(צילום: משי בן עמי)
תהיות בנוגע לכמות הנוגדנים בגופם של מחלימי הקורונה חודשים אחרי שנדבקו לראשונה, ממשיכות לעלות בעולם המדע והרפואה. מקרי הדבקה חוזרים תועדו ברחבי העולם והבוקר (ב') אף נחשפנו למקרה של גבר ישראלי בן 74 שנדבק בקורונה, החלים, נדבק מחדש ונפטר מהמחלה. מחקרים שבוצעו ברחבי העולם מצביעים על כך שאמנם נוצר זיכרון חיסוני אצל מחלימי הקורונה, אך עוד לא ברור באילו תנאים עלולה להתרחש הדבקה חוזרת.
מחקר שבוצע בבית הספר למחקר ביו-רפואי שבאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף בית החולים השרון, בדק את אחוז הנוגדנים בקרב חולי ומחלימי קורונה לאורך חצי שנה. "יש 50 מיליון נדבקים בעולם בקורונה אבל לא יותר מ-1,000 מקרים מדווחים של מחלימים שנדבקו שוב, לכן רצינו לבדוק כמה זמן נמשך הזיכרון החיסוני שנוצר כתוצאה מחשיפה לנגיף", מסביר ד"ר יריב ויין, ממובילי המחקר.
"לצורך כך, שיתפנו פעולה עם בית החולים השרון בהובלת ד"ר דרור דיקר, ודגמנו מטופלים ממחלקת הקורונה וממרכז השיקום שנפתח בבית החולים. אספנו דוגמאות מ-200 מטופלים ואנחנו עדיין מייצרים את הנתונים. מתוכם, בקרב 70 מטופלים שבדקנו לאורך חצי שנה, מצאנו שהנוגדנים שמאוד עלו בזמן המחלה דועכים עם הזמן".
אבדן נוגדנים אחרי חשיפה לנגיפים, מסביר ד"ר דיקר, מתרחש לרוב בנגיפים המעוררים מחלות נשימתיות. אחד מהם הוא וירוס נוסף ממשפחת הקורונה שגורם לצינון קל, ובו הציבור חולה כל עונה או שתי עונות. עם זאת, לדבריו, הזיכרון החיסוני כתוצאה מהחשיפה דווקא נשאר.
"תאי הזיכרון, אלא שאמורים להגיב בצורה יעילה כאשר ניחשף שוב לנגיף, נשארו יציבים במהלך חצי השנה הזאת. המשמעות של זה היא שלמרות שהנוגדנים דועכים, יש סבירות גבוהה שלא תתפתח תחלואה בקרב הנדבקים מחדש, אך ייתכן שיהפכו לנשאים של הנגיף. כלומר, יכול להיות שמחלימי קורונה, אחרי שכמות הנוגדנים שלהם תרד, יהפכו לנשאים של הווירוס בפעם הבאה שידבקו בו, ולמעשה יהפכו לחולים א-סימפטומטיים".
האם מחלימי קורונה שנדבקו שוב יהיו מידבקים?
"יש סיכוי שהם יוכלו להדביק אחרים. המסר הוא שאנחנו מוגנים מהנגיף לחלוטין בטווח של חצי שנה או שנה. אנחנו ממשיכים במחקר כדי לדעת האם הזיכרון החיסוני הזה הוא לעונה שלמה, ונצטרך לבדוק אותו גם לאור קמפיין החיסונים שהתחיל בישראל ובעולם.
"עם זאת, חשוב לציין שלמרות שאנחנו לא יודעים אם חיסון ימנע נשאות של הווירוס, חשוב לקבלו משום שהוא ימנע מחלה קשה. אם קמפיין החיסונים יהיה מוצלח ויהיו אחוזים גבוהים של אנשים שיבחרו להתחסן, הווירוס בעצם יפסיק להתגלגל בתוך האוכלוסייה ולגרום לתחלואה קשה. כלומר, לא יהיו יותר נשאים שאין להם זיכרון חיסוני לדבר הזה. אם לגוף יהיה זיכרון חיסוני ומיד ינטרל את הווירוס, לא תהיה לו אפשרות לעבור למאחסן הבא".
אז האם מחלימי קורונה מחוסנים לקורונה - או שמא גם הם זקוקים לחיסון? מדינת ישראל קבעה כי מחלימי הקורונה לא זכאים להתחסן בשלב זה, ועל כך אומר ד"ר ויין כי "לפי הנתונים שלנו, הסבירות שמחלים קורונה יחלה במחלת קורונה היא נמוכה מאוד. לכן, לפחות כרגע, בטווח הנוכחי של קמפיין החיסונים הראשון, יש יסוד סביר להניח שמחלימי הקורונה מוגנים".
הסיבה להדרת מחלימי הקורונה מקבלת חיסונים שלב זה, הוא מסביר, היא "עניין של ניהול סיכונים". לדבריו, "מלאי החיסונים שהגיע לארץ כרגע הוא מוגבל, ולכן אנחנו רוצים קודם כל להגן על אנשים שנמצאים בסיכון ולא נדבקו בנגיף עד כה. סטטיסטית הנחת העבודה היא שיש מידת הגנה מסויימת למחלימי קורונה, ולכן הם בעדיפות נמוכה לקבל חיסון מאשר אנשים שנמצאים בסיכון ולא חלו עוד במחלה".
האם יש צורך למחלימים להתחסן בעתיד?
"יכול להיות שהחיסון לקורונה יהיה עונתי, אבל רק מחקרים עתידיים וזמן יגידו. בנקודת הזמן הזאת, לפי מחקרים שמבוצעים כרגע, יודעים שיש יסוד סביר שמחלימי הקורונה מוגנים מפני הדבקה נוספת כרגע".
