זוהי התמונה האופטימית ביותר שזכינו לה לקראת השנה החדשה, והיא רק הולכת ומשתפרת: מבצע החיסונים "נותנים כתף" החל ב-20 בדצמבר, כמה שעות לאחר שראש הממשלה נתניהו ושר הבריאות אדלשטיין קיבלו את החיסון הראשון לעיני הציבור. תחילה חוסנו הצוותים הרפואיים, אליהם הצטרפו כבר למחרת המבוגרים בני 60 ומעלה הנמצאים בסיכון המוגבר לתחלואה קשה, ובשבוע האחרון גם חולים כרוניים בני 55 ומעלה.
להצלחה הזו איש מראשי הבריאות לא ציפה: על אף סקרים שחזו שיעור היענות נמוך יחסית, אל מרכזי החיסון נהרו עשרות אלפים ביום, כשבימים הראשונים מוקדי הקופות קרסו בשל הביקוש העצום לזריקה שהוכחה לא רק כמצילת חיים, אלא כתקווה היחידה למעשה להחזיר את תוצאות השנה הקשה לאחור.
הקרדיט האמיתי למבצע החיסונים הגדול והמסובך ביותר שידעה מדינת ישראל בכל שנות קיומה, שייך ללא ספק לארבע קופות החולים, שניצחו ביד רמה על הארגון ועמדו בגאון ביעדים השאפתניים שהציב ראש הממשלה למספר המתחסנים ביום.
בזמן שבארצות-הברית ובריטניה מבצע החיסונים מדשדש, וכשבחלק ממדינות אירופה עוד לא התחילו בכלל לחסן, בישראל מנצחות ארבע הקופות, שבשגרה משמשות לא פעם שק חבטות של הציבור הישראלי, על מבצע חיסונים מהיר ויעיל.
נתניהו מספר על שיחותיו עם מנכ"לי פייזר ומודרנה: "מיליוני חיסונים בדרך לישראל"
(צילום: איתי בן און, סאונד: בן פרץ, לע"מ)
קופת החולים: מודל סוציאליסטי של ראשית המאה ה-20
מודל קופות החולים בישראל החל למעשה בתאונה קשה: השנה היא 1911, פועלים עבריים מגיעים ארצה ועובדים במושבות הברון כשבמוחם אידאל הסוציאליזם. אלא שהימים הם ימים קשים - תוחלת החיים עומדת על 50 שנה בממוצע, הקדחת מכה בעולים החדשים, התזונה לקויה ושירותי רפואה זמינים – אין.
ואז התרחשה הטרגדיה שהפכה את הקלפים: עין גנים, הסמוכה לפתח תקווה. הפועל ברוך פריבר עבד בפרדס כשידו נתפסת במנוע של באר לשאיבת מים ונקטעת. הוא מועלה לעגלה, ורק לאחר דרך ארוכה מגיע לבית החולים, שם לא נותר לרופאים אלא לקטוע את ידו.
הפרשה עוררה את זעמם של הפועלים שדנו בנושא בוועידה בראשותו של מנהיגם ברל כצנלסון. הפועלים תהו מה יקרה באירוע הטראגי הבא, העלו חששות מהיעדר שרותי רפואה זמינים, ומהתשלומים הכבדים שנדרשו לשלם בעבור כל טיפול רפואי.
"בדיוק אז אמר כצנלסון שצריך לברוא את קופת החולים", מסבירה הפרופ' שפרה שוורץ, מומחית להיסטוריה רפואית מאוניברסיטת בן-גוריון. "באותה עת באירופה החלו דיבורים על ביטוחים מקצועיים ממלכתיים שבהם המעסיק משתתף בחלק מההוצאות. אבל המצב בארץ ישראל היה שונה. לטורקים לא היה אכפת מבריאותם של העולים היהודים, ולכן הפועלים מחליטים לעשות דבר, פונים להסתדרות הרפואית ויחד מקימים את קופת החולים הראשונה".
"כל פועל שילם אחוז כלשהו כדמי חבר, מי שמובטל לא שילם, בני המשפחה היו מכוסים גם כן, וכך הם מקימים בעין גנים אוהל מרפאה עם אחות ראשונה שניהלה אותה. אחרי הסניף הראשון שהראה הצלחה, מצטרפים גם פועלי השומרון, הגליל, ולאט לאט נוצרת מסגרת של קופות חולים אזוריות, שבמלחמת העולם הראשונה מתארגנים לקופת חולים של ההסתדרות שהוקמה ב-1920".
