הנוגדנים מתחילים להסתער: שבוע ויום לאחר תחילת מבצע חיסוני הקורונה הגדול ביותר שידעה המדינה, והמערכת האימונולוגית בגופם של המתחסנים מתחילה לעבוד וליצור הגנה ראשונית. היא אמנם עדיין אינה מקסימלית, אבל כבר מספקת הגנה מסוימת שעשויה להוריד את התחלואה.
תוך עשרה ימים, חצי מיליון מחוסנים בישראל. צפו בריאיון עם ד"ר אבי לוין ממרכז חיסונים בת"א:
(צילום: שמוליק דודפור, ניצן דרור)
לפני ההסבר, נדגיש: הכללים עדיין בעינם. חובה להמשיך לעטות מסכות, ולשמור על ריחוק חברתי, שכן ישראל עוד רחוקה לפחות חודשיים מאפקט חסינות העדר. אבל כבר כשבוע אחרי הזריקה הראשונה מתחילים להיווצר נוגדנים שמביאים אצל אלה שחוסנו לפני קצת יותר משבוע, להגנה של כ-60% בפני הדבקה.
ודגש נוסף: ההגנה הזו, אין פירושה שהמתחסן אינו יכול להעביר את הנגיף לאחרים: ההגנה מתייחסת רק למניעת תחלואה אצל מי שנדבק בקורונה. הנוגדנים מנטרלים את נגיף ה-COVID19, מונעים ממנו להשתכפל ולגרום למחלה ותמותה. עם זאת, המתחסן עדיין עלול להדביק אחרים כשהווירוס חודר לאף ולפה.
מה קורה בגופם של המתחסנים הראשונים?
מבצע החיסונים החל ביום ראשון שעבר, כשאנשי הצוותים הרפואיים היו הראשונים שקיבלו את החיסון ויומיים אחר כך החלה להתחסן אוכלוסיית הקשישים. פירושו של דבר, שהיום אצל המתחסנים הראשונים, הגיעו הנוגדנים לרמת שיא ראשונית שתישאר בעינה עד לזריקה השנייה, אז תינתן זריקת הדחף שתקפיץ את רמת הנוגדנים למקסימום האפשרי.
וכך זה עובד: הזריקה ובה מולקולת ה-mRNA המסונתזת, מוזרקת לשריר הדלטואיד (שריר הכתף, ומכאן שם המבצע – "לתת כתף"). ה-mRNA הנמצא בחיסון לקורונה פועל בדרך דומה ומתוחכמת: הוא נוצר מבעוד מועד במעבדה, עם "תוכנית פעולה" אותה קבעו המדענים, כך שייתן פקודה ליצירת חלבון דמוי מעטפת הקורונה.
ה-mRNA שבחיסון מוזרק לשריר, ומתחיל בעבודה: הוא מתחבר לריבוזומים שיחד עם מולקולת tRNA מתחילים ליצור את החלבונים דמויי מעטפת הקורונה.
כל התהליך הזה מתרחש תוך שניות, ומרגע השלמת בניית החלבונים, הגוף נכנס לפעולה: מערכת החיסון מזהה את חלבוני הדמה שיצר החיסון שהוזרק לגוף, וחושבת בטעות שמדובר בנגיף קורונה אמיתי שחודר לגוף. מרגע זה מתחילה הסתערות ומלחמה של הגוף בחלקיק הזר.
נוגדנים מנטרלים נשלחים למקום ההזרקה, מסמנים את "נגיף הקורונה המזויף" שלכאורה חדר לגוף, וכבר יוצרים זיכרון חיסוני. בשלב מאוחר יותר ייווצרו גם תאים מסוג T, אף הם תאי זיכרון חיסוני. התוצאה הסופית היא שהנוגדנים ותאי ה-T יישארו בגוף ויגנו מפני הדבקה עתידית, אם תהיה כזו, של הקורונה.
בפעם הבאה, אם נגיף קורונה יחדור לגוף, הנוגדנים ותאי ה-T יזהו אותו וישמידו אותי מיד, עוד בטרם הספיק להשתכפל. התוצאה היא למעשה מניעת שכפול הנגיף בגוף המתחסן, כך שאינו מספיק ליצור מיליוני עותקים שיחדרו לתאי הגוף ויגרמו למחלה.
והגרף של חברת פייזר מראה הכל: החברה הציגה את התוצאות ל-FDA, מהן עולה כי ההגנה הראשונית שבוע אחרי הזריקה הראשונה מתחילה ומגיעה ליעילות של כ-60% כאמור, ואחרי המנה השנייה, הניתנת 21 ימים אחרי המנה הראשונה, קופצת רמת הנוגדנים באופן דרמטי, כך שהיא מעניקה לחיסון יעילות של 95%.
את התוצאות אנחנו אמורים לראות כבר בשבועות הקרובים: נכון להיום חוסנו כחצי מיליון ישראלים. בתוך כשבועיים יחוסנו כלל האוכלוסיות בסיכון, מה שעשוי להוריד משמעותית את שיעור התחלואה והתמותה ואת תפוסת האשפוזים בבתי החולים.
ועוד בשורה טובה בעניין החיסונים: נכון להבוקר (ג'), ישראל עומדת במקום הראשון בקצב ההתחסנות, בהשוואה לכל מדינות העולם. הרבה אחרינו, ניצבת בחריין, והרחק מאחור בריטניה שהחלה במבצע החיסונים כשבועיים לפנינו, ארה"ב, קנדה, ומדינות אירופה שעדיין רחוקות מאוד מקצב התחסנות אפקטיבי.
