(צילום: עידו ארז, אבי חי)
"אנחנו יכולים לחיות עם 300 חולים קשים בכל רגע נתון. לא צריך לנקוט צעדים קיצוניים": שיא הנדבקים היומי בנגיף הקורונה נשבר הבוקר (ה'), עם יותר מ-1,500 מאומתים חדשים שאובחנו עם נגיף הקורונה, ועמו הסבירות לסגר שלישי במדינת ישראל. עם זאת, מומחים רבים לבריאות הציבור מתריעים בפני נזקי הסגר וטוענים כי אלו חמורים מיכולתו לעצור את התפשטות הנגיף.
ד"ר יואב יחזקאלי, מומחה ברפואת הציבור ובמינהל רפואי מצטרף לקולות הללו ואומר: "סגר שלישי צריך לרדת לחלוטין מסדר היום, הוא איננו מוריד תחלואה ותמותה בטווח הארוך". לדבריו של ד"ר יחזקאלי, סגר יעיל בהשטחה זמנית של עקומת המאומתים החדשים, אך תופעות הלוואי שלו עולות בחומרתן על יתרונותיו. "תופעות הלוואי של סגר אינן רק כלכליות וחברתיות, אלא מאוד קשות. אנחנו רואים מכאן מה שלא רואים משם, את החרדה, הדיכאון, האבטלה ואת המצוקה הגדולה של האנשים הרבה מעבר לנגיף הקורונה".
"בטווח הארוך סגר איננו מוריד את התחלואה והתמותה מהמגפה", אומר ד"ר יחזקאלי באולפן ynet. "כשמגיעים למספרים קיצוניים באמת צריך לנקוט בצעדים משמעותיים, אבל מספר המאומתים איננו חזות הכל. מה שחשוב זה מספר החולים הקשים והמונשמים, ובהיבט הזה אנחנו רואים ירידה והתייצבות בחודש האחרון. אין עדיין עלייה".
לדבריו של ד"ר יחזקאלי, "המספרים אפילו נמוכים ממה שמדווח. גם בשיא הגל השני מערכת הבריאות הייתה רחוקה מאוד מקריסה. המספרים האלה מצוצים מהאצבע. למערכת הבריאות יש יכולת הרבה יותר גדולה לטפל בחולים, כולל קשים. הדבר הדחוף כרגע הוא לחזק את מערכת הבריאות ואת יכולות הטיפול הנמרץ.
"המספרים אפילו נמוכים ממה שמדווח. גם בשיא הגל השני מערכת הבריאות הייתה רחוקה מאוד מקריסה. המספרים האלה מצוצים מהאצבע. למערכת הבריאות יש יכולת הרבה יותר גדולה לטפל בחולים, כולל קשים"
"אני חושב שאם נשאל את מנהלי בתי החולים היום, הם יאמרו שהם מעולם לא היו קרובים לסכנת קריסה. הפעילות הלא דחופה בבתי החולים לא הופסקה אפילו בשיאו של הגל השני. הגיע הזמן להפסיק להסתכל על מספר המאומתים ולתלוש את שיערות הראש. צריך להסתכל על בריאות במובנה הרחב, להביט לטווח הארוך, לקחת את הדברים בפרופורציות ולעשות הערכת סיכונים ריאלית. הנגיף הזה כאן כדי להישאר ואנחנו כנראה נחיה איתו לאורך זמן".
עוד מוסיף ד"ר יחזקאלי כי "החיסונים כנראה יגיעו לכאן בכמויות משמעותיות רק בעוד מספר החודשים, ואנחנו יכולים לחיות עם הנגיף הזה לאורך זמן. אפשר וצריך להגיע לאיזשהו שיווי משקל שבו מערכת הבריאות אינה קורסת ומצד שני שומרים על שגרת חיים. ארגון הבריאות העולמי מגדיר בריאות כמצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית, ולא רק היעדר מחלה. בראיית מנהרה קדימה צריך להסתכל על מה בעצם בריאות הציבור היום. דיכאון ואבטלה זה בריאות. לאבטלה יש השפעה בריאותית משמעותית על מחלות כרוניות. אנשים נמחקים בבתים, לא עושים פעילות גופנית, והמצב של נזק הסגר קשה יותר מבחינה בריאותית מאשר נזקי הקורונה עצמה.
"צריך לחזור לפרופורציות, ופחד איננו אסטרטגיה. צריך לתת תקווה לציבור, אנחנו יכולים לחיות עם 300-200 חולים קשים בכל רגע נתון ולא צריך לנקוט בצעדים קיצוניים. חשוב לעשות את מה שצריך ולא את מה שלא צריך. צריך להימנע מהתקהלויות ולשמור על מרחק של שני מטרים".
