות ספורטיבית או מאמץ.
מי עלול לסבול מזה?
הסימפטומים האלה נכונים לגבי גברים ונשים כאחד. באזור העקב לכולנו יש שכבת שומן השומרת עלינו בזמן פעילות שונות, כגון הליכה ומאמץ. למבוגרים יש נטייה גדולה יותר להופעת הדורבן ביחס לילדים משום שבילדות שכבת השומן מאוד חזקה ויציבה וככל שמתבגרים השכבה מעט נשחקת.
כיצד ניתן לטפל בדורבן?
הטיפול תלוי בחומרת הבעיה. מנוחה מרובה להורדת הלחץ מהאזור, מדרסים ותרגילי פיזיותרפיה פשוטים בבית, פעילות גופנית מבוקרת והורדה במשקל (למי שסובל מעודף) יסייעו באופן משמעותי להחלמה ולזירוזה. טיפולים נוספים כוללים טיפול בגלי הלם וטיפול אנטי דלקתי בעזרת זריקת קורטיזון מקומית. הטיפול המקובל כולל שילוב של פיזיותרפיה וגלי קול.
אם גם לאחר מכן הכאב נמשך, אפשרי להוסיף טיפול תרופתי אנטי-דלקתי. בכל מקרה, התייעצות עם איש מקצוע, פודיאטר מומחה, או אורתופד כף רגל הינה הכרחית. חשוב להדגיש כי הבעיה איננה כרונית וברגע שהדלקת חולפת, החיים חוזרים למסלולם התקין.
יבלות
ראשית חשוב לציין שיבלות בכף הרגל לא צומחות ללא סיבה. קיימים לחצים מכאניים שחלים על העור בכף הרגל והם מסווגים לארבע קטגוריות, כל קטגוריה מצמיחה סוג אחר של יבלת. ישנם לחצים שפועלים כדחיסה – לחץ מכיוונים מנוגדים, כגון לחץ על קצות הבהונות שלנו בתוך נעליים לוחצות/ קטנות. לחצים הפועלים מכיוון אחד, למשל אנשים שמפעילים משקל גדול יותר בהליכה על העקב וזה יוצר עור קשה. לחצים הפועלים כחתך, מתיחה של עור ועצמות כף הרגל לכיוון אחד וכיוון נגדי של הנעל בזמן הליכה, דבר הגורם לחתכים בעור. הסוג האחרון הוא לחצים בצורת סיבוב/פיתול, שמשלבים חתך וסיבוב של העור סביב ציר אחד.
כל אחד מהכוחות והלחצים הללו עלולים ליצור יבלות, עור קשה, כיבים ועוד. כלומר במקום בו נראה היווצרות של עור קשה או נקודתית (יבלת) נדע כי חל על המקום הזה לחץ כלשהו שתוצאתו היא בסופו של דבר כאב או חוסר נוחות מקומית.
איך מטפלים?
לפעמים פתרון כמו מדרסים יוריד את המתח המקומי ויעלים את היבלת. יבלת בין בהונות, לדוגמא, יכולה להגיע כתוצאה מבעיית עצם לוחצת ולעתים יש מקום גם להתערבות כירורגית. קיימים עוד הרבה פתרונות ליבלות, אך חשוב לדעת שללא איתור הסיבה שבגינה צמחה היבלת וללא הוצאה מקצועית של היבלת, היא תחזור להציק כל פעם מחדש, ולכן בכל מקרה של זיהוי יבלת מומלץ לגשת לפודיאטר מומחה או רופא עור.
קרולין צמח היא פודיאטרית מומחית לכירורגיה ושיקום הציפורן, יו"ר העמותה לפודיאטרים ופודולוגים בישראל
