גם השנה: ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל - נמוכה לעומת מדינות ה-OECD. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שפורסמו היום (ג'), עולה כי כמו בשנים הקודמות, גם ב-2019 נותרה ההוצאה הלאומית השוטפת לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל נמוכה, ועומדת על 7.3% לעומת ממוצע של - 8.8% במדינות ה-OECD.
ואולם, יש לציין כי הנתונים שמתפרסמים הם מהשנה שעברה. בשנה הנוכחית מגפת הקורונה הביאה לפגיעה קשה בבתי החולים, שמתמודדים עם ירידה חדה בהכנסותיהם בשל המשבר.
על פי הנתונים, 24% מההוצאה הלאומית לבריאות מומנו על ידי מס בריאות, ו-40% מומנו באמצעות תקציב המדינה. אחוז המימון הציבורי בישראל מההוצאה, שעומד בסך הכל על 64%, נמוך באופן משמעותי מממוצע ה-OECD שעומד על 74% אחוזי מימון ציבורי. בהשוואה ליתר מדינות ה-OECD, כאמור, בשנת 2019 עולה כי אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל עמד על 7.3% לעומת ממוצע ה-OECD שעומד על 8.8%.
ההוצאה הלאומית לבריאות עלתה בשנת 2019 ב-3.9% בהשוואה ל-2018 וההוצאה לנפש עלתה ב-2%. ההוצאות הישירות של משקי הבית לתרופות ולשירותים רפואיים מימנו בשנה שעברה 21% מההוצאה הלאומית לבריאות. 13% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית וגם הוצאות של מלכ"רים פרטיים, של בתי חולים כלליים ששייכים להם ותרומות מגורמים פרטיים שונים. סך כל המימון הפרטי – משקי בית ואחרים הסתכם ב-34% בשנת 2019. הן בשיעור המימון הפרטי והן בשיעור המימון הציבורי נרשמה התייצבות בשנים האחרונות. ההוצאה הלאומית לבריאות, הסתכמה בשנת 2019 ב-106.2 מיליארד שקלים.
בנוסף, התפלגות ההוצאה השוטפת לבריאות לפי סוג השירות מראה שבשנת 2018 ההוצאה לשירותי בתי החולים ומחקר, הסתכמה ב-34% מההוצאה השוטפת לבריאות. מדובר על ההוצאה השוטפת בלבד, ללא הוצאות עבור בינוי חדש והצטיידות. ההוצאה לשירותי מרפאות ציבוריות ורפואה מונעת הסתכמה ב-44% מההוצאה השוטפת. ההוצאה לרפואת שיניים ולרופאים פרטיים עמדה על 13% מההוצאה השוטפת וההוצאות לתרופות וציוד רפואי שנקנו על ידי משקי הבית נותרו 4%, כפי שנרשם בשנים קודמות.
2 צפייה בגלריה
"כל אחד מאיתנו באופן ממוצע מוציא מהכיס הפרטי שלו עוד שליש מהוצאות הבריאות"
(צילום: shuttetrstock)
הציבור מממן מכיסו שליש מהוצאות הבריאות בישראל
"החדשות הטובות הן שיש עלייה קלה בהוצאה הלאומית לבריאות כחלק מהתמ"ג", אומר פרופ' יניב שרר, מנהל בית החולים ברזילי באשקלון. "מצד שני, מול מדינות ה-OECD אנחנו עדיין נמוכים באופן יחסי, בהוצאה של מיליארדי שקלים פחות בשנה. מעבר לחלק היחסי של התמ"ג שעודנו נמוך, מדינת ישראל נמצאת בהוצאה ציבורית של 64% בלבד, בעוד שיתר מדינות המערב מוציאות הרבה יותר. המשמעות היא שכל אחד מאיתנו באופן ממוצע מוציא מהכיס הפרטי שלו עוד שליש מהוצאת הבריאות".
"את תוצאות שנת 2020 קשה להעריך, אבל אין ספק שהממשלה שופכת מיליארדים על מערכת הבריאות", מוסיף שרר. "מצד שני, כאשר אמרו לבתי החולים לסגור את הפעילות האלקטיבית, מטופלים רבים נותחו בבתי החולים הפרטיים, ולכן יכול להיות שאמנם גדלה ההוצאה הציבורית אך אנשים שהיו צריכים לקבל טיפול במערכת הציבורית – פנו למערכת הפרטית".
בתוך כך, בשבוע שעבר הכריזה ההסתדרות הרפואית על סכסוך עבודה אל מול מדינת ישראל, בין היתר בשל מצוקת בתי החולים. בהודעת הסכסוך נכתב כי הוא נגרם כתוצאה של "חשש כבד של צמצום מצב כוח האדם הרפואי בבתי החולים ובתאגידי הבריאות הפועלים לצידם". עוד נטען במכתב כי קיים חשש מפיטורי רופאים עקב אילוצים תקציביים ובניגוד לעמדתם המקצועית ולצורכי השעה כתוצאה מהמשבר החריף אליו נקלעו כתוצאה ממגפת הקורונה והעדר תקצוב הולם מצד משרד האוצר וממשלת ישראל.
"בששת החודשים האחרונים, בעקבות משבר הקורונה, העמיקו גירעונותיהם העמוקים מלכתחילה של בתי החולים, וזאת מבלי שיועברו תקציבים הולמים אשר יאפשרו את תפעולם השוטף והתקין של בתי החולים", כך נכתב.
