מה אני חושב שחושבים עליי? האם אי פעם אצליח להיות ממש טוב במשהו? מתי כבר יפסיקו להעיר ולבקר אותי? ילדי ADHD רבים עסוקים בשאלות האלה. רוב הסיכויים שילדים עם הפרעת קשב, שמתמודדים עם קשיים בהתארגנות, ריכוז, פיזור ובלבול, ולפעמים גם עם הפרעה משולבת כמו -היפראקטיביות, לקויות מוטוריות וויסות חושי, חווים מדי יום ביומו לא מעט כישלונות ותסכולים.
ילדים הסובלים מהפרעת קשב, רגילים שלא מפסיקים להעיר להם מאז שהיו קטנים. לא משנה כמה הם ישתדלו וישקיעו, הם לא יצליחו כמו אחרים בבית הספר. לרוב מעירים להם מתוך כוונה טובה ודאגה, כדי לעזור ולהקל עליהם, אך הילדים משלימים עם כך שזה יהיה כך תמיד. הדימוי העצמי שלהם ניפגע, ומשפיע על כל תחומי חייהם כמו חיי החברה שלהם, הלימודים, המוטיבציה, ובהמשך גם על בחירות אישיות, אקדמיות ומקצועיות שייקחו בבגרותם.
אין דבר חשוב יותר מטיפוח הביטחון ותחושת הערך העצמי של ילדי ADHD, כך שיוכלו להאמין בעצמם וביכולותיהם ולחוות חוויה של הצלחה. יש מסביב אמנים, ממציאים, מנהלים, מדינאים ואנשי סטארטאפ עם הפרעת קשב, שככל הנראה לא היו מגיעים להישגים אליהם הגיעו בלי ההפרעה. כל זאת, בזכות יכולת חשיבה יצירתית מחוץ לקופסה ובזכות כישורי ההישרדות שצברו אחרי שנים רבות של התמודדות עם אתגרי ההפרעה. גם בלשכת הגיוס, הפרעת קשב כבר לא נחשבת לחיסרון ומתגייסים רבים שמאובחנים בהפרעה משובצים בתפקידים שדורשים חשיבה יצירתית.
טיפים לחיזוק הדימוי העצמי של ילדי ADHD:
עודדו את הילד לבקש עזרה
הדימוי העצמי נפגע אצל ילדים עם ההפרעה שעדיין לא אובחנו. הם לא מבינים מדוע אינם מצליחים כמו האחרים. גם ילדים שאובחנו שיכולים להרגיש שלא יצליחו להסתדר בעולם בלי כל אנשי המקצוע והטיפול שמסייעים להם ביומיום. בסופו של דבר, גם הילדים מאובחנים וגם כאלה שאינם מאובחנים, סופגים בלי סוף ביקורת והערות. מסיבה זו, ילדי ADHD חוששים לבקש סיוע. לא משום שהם חושבים שזה לא יעזור, אלא משום שנמאס להם שיש להם כל כך הרבה בעיות, והם חוששים שאם הם לא מצליחים לבדם - יחשבו שהם טיפשים.
תנו לילד להבין שבדרך כלל אנשים שמבקשים מהם עזרה, מקבלים זאת כמחמאה. הראו לו שזו לא בושה, ושגם אתם כמבוגרים לא יודעים הכל ונעזרים באחרים.
טפחו את הכישרון המיוחד של ילדכם
מניסיוני ראיתי שכאשר ילדי ADHD עוסקים במה שהם אוהבים, ההפרעה כאילו נעלמת. אתרו יחד איתם מה הם אוהבים לעשות ובמה הם מוכשרים, ועודדו אותם לפתח את כשרונם בחוגים אחרי שעות הלימודים. כך יוכלו לחוות חוויות של הצלחה ולהתחיל לסלול את דרכם בחיים.
במשך כל השנים שהדרכתי רקדניות עם ADHD, ראיתי כיצד ההורים נדהמים איך דווקא מסגרת כה תובענית כמו מחול שדורשת ריכוז, כושר זיכרון, דיוק בתנועה, איפוק, משמעת חזקה, עמידה בתסכולים, עצמאות ואחריות- דווקא מסגרת כזו מצליחה לחולל את השינוי בקרב בעלי הפרעת קשב. התשובה היא פשוטה: כשילד עושה מה שהוא אוהב, כאשר מאמינים בו, כאשר הוא זוכה לאוזן קשבת, כשהוא מתחיל לחוות חוויה של הצלחה וזוכה בהערכה - מתחזק הדימוי העצמי ואיתו משתפרת היכולת להתמודד עם קשיי היומיום.
אגב, כאשר הכישרון של ילדך כרוך בהופעה בפני קהל, מומלץ לא להסתפק בקהל של המשפחה הקרובה. בדקו האם הילד, או הילדה, מעוניינים והזמינו "קהל חדש" שלא צפה בהם קודם, כמו חברים מביה"ס. מחיאות הכפיים מקהל לא משוחד מחזקות את הביטחון העצמי.
עודדו את הילד לתרום את כישוריו לסביבה
הציעו לילדכם לנצל את כשרונו או את המיומנות המיוחדת שרכש, ולהציע לסייע בכתה או בבית הספר בתחום שהוא חש בטוח בו. הציעו למורה או לגננת שלו לבקש מהילד להיות "אסיסטנט" שלהם. תפקיד שדורש אחריות יעמיק את התחושה שסומכים עליו, יגביר מוטיבציה להתמודד עם הקשיים, ובנוסף, כך יוכל הילד להתאמן על יכולות התארגנות, סדר ועמידה בזמנים. לילדים היפראקטיביים תפקיד כזה יאפשר מרחב תנועה לו הם זקוקים במהלך יום לימודים ארוך.