עשר שנים אחרי שמוקמת קופת החולים הראשונה, מתארגנים איכרים ופועלים שאינם חברים בהסתדרות ואינם סוציאליסטים, אליהם מצטרפים מורים ופקידים – כולם חפצים במסגרת ביטוח בריאות, ובסיועו של ארגון הדסה קמה קופת חולים עממית-מאוחדת. פרופ' שוורץ: "הקופה הזו נותנת שירותים לפועלים דתיים בערים, לאיכרים, מורים, פקידים, נגרים, ולמעשה כל אלה שלא היו חברי הסתדרות. כך קמה קופת חולים 'מאוחדת' בסניפי אוהלים וצריפים".
בשנות ה-30 נמשכת העלייה הגדולה מאירופה, שם פעלו הסתדרויות שעסקו בפעילויות ספורטיביות, ובהן המכבייה. "חלק מהספורטאים עולים לארץ לאחר עליית היטלר לשלטון", מסבירה פרופ' שוורץ, "גם הם רוצים ביטוח בריאות. במקביל בשנת 1936 קופת חולים 'כללית' משנה את הסטטוס שלה ומאחדת את דמי החבר בהסתדרות עם דמי החבר בקופה, כך שהם מסבסדים את הפועל. זה לא מצא חן בעיני תנועת מכבי".
הספורטאים מחליטים להיפרד מההסתדרות ומסגרותיה ולהקים מסגרת עצמאית שתעניק להם ביטוח בריאות, כך נוסדה בשנת 1941 קופת החולים 'מכבי': "אם הכללית היתה סוציאליסטית ופעלה בעיקר בפריפריה, בשכונות, בקיבוצים ובמושבים, 'מכבי' פעלה בערים, והעניקה לספורטאים ולסוחרים שירות רפואי במודל הגרמני - היא לא מקימה מבנה מרפאה, אלא מאפשרת למבוטחים לקבל שירותי בריאות מרופאים ובתי מרקחת שבהסדר איתם".
פרופ' שוורץ מסכימה שהצלחת החיסונים היא הודות למערכת הבריאות הציבורית החזקה בישראל, שפרושה כמעט בכל פינה: "יש לנו מערך מרפאות ראשוני קהילתי ענק. בארצות הברית, אתה צריך לפעמים לנסוע שעתיים לרופא. אצלנו – אין מושב או קיבוץ שאין בו מרפאה. זה נולד לפי מה שרצו הפועלים עוד בתקופה הטורקית: שיהיה להם רופא ואחות במרחק הליכה, מבלי שיצטרכו לנסוע עד לרופא עם סוס ועגלה".
אבל לא רק הפרישה הנרחבת והצפופה של הקופות תרמה להצלחת מבצע חיסוני הקורונה המסיבי. פייזר התרשמה מהמערך הממוחשב המתקדם של מערכת הבריאות, שנלמד עדיין על ידי מדינות רבות: "יש לקופות החולים יכולת שליטה ובקרה על כל מטופל. הקופות יכולות להגיע מיידית לכל מבוטח, לאפשר לו לקבוע תור מדויק לחיסון, או לקרוא באופן יזום לחולים להגיע ולהתחסן. המיחשוב לא קיים עדיין באזורים רבים באירופה ובארצות הברית, והוא מפתח מרכזי ליכולת להפעיל כזה מבצע חיסונים מסיבי שמתקדם בקצב שאין שני לו בעולם".
ומה מלמדת ההיסטוריה על עתידה של מגפת הקורונה שגבתה את חייהם של כמעט שני מיליון איש ברחבי העולם? "כשאנחנו מסתכלים אחורה רואים שכל עשר שנים יש מגפה ברמה בינונית וכל מאה שנים מגפה גדולה" אומרת פרופ' שוורץ, "מנגד אנחנו עדים לכך שהאנושות שורדת את המגפות הללו פעם אחר פעם. עברנו אחרות, אין ספק שנעבור גם את זה".
