בזמן שקארין נלחמת על חייה אחותה ילדה באותו בית חולים
(צילום: אורי דוידוביץ)
בת אחת במצב אנוש בטיפול נמרץ ואחותה בחדר לידה – עם המצב הבלתי אפשרי הזה נאלצה להתמודד בשבוע שעבר המשפחה של קארין אוחיון ז"ל ולימור לוי וגם לקבל החלטה לא פשוטה – ולתרום את איבריה של קארין.
בבוקר יום חמישי, ה-4 בפברואר, התנגשה קארין אוחיון בת ה-23, בכיכר בשדרות נפתלי הרץ אימבר בבאר שבע, בדרך לבסיס חצרים, והובהלה לבית חולים סורוקה במצב קשה עם פגיעה רב מערכתית. הרופאים נתנו לה שעה לחיות, אך קארין נלחמה במשך שבוע כדי לשרוד. בכל אותה העת ליוו אותה בני משפחתה, ובהם גם אחותה לימור לוי, שהייתה באותו זמן בחודש התשיעי להריונה. "לא יכולתי לזוז מהמחלקה, למרות שיכולנו לראות אותה רק חצי שעה בכל יום".
"לימור ישבה איתנו בלילות על הספסל, לא קיבלה הנחות ולא הסכימה לנוח", מוסיפה בת-אל, אחותן של לימור וקארין. "אחרי שלושה ימים התחלתי להרגיש כאבים חזקים ואחותי העבירה אותי בכיסא גלגלים למיון יולדות", מספרת לימור. במחלקת יולדות אבחנו הרופאים ירידות דופק אצל העובר, "בגלל הלחץ כנראה", והמליצו על מתן זירוז למרות שלימור הייתה רק באמצע החודש התשיעי להריונה. "ההחלטה הייתה קשה מאוד כי רציתי להישאר עם קארין".
לימור קיבלה לבסוף זירוז בעצת רופאיה. "ללדת בזמן שאחותי שוכבת בטיפול נמרץ – התחושות היו קשות בטירוף, זו מערבולת של רגשות. גם הלידה לא הייתה פשוטה. אמרו לי להתפלל על קארין בזמן הלחיצות ועם כל הכאבים – זה מה שעשיתי. לצערי זה לא נשמע".
בת-אל: "להגיע בבוקר לטיפול נמרץ ובערב ליולדות זה היה קושי נוראי. לעבור ממחלקה למחלקה באותו בית חולים. החזקנו את התינוקת ובכינו. לא הבינו שם ביולדות למה אנחנו בוכים כל כך הרבה".
במהלך שבוע קארין קיבלה טיפול רפואי ממיטב הרופאים במחלקת טיפול נמרץ סורוקה, אך הם נאלצו לבסוף לקבוע אצלה מוות מוחי.
קארין הייתה חתומה על כרטיס אדי ומשפחתה תרמה את איבריה לחמישה חולים. הלב הושתל בחולה בת 56, שתי הריאות הושתלו בחולה בת 43 והכליה בחולה אחרת בת 43 - כולן בבית החולים בילינסון. כליה נוספת הושתלה בחולה בת 50 ברמב"ם והכבד הושתל בחולה בן 57 בבית החולים הדסה.
"תרומת האיברים היא נחמה", אומרות בת-אל ולימור. "שהמלחמה שלה בכל אותו שבוע והמוות לא היו לחינם. קארין היא גיבורה שלנו לנצח".
"תרומת האיברים היא נחמה. המלחמה שלה והמוות לא היו לחינם. קארין היא גיבורה שלנו לנצח"
"קארין חתמה על כרטיס אדי בגיל צעיר מאוד", מספרת לימור, "וכששאלנו אותה על זה היא ענתה שהיא לא מפחדת. 'אני יודעת שאוכל לעזור – זה לא מפחיד אותי לרגע', אמרה. היא גם הייתה תורמת דם ומעלה את המודעות לתרומה".
קארין הייתה סטודנטית שנה שנייה לפוליטיקה וממשל במכללה האקדמית אשקלון. במקביל ללימודיה עבדה כאזרחית עובדת צה"ל בתפקיד מבנאית בכנפי תחזוקה בנבטים. "היא הגיעה לשם כמחליפה ולא הסכימו לוותר עליה. בשבעה נדהמתי לגלות כמה אנשים אהבו אותה. החוסר והחור בלב גדולים כל כך".
"אנחנו שבעה אחים ואחיות וקארין הייתה הכי קטנה בבית", מספרת אחותה, בת אל. "קארין הייתה מעורבת, דעתנית ודודה מקסימה", מוסיפה לימור. "ערב לפני התאונה נסענו לאמא שלי בדימונה וקארין הבטיחה לבן הגדול שלי, בן שנתיים וחצי, להצטלם בפורים עם סרבל טיסה שהיא תביא לו מהבסיס ומטוס צעצוע. "כל מה שתרצה אני אביא לך", אמרה לו. הוא עדיין לא מבין מה קרה".
