האם ידעתם שכ-80 אחוז מיכולות המוח שלנו מתקבעות עד גיל שלוש? ובעוד בשטח יותר ויותר הורים מאפשרים לפעוטות לצפות למשך שעות במסכים, המחקרים מוכיחים כי לדיבור עם התינוק והפעוט יש השפעה מכרעת על התפתחות המוח. מיזם חברתי חדש קורא להורים ליצור עם הפעוטות תקשורת אינטראקטיבית ולשוחח איתם מרגע היוולדם על מנת לפתח ולקדם את הפוטנציאל שלהם.
טלי אדמוני ורדי, מומחית לשינוי עמדות והתנהגות בארגוני חינוך, מובילת המיזם ומחברת סדרת המדריכים "דברו איתי - חלון ההזדמנויות של המוח עד גיל שלוש", מספרת כי הרעיון עלה בעקבות הרצאה: "לפני כשמונה שנים שמעתי הרצאה של פרופ' דורית רביד, בלשנית ופסיכולינגוויסטית, שדיברה על כך ש-80 אחוז של יכולות המוח מתקבעות עד גיל שלוש.
"היא הציגה מחקרים שמדגישים את החשיבות של דיבור עם תינוקות כמחולל התפתחות של המוח. מבחינתי זה היה רגע מכונן, שבו הבנתי עד כמה המידע הזה הוא מטריד".
למה המידע כל-כך מטריד מבחינתך?
"המחאה של שנת 2011 הצליחה להוריד את אחריות המדינה בטיפול בילדים מגילי ארבע לגילי שלוש. למרות הישגי המחאה המדינה עדיין לא מסייעת להורים בשנים שהן השנים הכי קריטיות להתפתחות הילד. כיום יש לנו בערך 600 אלף ילדים עד גיל שלוש, שרק 20 אחוז מהם נמצאים במסגרות מפוקחות.
"בכל פעוטון יש בערך שבעה ילדים ואף יותר מול מטפלת אחת, וזה לעומת ארבעה ילדים מול מטפלת, לפי התקן. מעבר לכך, בחלק מהמקומות איכות המטפלות נמוכה, עובדה שנובעת מכך שהן מקבלות שכר ירוד. כיום מאות אלפים מהילדים מפוזרים במסגרות פרטיות לא מפוקחות, ולגבי השאר - אנחנו לא יודעים היכן הם. ואם לא די בכך, עכשיו גם מאיימים לסגור את הגנים, טיפות החלב והתפתחות הילד בשל הקורונה".
קראו עוד:
עוד היא מוסיפה: "מחקרים מראים כי 98 אחוז מאוצר המילים שרוכש ילד עד גיל שלוש מגיע מההורים. כאשר ניתן לראות כי הורים ממעמד גבוה מדברים עם הילדים יותר, רוכשים בכסף מטפלות יותר טובות, חושפים את הילד לשפה גבוהה יותר ולספרים. המשמעות היא שנוצרים בין הילדים פערים שאי אפשר יהיה לגשר עליהם".
איך פערים אלו באים לידי ביטוי?
"כיום ניתן לראות שקיימים פערים משמעותיים בין כמות הדיבור של ילדים בהקשר לשכבות הסוציו-אקונומית שבהן הם נמצאים. כלומר, בעוד ילד ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יודע בגיל שלוש בערך כ-300 מילים, הרי שילד במעמד בינוני ומעלה מחזיק באוצר מילים גבוה פי ארבעה.
"מחקר נוסף מראה כי קיים פער של 30 מיליון מילים בין כמות המילים ששומע ילד ממעמד סוציו-אקונומי גבוה לעומת ילד ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. כל זה משפיע על התפתחות הילד בכל התחומים. כלומר, להתפתחות השפתית יש השפעה ישירה על היכולת הלימודית והחברתית של הילד, על יכולתו להיות אזרח פעיל ואף על יכולתו לשמור על הבריאות.
"כך בעצם החל להתגלגל הרעיון למיזם חברתי, שלא למטרות רווח, המבקש לסייע להורים לאמץ דפוסי דיבור ואינטראקציה המקדמים את הפוטנציאל של הילדים. המיזם ממקד פעילויות תיווך בקרב אוכלוסיות מוחלשות, מתוך מטרה להעמיד לרשותן כלים אפקטיביים להגברת מודעות ושינוי התנהגות".
