לפי שנה בדיוק יצאו אלפי ישראלים למרפסות ולחלונות בתיהם על מנת למחוא כפיים ולהצדיע לצוותים הרפואיים שניצבו בחוד החנית של המאבק בנגיף הקורונה. כעת, על רקע דעיכת המגפה - שבה הם עדיין נאבקים והפלונטר הפוליטי שמסרב להיפתר, הם חוששים שהקורונה תיקח עימה את כל ההבטחות והתקציבים שהם קיבלו בשנה האחרונה.
עוד לפני שהם סיימו להביס את המגפה הם כבר נערכים לקרב הבא: על מיטות הטיפול הנמרץ שלא נוספו, על התורנויות שלא קוצרו, על התקציבים שלא הועברו, על תקני האחיות הזמניים ועל העומסים במחלקות. "אנחנו חוששים ששוב יזניחו אותנו", מזהירים הרופאים, המתמחים והאחיות, "אבל עד כאן. לא נאפשר לחזור לאחור".
המחלקות הפנימיות: לשמור על התקנים
ביולי 2019 הוגשו מסקנות ועדת טור כספא שבחנה את המצב העגום במחלקות הפנימיות, שאף חמור יותר בפריפריה, וקבעה: "בשלושת העשורים האחרונים ירדה קרנה של הרפואה הפנימית, והמחלקות הפנימיות נקלעו למשבר קשה". כתוצאה, המליצה הוועדה על צמצום מספר המיטות במחלקות הפנימיות ל־36, וקביעת תקן קבוע של לפחות 16 רופאים לכל מחלקה.
אלא שלא ברור אם התקנים שנוספו יישמרו. "העומס חוצה את המאה אחוזים במרבית המחלקות ובתי החולים", מסביר פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית. אחת הסיבות העיקריות לכך: הטיפול במחלימי קורונה. בשנה האחרונה נוספו 200 תקנים ייעודיים למחלקות הפנימיות, אך אלו הוגדרו זמניים עד יוני. "את השר אדלשטיין לא ראינו ולא שמענו מעולם, ועם המנכ"ל פרופ' חזי לוי הצלחנו לדבר פעמיים בלבד לאחר תחינות ובקשות, אבל לא היה שום דו־שיח מכוון. לכן אנחנו חוששים ששום לקח לא נלמד ודבר לא ישתנה. התקנים שקיבלנו לטובת הקורונה עלולים להילקח מאיתנו", אמר פרופ' אליס. הוא דורש ליישם את מסקנות הוועדה: "יש תוכנית ברורה, והסעיף הראשון הוא שתוך חמש שנים לא יהיו חולים במסדרון. חלפו כמעט שנתיים ולא נעשה דבר. החשש האמיתי הוא שישכחו אותנו, ואנחנו על סף נקודת רתיחה".
טיפול נמרץ: חייבים עוד מיטות
המחלקות לטיפול נמרץ היוו את אחת החזיתות המרכזיות במאבק בקורונה: שם הונשמו וטופלו החולים הקשים ביותר. כבר באוקטובר פנו מנהלי בתי החולים למשרד הבריאות בדרישה להוסיף 321 מיטות טיפול נמרץ. "אנחנו יודעים שבבתי החולים יהיו יותר ויותר חולים מורכבים ולכן כמות החולים שיזדקקו למיטות טיפול נמרץ הולכת ועולה", מסביר ד"ר מיקי הלברטל, מנהל בית החולים רמב"ם. "יש היום מחסור ניכר במיטות טיפול נמרץ בבתי החולים". הסיבה: עלות בינוי מיטת טיפול נמרץ עשויה להגיע ל־700 אלף שקלים, וזה עוד לפני כוח האדם הייעודי לכל חולה. "2020 הלכה ונעלמה. האירוע נגמר, ובעלי הסמכות רוצים להחזיר את המערכת למה שהיה מקודם. האם יש חשש שישכחו אותנו? זה קורה עכשיו, כבר שכחו אותנו", אמר.
6 צפייה בגלריה
ד"ר מיקי הלברטל. ""2020 הלכה ונעלמה. האירוע נגמר, ובעלי הסמכות רוצים להחזיר את המערכת למה שהיה מקודם"
(צילום: ניצן זוהר)
קיצור התורנויות: אין הסכם קיבוצי חדש
בהיעדר תקציב מדינה לא נחתם עדיין הסכם קיבוצי חדש לרופאים ורופאות, שעדיין עובדים על פי ההסכם מ־2011, למעט תוספות שקיבלו בקורונה. המשמעות: תוספת התקנים המשמעותית שיכולה סוף־סוף להביא לקיצור משך התורנויות של המתמחים — שנותרו על 26 שעות — עדיין מתעכבת. "אנחנו לגמרי חוששים שדעיכת המשבר תביא לכך שישכחו את הבעיות של המערכת", אומרת ד"ר ריי ביטון, יו"ר ארגון המתמחים "מרשם" שהוביל את המאבק לקיצור התורנות. "גם בימים אלו מתמחות ומתמחים המשיכו לעבוד בתנאים לא אנושיים ובתקופה שהעומסים היו כל כך כבדים זה נהיה עוד יותר משמעותי. זו לא תהיה טעות להגיד שאנשים שילמו על כך בחייהם".