טפחו ועודדו את הסקרנות
כשאנחנו מנסים ללמד משהו ילד עם הפרעת קשב, הוא עלול לתפוס זאת כעוד צורה של ביקורת ולהתנגד. לכן, אפשר ללמד אותו משהו באופן עקיף. למשל, להעביר מסר שגם אתה כמבוגר לא יודע את הפתרון או התשובה לבעיה כלשהי, ולהציע לילדך לחפש את הפתרון ביחד במחשב, או בספריה. לומר לספרנים שאתם סקרנים לגבי נושא מסוים. המסר שאתם ההורים לא מתביישים להיעזר באחרים שיודעים יותר מכם, מספיק בטוחים בעצמכם להגיד שאתם לא יודעים את התשובה, שחוסר הידיעה מעורר את סקרנותכם - הוא מסר חינוכי חשוב.
זכרו, תמיד טוב להתחיל ולגרות את סקרנותו של הילד בתחומי העניין הקרובים אליו יותר. כך יוכל להעריך וליהנות מהידע שהוא צובר בתחום.
גרו את הסקרנות גם בקשר ל-ADHD של הילד
בדקו מהו ADHD? מדוע אני מגיב כמו שאני מגיב? הידע הזה יעזור לו לקבל את עצמו, לצמוח דרך הקושי. העובדות יחזקו את הביטחון העצמי ויפחיתו את תחושת הבושה והאשמה העצמית שמאפיינת את חשיבתו של הילד, ולמעשה גם שלנו ההורים.
חשוב להבהיר לילד ולסביבתו מההתחלה שהפרעת קשב היא לרוב גנטית. היא לא תלויה בחינוך לקוי או סביבה לא מספיק טובה. ההפרעה לא נוצרת באשמת הילד והוריו, אלא נובעת בשיבושים במוליכים העצביים למוח, וביחד, בעזרתכם, אפשר להתמודד עם האתגר בהצלחה. היום ידוע כבר שההפרעה בדרך כלל לא חולפת כשגדלים, אלא משתנה עם הגיל. ולכן המשימה המשותפת היא להתכונן לקראת חיים בוגרים ועצמאיים, ולהתחיל כבר בגיל בית הספר.
בנו סביבה בטוחה לילד
איך משרים על הילד בטחון? חשוב לא לשפוט, להבין את הקשיים, לסכם מראש איך מגיבים במצבים מסוימים. מצאו יחד איתו דרכים איך להקל עליו את משימות החיים. אם הילד חרד במקום ציבורי רועש וצפוף, מצאו דרך בילוי שקטה יותר ולא פחות מהנה. אם הילד מתקשה לשבת במנוחה לאורך זמן בארוחה משפחתית גדולה, או בצפייה בסרט בקולנוע – דאגו לשבת איתו בפינת השולחן, או בקצה השורה באולם.
חשוב לשתף את הצוות בבית הספר או בגן בקשיים. לא כולם מודעים למאפייני ההפרעה. כשסרטונין ודופמין משתחררים באופן מואץ במוח אצל ילדי ADHD עולה הצורך בסוכר ואיתו גדל הפיזור וחוסר ההתמקדות. לכן, במהלך השיעור, יתכן והילד יהיה זקוק להפסקה קצרה לצורך שתייה, חטיף או שירותים.
כל אלה הם דוגמאות שמעבירות מסר לילד שאין לו מה להתבייש בקשייו, שמקבלים ומקשיבים לצרכיו, ושאפשר לחפש פתרונות זמינים ויצירתיים שיסייעו לו להשתלב בקלות בחברה ולחיות עם האתגרים עומדים בפניו.
הקנו כישורי חיים ומיומנויות עצמאיות בדרכי משחק והנאה
הורים לילדים עם הפרעת קשב עסוקים רוב הזמן בטיפול, הנחיה או חינוך תוך הצמדות להנחיות טיפוליות ולאבחונים. חשוב לא לשכוח גם לבלות עם הילד.
גם לימוד להיעשות בדרך של משחק מהנה משותף שלכם ביחד, אתם והילד. ההנאה והמשחק הוא כלי מרכזי ביכולת רכישת מיומנויות וחיזוק הביטחון העצמי של הילד ביכולותיו.
שתפו בקשיי הילד
זיהוי מוקדם של הקשיים יעזור בטיפול ויחסוך לילדים חוויות כישלון ותסכול. הקדימו ושתפו את הצוות בגן או בבית הספר בקשיים. ככל שנשתף אותם מוקדם יותר כך יוכל הילד להיעזר בצוות ולקבל אוזן קשבת. אם לאחד מאנשי הצוות בגן, בבית הספר או בחוג של הילד יש ADHD בעצמו, מומלץ לשבץ אותו בעבודה קרובה יותר עם ילדכם. כך יקבל מודל תומך ומבין.
האמינו בילדכם בכל לבכם וחזקו אותו כשהוא מצליח
העבירו לילדים מסר שאתם לא מוותרים להם ולא מוותרים עליהם. האמינו שהם יצליחו בסופו של דבר. וכמובן- לא לשכוח לחזק ולהעצים את הילדים כשהוא שולטים באתגר ומצליחים.