לדברי אדמוני ורדי, מיזמים כאלו בעולם ממומנים על ידי משרד הבריאות בכל מדינה תחת הכותרת של "talk with your baby". בארה"ב יש מיזם כזה של הילארי קלינטון וגם של אובמה. באנגליה יש מיזם המיועד לילדים החל מלידה ועד האוניברסיטה. באוסטרליה יש מיזם ששילב את טיפות החלב וגם באיטליה יש".
כל הרעיון הוא פיתוח מודעות של ההורים או מעבר לכך?
"בהתחלה חשבתי שזה עניין של מודעות, ואמרתי - בואו נעורר מודעות של הורים ונתווך את זה לאוכלוסיות החלשות. ניתן כלים ומוטיבציה, וכך נוכל לקדם את הפוטנציאל האישי של כל ילד וילדה כי אנחנו תורמים ישירות להתפתחות המוח שלו, ומקדמים את האוכלוסייה העתידית של המדינה.
"מהר מאוד הבנתי שזה לא מספיק להגיד להורים שזה מאוד חשוב וקריטי. צריך לתת גם כלים, היות והתפתחות שפה היא דבר מורכב. בחלק מהמחקרים הידע גם סותר והורים עייפים, דואגים ומבולבלים. בכלל, להורים כיום יש עודף משימות".
לאפשר למוח לדמיין
אדמוני ורדי מסבירה כי התפקיד של ההורים קריטי בהתפתחות הפעוט. "אנחנו בעצם אומרים להורים - אתם ממילא עם הילדים, ופה יש לכם הזדמנות לפתח את המוח שלהם. אתם מסתובבים עם הפעוט בבית על הידיים, מחתלים, דברו איתו.
"זה עניין של מודעות, כמו גם הבנה של הדרך שבה מתפתחת השפה וכיצד לפתח אותה בצורה אופטימלית. ברור לנו שילדים לומדים לדבר אבל הכוונה לדבר בצורה כזאת שבה הילד יוכל לבטא את עצמו ואת הרגשות שלו".
ומה זה אומר מבחינה פרקטית?
"קודם כל, הילד הוא בן שיח מהרגע הראשון, מגיל אפס. אגב, מבחינתנו התפיסה היא שהספרים נועדו לשימוש יחד עם הילדים, ולכן יש בהם תמונות ריאליסטיות המתאימות לילדים, מתוך הנחה כי זה מה שמעניין ילדים בגיל הזה.
"לא בחרנו באפליקציה או ספר דיגיטלי היות וישנם מחקרים שמצביעים על הבדלים בין ילדים שנחשפו למסך אל מול ילדים שנחשפו לספר. אתה רואה מחקרים של דימות מוח ויש אזורים שמוארים כשילדים חשופים למסכים לעומת ילדים שחשופים לספרים. בעצם המסכים הם אנטי-השראה למה שקורה במוח. כשמקריאים לילד ספר אז המוח שלו מתחיל לדמיין מה קורה בספר, ואז חלה התפתחות של המוח".
עוד היא מוסיפה, כי "מבחינת התקשורת שלי עם הילד, במהלך שיח אני מדבר אבל אני גם מקשיב. אנחנו מדברים עם תינוק ומחכים לגרגור, למלמול, למילה הראשונה. חשוב לדבר על מה שמעניין אותו. אם הוא מתעניין בחפץ מסוים אל תדברו על משהו אחר. כדאי לשים לב כי מה שמעניין את התינוק הוא הסביבה שלו.
"כאשר השיח המשותף, שבו שניכם מתעניינים באותו הדבר, הוא אחד האמצעים החשובים לפיתוח של קשב וריכוז. כמו כן, מומלץ שתיתנו לילד להוביל את השיחה - לא חייבים כל הזמן ליזום, פשוט תסתכלו מה הילד עושה, ולכו בעקבותיו.
"בנוסף לכך, העדיפו לשוחח עימו אחד על אחד, וככל שתרבו בכך קצב הלמידה שלו יהיה מהיר ורב יותר. חשוב שתעדכנו את הילד במה שעומד לקרות. פעמים רבות במהלך היום אנחנו מרימים אותו, מכניסים אותו לאמבטיה ועושים איתו פעולות נוספות. ככל שנסביר לו מה עומד לקרות ניתן לו תחושת ביטחון, כאשר זו תעזור לו בעתיד להתמודד עם שינויים.