ד”ר ביטון חוששת שהמשבר הפוליטי רק יחמיר את מצב המתמחים, שכבר היו מוכנים "להיכנס בכל הכוח" ולהיאבק על הנושא ערב פרוץ המגפה. "לצערי בעקבות המשבר והפלונטר הפוליטי הבנו שאנחנו צריכים לקחת צעד אחורה", אמרה. "בימים הקרובים נעתור לבג"ץ על מנת למנוע את הארכת ההיתר להעסקת המתמחים במתכונת השעות הזו ונפעל לפרסום המלצות הוועדה לקיצור ההתמחויות". ד"ר ביטון מזהירה שהמתמחים "מוכנים להפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותנו ואנחנו נערכים לשביתה כללית". "הפעם לא נסתפק ביום אחד ונעשה משהו הרבה יותר גדול, ממושך ומעודכן, כי אין ספק שהשתמשו במשבר הזה כדי למסמס אותנו", אמרה. "לא ציפינו שהוועדה תכריז על קיצור מיידי של התורנויות, אבל כן ציפינו שתהיה עבודת הכנה לקראת המו"מ עם האוצר על הסכם חדש".
מאבק האחיות: חשש מאובדן התקנים
לאחר שביתה בת יום ומאבק הסתדרות האחים והאחיות — נוספו לבתי החולים ולקופות 2000 תקני אחיות במשבר. אך הם הוגדרו כ"זמניים" עד ליוני, ובהסתדרות חוששים: הם יילקחו בחזרה. "כבר בשנה שעברה היינו צריכים להתחיל לקבל תקנים קבועים, ואם התקנים הזמניים ייגמרו ביוני ולא ייתנו כוח אדם זו תהיה בכייה לדורות", מזהירה אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחים והאחיות.
היא מצביעה לעבר הפלונטר הפוליטי והיעדר תקציב בחשש ומביטה לעבר יוני כמועד נפיץ. "אם עד אז הקורונה תדעך סופית, עלולים לשכוח את כל הבעיות שהיו לפני כן", אמרה. "אם תקנים חדשים לא ייקלטו יהיה מאבק חזק מצידנו. שלא תהיה אי־הבנה, אנחנו לא מוכנות לחזור אחורה. האחיות האלו לא היו נחוצות רק לקורונה אלא גם בגלל ההרעבה שמערכת הבריאות סבלה ממנה לפני כן. לא יעלה על הדעת שהתקנים הזמניים יילקחו". לדבריה, אם שר האוצר כץ לא יעמוד במחויבותו ש"כל אחות שתעזוב תוחלף באחות חדשה, זו תהיה טרגדיה". "יש הרגשה שמשתמשים בך ולאחר מכן הזיכרון נעלם", היא אומרת. "אנחנו לא מחכים למחיאות כפיים. הגיע הזמן שכל מערכת הבריאות תקום ותגיד: עד כאן, לא עוד".
בתי החולים הפסיכיאטריים: המרפאות מוצפות
במערך האשפוז הפסיכיאטרי מתריעים מזה חודשים מפני ההשלכות הנפשיות של סיום הקורונה, ובבתי החולים הפסיכיאטריים העומס כבר ניכר. "לנו ברור שדעיכת הקורונה תחשוף ותיתן מקום לפניות הפסיכיאטריות המרובות וגם למצוקה של האנשים שייווכחו לדעת שסיום הקורונה לא פתר את הבעיות הנפשיות שעלו בזמן המגפה", מסביר ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל. "הדבר הראשון שאנחנו רואים הוא כמובן ההצפה של המרפאות הפסיכיאטריות, ואנחנו צופים את המשך ההצפה".
הם דורשים להאריך ב־20% את שעות הטיפול, להרחיב את מתן כל שירותי החירום ולהגדיל את יכולת הקליטה של החולים היותר קשים, שנותרו במחלקות העמוסות משום שלחלקם אין לאן להשתחרר: "בבית לא יכולים לקלוט אותם, והמסגרות השיקומיות מעדיפות שלא לקבל אותם".
"ממשלת ישראל חייבת להבין שהנזק העיקרי כעת הוא זה הנפשי, והנזק הנפשי מתבטא לא רק בתחלואה פסיכיאטרית אלא גם בנכות, בחוסר חזרה לעבודה, במתחים בבית ובאלימות בתוך המשפחה", אומר ד"ר פישל. "אי אפשר להתעלם מזה יותר ולהגיד שכרגע יש קורונה ואין זמן לדברים הללו".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "על רקע החששות והטענות שהשמיעו הצוותים הרפואים, ממשרד האוצר נמסר בתגובה: “בחודש יולי 2020, סיכמו שרי הבריאות והאוצר על תוספת של 600 תקני רופאים וכ־1,600 תקני אחיות למערך האשפוז לטובת התמודדות עם נגיף הקורונה. מימון תקנים אלו הגיע מקופסא חוץ תקציבית, כפי שמומנו כלל הוצאות הקורונה. משרדי הבריאות והאוצר דנים בחלופות השונות לקראת דיוני התקציב הקרובים”.
