מה הסיבה לתסמין הייחודי של נגיף הקורונה? זמן קצר לאחר ההתפרצות הראשונית של מגפת הקורונה באירופה ובישראל, נרשמו יותר ויותר דיווחים על מטופלים שהתלוננו על אובדן חוש הטעם והריח. כעת מתבררת הסיבה המשוערת לכך שהנגיף גורם לפגיעה בחושים אלה, ועד כמה מדובר בפגיעה בלתי הפיכה.
אחד הגורמים השכיחים ביותר לאובדן ריח הוא זיהום נגיפי, כמו בעת הצטננות או דלקות בדרכי הנשימה. וירוסים שאינם גורמים למחלות קטלניות נודעו כבר בעבר ככאלה שהדבקה בהם גורמת לאיבוד חוש הריח החולף מאליו כאשר התסמינים מתפוגגים. הסיבה לכך, לרוב, היא אף סתום, המונע ממולקולות הריח מלהגיע לקולטני הריח באף. במקרים נדירים, אובדן הריח לאחר מחלה ויראלית קלה עלול להימשך גם חודשים ארוכים ולעיתים אף שנים.
צפו: למה כשמצוננים לא מרגישים טעם?
ומדוע חוש הטעם נפגע גם הוא? זאת משום שמרבית הטעם שלנו מגיע דווקא מהאף, ולא מתאי החישה בלשון. זו הסיבה שכשאנו מצוננים והאף גדוש, קשה מאוד לחוש בטעמים, אם בכלל.
במקרה של נגיף הקורונה, עם זאת, הסיפור שונה לחלוטין: אנשים רבים שנדבקו ב-COVID19 דיווחו על אובדן פתאומי של חוש הריח, ואז חזרה פתאומית ומלאה לחוש ריח רגיל כעבור שבוע או שבועיים. לעיתים נדירות, דיווחו חולים שאובדן חוש הריח נמשך עד היום, לעיתים מלווה בעיוות של ריחות. אולם הפעם, הפגיעה לא נגרמת מגודש באף, שכן הידבקות בקורונה אינה גורמת לנזלת.
סריקות CT שבוצעו באף ובסינוסים של חולי קורונה שהתלוננו על אובדן חוש הריח, הראו כי האזורים באף שאחראיים על תחושת הריח חסומים בנפיחות ובריר, בעוד שאר האף והסינוסים נראים תקינים, ולמטופלים אין כל בעיה לנשום דרך האף.
2 צפייה בגלריה
סריקת CT של חולי קורונה. בחיצים הכחולים: סיבי עצב שאינם נפגעים. בצהובים: דלקת בתאים שכנים הגורמת לאיבוד חוש הטעם
(JAMA)
כבר כמה חודשים שעולם המדע יודע שהדרך בה נגיף הקורונה מתפשט בגוף היא על ידי חיבור לקולטנים בשם ACE2, הנמצאים על פני תאי מערכת הנשימה העליונות. הם עושים זאת בסיועו של חלבון הקרוי TMPRSS2, שמסייע לנגיף לפלוש לתא לאחר שנצמד אליו. הנגיף חודר אל התא עצמו וגורר תגובה סוערת ביותר של המערכת החיסונית, הנקראת "סערת ציטוקינים".
תחילה סברו המדענים כי הנגיף מדביק ומשמיד את הנוירונים הקשורים לחוש הריח ומעבירים את האות ממולקולות הריח המגיעות לאף, לאזור במוח בו האותות הללו מתפרשים כ"ריח". כעת מחקרים שונים הראו כי קולטני ACE2 שהנגיף זקוק להם כדי לפלוש לתאים, אינם נמצאים על עצבי הריח, אלא על תאים שכנים הקרויים sustentacular שתומכים בפעילות תאי עצב הריח.
מדענים סבורים כעת שתאי התמיכה הללו הם אלה שנפגעים על ידי הנגיף. התגובה החיסונית הסוערת מובילה לנפיחות באזור, אך משאירה את סיבי העצבים בחוש הריח שלמים. ככל שהדלקת הסוערת בגוף שוככת, כך חוש הריח הולך וחוזר לפעילות תקינה.
2 צפייה בגלריה
אחד התסמינים המדווחים ביותר לקורונה: אובדן טעם וריח
(צילום: דוברות קופת החולים לאומית)
אז מדוע חוש הריח לא חוזר אצל חלק מהחולים המתלוננים על אובדנו למשך חודשים ארוכים? אצל החולים הללו, ככל הנראה, הסערה החיסונית בגוף לה גרם הנגיף, הובילה להרס של חלק מהרקמות באף, ואצלם ההתאוששות איטית הרבה יותר.
החדשות הטובות הן, שחוש הריח בסופו של דבר מתחדש, כשנוירונים בחוש הריח צומחים מחדש. ישנן הוכחות מוצקות לכך שטיפול שיקומי בחשיפה חוזרת ומתמשכת לסוגי ריחות שונים מדי יום, מוביל את מערכת חישת הריח לחדש את התאים, ולשוב לפעילות תקינה.