"בהתחלה הוא מבין מהטון שלנו, ובגיל מאוחר יותר גם מבין את המשמעות. כמו כן, כדאי שתחשפו את הילד למילה בהקשרים שונים, לדוגמה: מים באמבטיה, בגינה ובמטבח. העובדה שאנחנו משתמשים במילה אחת בהקשרים שונים מאוד עוזרת להבנה.
"כדאי לדעת כי גם חופש התנועה קריטי להתפתחות המוח, וכך נוצרים חיבורים בין האונה הימנית והשמאלית, דבר שעוזר גם לאיברי הדיבור. לכן תנו לו מרווח לזוז ותלבישו אותו בבגדים נוחים".
המוח מושפע מהסביבה
"ילד לא יכול ללמוד שפה רק מצפייה בטלוויזיה, הוא חייב שיח אנושי", מסבירה פרופ' דורית רביד, בלשנית ופסיכולינגוויסטית בבית הספר לחינוך ובחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל-אביב, המלווה המקצועית של סדרת המדריכים.
"כאשר אנחנו משוחחים עם ילד בן שנה, נניח, שאומר רק מספר מילים, ניתן לראות שהוא עוקב אחריך כי הוא מבין שמה שאתה אומר הוא בעל משמעות, וכי לעומד מולו יש כוונות משל עצמו. ניתן לומר כי ללא האינטראקציה הזאת, גם אם הוא ישמע שיח ללא הפסקה, הרי שלא די בכך על מנת שהוא יתפתח שפתית, קוגניטיבית ורגשית.
האם חלון ההזדמנויות של המוח הוא רק עד גיל שלוש?
המוח פלסטי והוא מתפתח במשך כל החיים, מינקות ועד זקנה, ואתה יכול להשפיע עליו על ידי הסביבה, לימוד נגינה, לימוד שפה ועוד. יחד עם זאת, החלק הקריטי במוח הוא של המעגלים העצביים. אפשר לראות כי עוברים נולדים ובראשם יש מרפס פתוח כי המוח גדל.
"כך שבעצם ניתן לומר כי עד גיל שלוש המוח מתפתח בקצב מאוד מהיר, תוך שהוא מושפע בצורה אדירה מהסביבה, וזוהי התשתית ללמידה. ולכן אתה כהורה רוצה שבגילים האלו תהיה לילד כמות ואיכות מתאימות של השפה, שהילד עצמו יהיה בן שיח ושתצליח לעזור לו לפתח יחס לאחר".
לדבריה, על מנת להגיע למיטב חייבים לראות בילד בן שיח, וזה לא רק שפתי אלא גם קוגניטיבי וחברתי. "המילים שילדים שומעים פעמים רבות הן המילים הכי שכיחות בשפה, פעלים כמו: לעשות, ללכת, לשבת. על מנת ללמוד שפה צריך ללמוד מילים סדירות. כלומר, צריך להיות חשוף לכמות מספקת של מילים כי שפה זו מערכת".
ואיך כל זה משפיע על הילד עצמו?
"עשינו מחקרים שבהם השווינו ילדים ממעמדות סוציו-אקונומיים שונים. אפשר לראות שילד ממיצב נמוך נשאר מאחור לפחות בשנתיים לעומת בני גילו, ואלו הבדלים מזעזעים. במצב כזה אין ספק כי למסגרות החינוכיות ולמטפלים/ות במסגרות אלו יש תפקיד משמעותי בטיפול ובטיפוח הילדים.
"לכן, כשאני שומעת שאולי ייקחו מהילדים את כיתות הלימוד הנמוכות או ילמדו אותם בזום, ברור לי כי אנחנו יוצרים פה בעיה של ממש. אם זה יקרה, יהיו השלכות הרות אסון הן לילדים והן למדינה".
ב-27 ביולי (ב') ייערך אירוע להשקת המיזם החברתי באוניברסיטת תל-אביב, בהשתתפות חוקרים ודוברים מובילים בתחום הגיל הרך, התפתחות השפה וחקר המוח. האירוע ישודר בלייב בין השעות 17:00 ל-20:00.
