(צילום: שחר גולדשטיין)
סקר ישראלי שבדק את מוכנות אזרחי ישראל להתחסן נגד קורונה, מצא כי בכוונתם של 90% מהישראלים להתחסן, מרביתם יעשו זאת במידה ומשרד הבריאות ימליץ על החיסון, מחציתם אף מוכנים לשלם מכספם על החיסון. 11% השיבו כי לא יתחסנו בכל מקרה כשיגיע חיסון נגד הנגיף לישראל, ופחות מחמישית (17%) ציינו שיושפעו מכך שנציגי הציבור בכנסת יתחסנו.
הסקר, אותו הוביל פרופ' גיל סיגל, מומחה למדיניות בריאות בקרייה האקדמית אונו וחבר המועצה הלאומית לביו-אתיקה, כלל מדגם של 500 נשים וגברים מעל גיל 18, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל. כ-95% מהמשיבים על הסקר ציינו כי חשוב להם כי אחרים יתחסנו איתם, כאשר 70% ציינו את בני הזוג כאדם שחשוב להם שיתחסן לצדם. 63% מהמשיבים ציינו שחשוב להם שהוריהם יתחסנו.
כ-45% מהמשיבים על הסקר, רובם גברים, ציינו כי בכוונתם להתחסן ברגע שהחיסון יהיה זמין לציבור בישראל. לעומתם, נשים השיבו יותר כי יעדיפו להמתין שכמות גדולה של ישראלים תתחסן לפניהן (29%). רק אחוז אחד מהמשיבים העידו שיתחסנו רק אם יהיו לפני טיסה לחו"ל כדי שיוכלו לעלות עליה.
כמחצית מהמשיבים על הסקר (51%) העידו כי הם סומכים על בטיחות החיסון, אך רק 15% מהם השיבו שהם סומכים על בטיחות החיסון במידה רבה מאוד. רבע מהמשיבים (25%) השיבו כי יתחסנו בכל מקרה, גם אם יצטרכו לשלם את עלות החיסון בעצמם, ו-80% דיווחו כי יתחסנו בתנאי שקופות החולים יסבסדו חלק ממחיר החיסון.
"צריך להבין שגם כשיש כבר חיסון, כמו למשל החיסון לשפעת, מערכות הבריאות נלחמות מאוד קשה כדי להניע אנשים לבוא ולהתחסן", אומר פרופ' סיגל בריאיון לאולפן ynet. "לכן, צריך להבין מה משפיע על הנכונות של הציבור להתחסן. בסקר רק 10% אמרו שלא יתחסנו בכל מקרה, אבל מתוך 90% האחרים שכן ירצו להתחסן, מצאנו שהמעורבות של משרד הבריאות כהמלצה ועשייה בפועל משפיעה מאוד על המוטיבציה להתחסן".
"יש כאן חדשות טובות מבחינת אמון הציבור בגורמים הרפואיים-מקצועיים. 55% מהציבור מוכנים להתחסן על פי המלצת משרד הבריאות ו-89% ציינו גורמים ממערכת הבריאות ככאלה שישפיעו על החלטתם להתחסן. רק 11% אמרו כי אין בכוונתם להתחסן. זה יותר מאשר אותה קבוצה שנמנעת מחיסונים למחלות ילדות – כיום כ-5%-6% בלבד. מעניין יהיה לראות אם הפער הזה ישמר, או שיש כאן חשש מיוחד מהחיסון לקורונה".
"נראה כי הקהילתיות הישראלית משחקת פה תפקיד משום ש-22% אמרו שיתחסנו אחרי שהמעגל הקרוב שלהם יתחסן ו44% אמרו שיתחסנו אחרי שכמות גדולה של ישראלים תתחסן", אומר פרופ' סיגל, "אבל אם וכאשר יגיע החיסון, ההסברה צריכה להתייחס לכך שרבים רוצים לראות את קבוצת השווים שלהם מאמינים בחיסון, לפני שיקבלו את ההחלטה שלהם".
"הסקר העלה עוד נקודה בנוגע לחיסון. חשוב לזכור שלא רק האמון חשוב כאן, אלא גם המימון", מוסיף בריאיון פרופ' סיגל. "שאלנו בסקר, בהנחה שהחיסון יעלה 200 שקלים, כמה מכם ירצו להתחסן? וכאן הנתונים היו מעניינים. חמישית מהנשאלים אמרו שיתחסנו רק אם לא יצטרכו לשלם דבר. יש כאן אמירה מאוד ברורה, בדיוק כמו שאנחנו מצפים שהציבור יישמע להוראות של ההנהלה, יש ציפייה מהציבור למימון והשתתפות כלכלית בעלויות של החיסון".
לסיכום אומר סיגל כי בסך הכל הישראלים מעוניינים להתחסן ובלבד שיקבלו איתותים שונים ממערכת הבריאות ומסביבתם כי החיסון בטוח ויעיל, ובתנאי שהמוצר יסובסד. "חשוב להתאים את ההסברה לשוק המקומי. בהקשר הזה ישראל דומה יותר לבריטניה, בה האמון במערכת הבריאות גבוה יחסית, לעומת ארה"ב שבה קיים מעט מאוד אמון במערכת הבריאות".
באולפן נכח גם פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר-אילן. לדבריו, 90% התמיכה שמביע הציבור בחיסון הם חדשות טובות. "זה אחד הדברים שיכריעו עד כמה נגיע למה שנקרא חסינות עדר. עם זאת, אנחנו עוד לא יודעים מה היעילות של החיסונים בפועל, והשאלה הגדולה היא עניין היעילות".
"יש המון מחלות, כמו חצבת לדוגמה, בה החיסונים הם יעילים מאוד, כמעט ב-100%. במקרים האלה אם הציבור לא מתחסן, אנחנו עלולים לסכן את בריאות האוכלוסייה הכללית ולהפר את חסינות העדר שהחיסון הביא. בנקודה הזו של מגפת הקורונה, אנחנו יודעים שללא חיסון לא נגיע לחסינות עדר - אולי 4% מהאוכלוסייה נחשפו לווירוס באופן טבעי, וכדי שתהיה חסינות עדר צריכים להגיע ל-70% מהאוכלוסייה לפחות, מה שיתאפשר עם חיסון".
